סופו של המגרש המוצלח

עיף 330 לפקודת העיריות פוטר מארנונה מחזיק בנכס שהודיע כי הבניין נהרס או ניזוק כך שלא ניתן לשבת בו. הוראה פשוטה זו קוימה שנים מבלי שהטרידה רבות את הרשויות המקומיות או בתי המשפט.

יום בהיר החליטה עיריית תל אביב ליצוק לה תוכן נוסף. העירייה, ובעקבותיה ועדות הערר שמינתה, החליטה להתנות את הפטור ב"מבחן כלכלי". כלומר, לפטור מארנונה רק בניין שעלות תיקונו אינה סבירה לעומת שוויו כמתוקן. מכיוון שהקרקע בתל אביב יקרה מאוד, כדאי "לתקן" אפילו בניין שנעלם. הלכה למעשה, המדיניות הובילה לביטול הפטור מארנונה לבניין שנהרס או ניזוק. עיריית תל אביב לא הסתפקה בכך ודרשה להגביל הפטור לשלוש שנים, שלאחריהן יחויב הנכס בארנונה גם אם הוא הרוס לחלוטין.

גישה יצירתית זו, שאומצה ברשויות נוספות כגון חיפה, נדחתה לפני פחות משנה בבית המשפט העליון, שפסק כי אין העירייה מוסמכת להוסיף לסעיף הפטור תנאים שאינם מופיעים בחוק. באופן אירוני, פסק הדין נקרא ע"ש חברת המגרש המוצלח בע"מ, שיצאה נגד עיריית תל אביב בהצלחה כה רבה, עד שהרשויות המקומיות הצליחו לשכנע את הממשלה לבטלו בהצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011-2012 ("חוק ההסדרים").

מעיון בהצעת החוק, המאמצת את המדיניות הקלוקלת של העיריות, ניכר שאין הממשלה ערה להשלכותיה החמורות. בישראל יש בניינים נטושים והרוסים למכביר, חלקם חורבות ובניינים שנהרסו כליל. נכסים כאלה מוחזקים על-ידי כונסי נכסים, מפרקים, מפעלי תעשייה, חברות משכנות וגופים ציבוריים.

מכיוון שהם כמעט לא צורכים שירותים מהרשות המקומית ואינם מניבים הכנסה, חיובם בארנונה אינו צודק בעליל ואינו מתיישב עם תכלית הארנונה, כמס בגין השימוש בנכס. המבחן הכלכלי גם כן אינו סביר ומיטיב בעיקר עם הרשויות העשירות, שמחירי הקרקעות בתחומן גבוה. כאשר "שווה" לשפץ כל נכס, אפילו נהרס כליל, הפטור לא יחול כלל. זוהי גם התערבות באוטונומיה של המחזיק, שלא תמיד בידו התקציב הדרוש.

מהצעת החוק אף לא ברור האם הגבלת הפטור ל-3 השנים תהיה מיום קבלתו בכנסת, או שיובאו בחשבון לרעת הנישומים גם תקופות קודמות. לא ברור גם עד כמה בניין צריך להינזק ולהיהרס. האם די בהפיכתו לחורבה, או שמא יש למחות ממנו כל זכר ממש.

הטלת מס על מבנים שנהרסו מקוממת וסותרת מוסכמות יסוד במיסוי הנהוג בישראל. לאור שיעורי הארנונה הגבוהים, היא חמורה יותר אף מהטלת מס רכוש, שבוטל אחרי מאבק ציבורי מר; היא סותרת כאמור אבני יסוד של דיני הארנונה ומהווה חקיקת מס בלתי צודקת ובלתי שוויונית, שבסופו של יום עלולה להעביר נכסים שצברו חובות רבים לידי הרשויות המקומיות.

בעבר הבענו דעה כי נכס ללא שימוש יש לחייב בתעריף נמוך במיוחד, כדי לעמוד בדרישות החוק המסמיך באופן סביר. לא נתפלא אם קבלת הצעת החוק תעודד את בתי המשפט לנקוט בגישה זו ולהקל על המחזיקים בנכסים ללא שימוש.

הכותבים הם ממשרד פלג, כהן, דויטש, מוסקוביץ, המתמחה בארנונה, אגרות בנייה והיטלי פיתוח.