רשות ני"ע: חברות הנפט-גז יפרסמו לפני כל קידוח דו"ח

גלובס tv (עדכון) - רשות ני"ע חשפה כללי דיווח לחברות הנפט-גז ■ הרשות: בוחנים האם להורות לשותפויות הנפט והגז להתאגד כחברות

רשות ניירות ערך ערכה היום (ב') תדרוך מיוחד במסגרתו הציגה את כללי הדיווח החדשים שגיבשה לאחרונה, המיועדים לחברות העוסקות בחיפושי נפט וגז. התדרוך התקיים עם מנהלת מחלקת תאגידים ברשות, עו"ד שיראל גוטמן-עמירה, והוא הועבר בשידור חי כאן באתר "גלובס".

הרשות מבקשת למנוע ריבוי הודעות סתומות לציבור ולהגביר את השקיפות של השותפויות כלפי המשקיעים. ברשות הבהירו כי מדובר בטיוטה ראשונית שמוגשת היום לקבלת התייחסויות מהציבור ולאחריה תפורסם טיוטה סופית בנושא.

"זיהינו שיש בעיה ולכן מתחילת השנה נמצא על סדר היום שלנו הנושא של הגדרת התחום - השקענו מאות של שעות ודיונים רבים עם מפעילים בתחום, מנהלים של שותפויות, אנליסטים וכן הממונה על ענייני נפט ועל סמך כל אלה אנחנו מפרסמים את הטיוטה שלנו להתייחסות הציבור", אמרה גוטמן בפתח דבריה. "הדיווחים היום זה כמו ציור של פיקאסו - כל אחד מדווח משהו שהוא אולי מבין והמשקיעים לא מבינים. אין אחידות. מטרתנו היא להפוך את זה לציור של מונה - לדווח כדי שהכל יקבל פרספקטיבה ולשים סוף לספקולציות ולקונספירציות".

גולת הכותרת של ההחלטה, על פי הרשות, היא דרישה מלאה לפירסום דו"ח מפורט בטרם קבלת החלטת הקידוח - דיווח שיכלול נימוקים, פרטים מלאים, לוחות זמנים מפורטים, תקציב משוער וכן פירוט על פי סבירויות וסיכויים סטטיסטיים של הכמות אותה צופה השותפות למצוא בקידוח.

"התלבטנו אם לחייב פירסום של נתונים כאלה, כי אחרי הכל כן מדובר כאן במידע שהוא עדיין לא מדוייק ויש בו מידה של סובייקטיביות - אבל ההתלבטות הייתה כאן במקום של הכרעה בין חוסר וודאות מסויים בדיווחים לבין מסחר מבוסס בשמועות ובין שתי האפשרויות האלה - העדפנו את החובה המנדטורית של דיווח, גם אם יש בו מידה מסויימת עדיין של חוסר ודאות".

מודל PRMS

"במרכז ההנחיה מצוי מודל ה-PRMS המקובל בתעשיית הנפט והגז העולמית (ראשי תיבות של Petroleum Resource Mangement System), לרבות בארה"ב ובקנדה", הוסיפה גוטמן. ברשות ני"ע בישראל ביצעו התאמות מינוריות למודל אך במרכז ההנחיה עומדת הדרישה הלא מתפשרת להסתמך על הגדרות מוגדרות ומקובלות בעולם ללא אפשרות לדווח כלל לבורסה כל דיווח שאינו מסתמך על הגדרות המודל.

"חיוב מתן גילוי רק לפי מודל ה-PRMS עשוי להשית עלויות נוספות בנסיבות בהן פועל התאגיד לצרכים פנימיים לפי אחד מן המודלים האחרים - על רקע זה, משיקולי עלות-תועלת ובמיוחד לאור הדימיון הרב בין המודלים, ההנחיה מאפשרת גילוי כמותי לגבי רזרבות לפי הסיווג על פי הדין האמריקני או הקנדי ובגילוי כמותי לגבי משאבים מותנים לפי מתכונת הגילוי הקנדית, ובלבד שניתנו כל הגילויים הנוספים הנדרשים לפי הנחיית גילוי זו", נכתב בהוראת הרשות.

גוטמן הסבירה כי לענף מאפיינים יחודיים הדורשים התמודדות ייחודית מצד הרשות. בין היתר, הזמן הממושך מרגע קבלת ההיתר ועד לתגלית (אם בכלל), ההסתברות הסטטיסטית הנמוכה להצלחת, הסיכון הגבוה לאובדן מלוא ההשקעה והמומחיות והידע הנדרשים לעיסוק בתחום. לפיכך, לדבריה של גוטמן, ישנה תנודתיות גבוהה מאוד במניות הסקטור ועצבנות מצד המשקיעים הדורשת התערבות רגולטורית.

לצד הדרישה לפעול על פי מודל ה-PRMS, הנחיות הרשות קובעות כי הגילוי לגבי משאבי הנפט יינתן ברמת הפרויקט, וזאת בניגוד לארה"ב וקנדה, למשל, שם ניתן לשחרר דיווחים לגבי רזרבות עם פילוחים ברמת המדינה וסוג הפטרוליום.

הנחיית הרשות מחלקת את משאבי הנפט או אתרי הקידוח לשני סוגים עיקריים: משאבים פרוספקטיביים (לפני שנערך בהם קידוח אקספלורציה) ומשאבים מותנים או רזרבות (לאחר שנערך קידוח כזה). כל הדיווחים לאחר קידוח אקספלורציה, מעתה, יהיו מחויבים בגילוי על פי "שפת ה-PRMS" כפי שמגדירים אותה ברשות ני"ע, ואילו בשלבים שלפני הקידוח, מכירים ברשות כי לעיתים יש צורך בדיווח כמותי לגבי משאבים שהם עדיין בגדר פרוספקטיביים "וזאת על אף הסובייקטיביות של מידע מסוג זה", לדברי הרשות.

בנוסף, השותפויות יידרשו לספק בדיווחיהן אזהרה הקובעת כי המידע הינו בגדר הערכה בלבד - זאת לצד הימצאות חוות דעת אודות הרזרבות שברשות התאגיד, חוות דעת שתידרש גם ממשאבים מותנים או פרוספקטיביים, כל עוד מדובר בהשפעת מהותית על הסיווג, הכמות או היבטים קריטיים אחרים של הקידוח.

גילוי ההסתברויות להפקת נפט

ברשות טוענים כי הם מכירים בעובדה שגם יישום מודל ה-PRMS אינו פותר את כל הבעיות המתלוות לתחום זה: "יש לציין כי גם הערכות על בסיס המודל כוללות מידה של הערכת סובייקטיבית". מודל PRMS מבוסס על מודל בעל 3 עוגנים סטטסיטיים: P1, P2 ו-P3. עוגן P1 כולל נתונים על כמות חביות נפט שההסתברות להפיק אותה היא 90%; ב-P2 מדובר על 50% ואילו ב-P3 על 10%. יצוין כי מונחים אלה הופיעו גם בהודעה האחרונה של גבעות על דו"ח הרזרבות ב"מגד 5".

באמצעות החיוב של השותפויות להתאים עצמן למודל זה מבקשים ברשות ניירות ערך לספק מידע אמין ובר השוואה באשר לסיכויי ההצלחה הסטטיסטיים של כל פרויקט ופרויקט.

"מצאנו חוסר אחידות וחוסר בהירות מאוד גדול; יש כאלה שלא אומרים לפני קידוח או בזמן קידוח לכמה הם מצפים. השותפות הולכת ומוציאה את הכסף של הציבור על קידוח יקר מאוד בלי שלציבור יש מידע כלשהו שמסייע להם לשפוט מהי הצלחה, מהו כישלון, מהן ההנחות ומהן הטעויות האפשריות", הסבירה גוטמן. "אין בקרות על הדיווחים, מה שגורם בעיה במהימנו, אין גילוי הנחות בסיס, אין שימוש במונחים מקובלים בתעשייה ואין אחדות בכמות הדיווחים - יש שותפויות שמוציאות עשרות דיווחים ואחרות שנותנות רק דיווחים בודדים".

לאור כל החוסרים גובש ברשות ני"ע גם מנגנון בקרה על הגילוי והדיווח שבעיקרו מספר אמצעים עיקריים: ראשית, יחוייבו השותפויות לעשות שימוש באנשי מקצוע בעלי כשירות מקצועית. בנוסף, נקבעה דרישה לפיה המעריכים יהיו בלתי תלויים בתאגיד וכי עריכת הדו"ח והצגתו תיעשה לפי מתודולוגיות מקובלות. כללים נוספים שנקבעו הם גילוי לפרמטרים הכמותיים והאיכותיים ששימשו בעת גיבוש משתני הגודל והתחזית הכלכלית וכן - הכללת הצהרה של ההנהלה לעניין נאותות תהליך הכנת הערכות המשאבים.

השותפויות יהפכו לחברות?

ברשות ני"ע התייחסו גם למצב שבו קיים חוסר אחדות בכל הנוגע לפירסומים בין שותפים שונים באותו קידוח: "נוצר מצב שבו שותפים בחו"ל מפרסמים נתונים אודות קידוח ושותפיהם בארץ לא עושים זאת - יש כאן בעיה שמעמידה את המשקיע במצב של בלבול. יכול להיות שלא כל השותפים יגיעו לאותו מספר אבל כולם מחויבים לספק מידע מלא למשקיעים במסגרת המודל ועל פי התקנות וזה משהו שנאכוף".

ברשות טענו כי מספר נושאים עדיין מצויים על הפרק כסוגיות לטיפול: "אנחנו עדיין מנסים לבחון האם שותפויות היא הדרך הנכונה והטובה ביותר להתאגדות בסקטור או שמא עדיף לעבור למתכונת של חברות".

כמו כן, בוחנת הרשות עדיין היבטים שונים הנוגעים להשקעות גיוסי ההון בתקופת הביניים של הקידוחים. "כרגע אין שינוי בכל הנוגע להשקעות גיוסי הון בתקופת הביניים ומדובר בשלב מוקדם מאוד של בדיקה. אנחנו מזהים כאן בעיה שדורשת טיפול ואנחנו בוחנים אותה בימים אלה", הבהירה גוטמן. היא ציינה גם שלא יוטלו הגבלות על ראיונות לעיתונות.

בכוונת הרשות להיערך ליישום מיידי של המסקנות לאחר קבלת ההערות מהציבור בשבועות הקרובים. "המטרה היא ליישם זאת באופן מיידי בתשקיפים כבר בדו"חות הקרובים שיפורסמו עד מארס 2011", אמרה גוטמן.

גדעון תדמור, מנכ"ל דלק אנרגיה מסר עם פרסום הטיוטה כי "אני מברך את רשות ניירות ערך על פעולתה למקצוע וסטנדרטיזציה של מערכת הדיווחים משותפויות הנפט והגז, תוך הקפדה על שקיפות ראויה. אנו נלמד את טיוטת ההנחיות, ונעביר את הערתנו לרשות".