ארה"ב: קמפיין חדש נגד שחרורו של ג'ונתן פולארד מהכלא

קמפיין בארה"ב נגד חנינה למרגל ג'ונתן פולארד, בתגובה על הקריאות לשחרורו ■ פרקליט צבאי בכיר בתקופת מעצרו של פולארד: "בהיסטוריה של ארה"ב אין שום מרגל שגנב סודות כה רבים"

קמפיין חדש נגד מתן חנינה לג'ונתן פולארד תופס תאוצה בימים אלה בארה"ב, בתגובה לקריאות בישראל ובארה"ב לשחרר את המרגל, וכן בתגובה לידיעות שלפיהן ממשלת ישראל ביקשה מממשל אובמה לחון את פולארד כחלק מעסקת חבילה להקפאת הבנייה בשטחים.

במאמר שעומד להתפרסם בגיליון הקרוב של ביטאון אגודת קציני המודיעין בדימוס (Association of Former Intelligence Officers), כותב מ.א. ("ספייק") באומן, שהיה פרקליט צבאי בכיר בתקופת מעצרו של פולארד ב-1985, כי נרשמו "תגובות מעטות בלבד להסלמה בקריאות לשחרור פולארד, בעיקר מפני שרק אנשים מעטים מודעים להיקף הגילויים של פולארד, לשימוש לרעה שנעשה בהם ולנזק שגרמו גילויים אלה למבצעים ולמקורות (המודיעיניים) שלנו".

"מפני שהייתי האדם היחיד שנגע בכל ההיבטים של הפרשה, נראה לי שמוטלת עליי החובה לפרוש את העובדות", אומר באומן, שהיה היועץ המשפטי הבכיר של מודיעין חיל הים האמריקני (שם עבד פולארד כאנליסט בתקופה שבה ריגל למען ישראל, ר.ד.), ומאוחר יותר היה יועץ משפטי בכיר ב-FBI וסגן המנהל של גוף לאומי לתיאום פעולות ריגול נגדי.

מידע על המאמר וראיון עם מחברו מתפרסמים בבלוג לענייני מודיעין, SpyTalk, כחלק מסדרת הבלוגים של אתר "וושינגטון פוסט", מאת ג'ף סטיין. רוב המידע שמשחרר באומן - על איכות החומר המודיעיני שהשיג פולארד, על כמויותיו ועל מי השתמשו בו - פורסם בעבר, אך הפרטים אינם ידועים בציבור הרחב.

ריכוז המידע במאמר הוא אפוא כלי יעיל מאוד במאבק לצייר את פולארד כאחד המרגלים המסוכנים ביותר שפעלו אי-פעם בארה"ב וליצור דעת קהל עוינת לשחרורו.

ישראל מנסה מדי פעם להשיג את שחרורו של פולארד מאז 1998, השנה שבה הודתה ישראל, לאחר 13 שנים של הכחשות, כי פולארד אכן ריגל מטעמה באופן רשמי, ולא עבד בשביל ארגון מודיעיני סורר שפעל על דעת עצמו בלבד, כותב בעל הבלוג.

בספטמבר השנה ביקש ראש הממשלה בנימין נתניהו מהבית הלבן לשחרר את פולארד כדי להעניק כיסוי פוליטי לחברות הקואליציה להאריך את הקפאת הבנייה בשטחים, כך לפי ידיעה בגלי צה"ל. דובר הבית הלבן, שהתבקש להגיב על כך, אמר: "ראיתי זאת, ואין לי שום תגובה על כך". התגובה עוררה מיד ניחושים לפיהם ייתכן כי פולארד ישוחרר קרוב.

באוקטובר השנה כתב לורנס קורב, לשעבר עוזר שר ההגנה, מכתב גלוי לנשיא ארה"ב, ברק אובמה, ובו קרא להמתיק את דינו של פולארד ל-25 שנות מאסר, העונש שריצה עד עתה. מספר מחוקקים על גבעת הקפיטול הביעו תמיכה בקריאה, אך הממסד המודיעיני בארה"ב מוסיף להתנגד לה בתקיפות.

במאמץ להדוף את הקריאות האלה, כותב באומן במאמרו: "בהיסטוריה של ארה"ב אין שום מרגל שגנב סודות רבים כל-כך, בעלי דרגת סיווג גבוהה כל-כך, בפרק זמן קצר כל-כך".

בראיון עם בעל הבלוג אומר באומן כי עותקי המסמכים שגנב פולארד במשך 18 חודשים היו יכולים למלא חדר בגודל של 1.8 מטר על 1.8 מטר על 3 מטר.

באומן מציין שתיים מזליגות המידע החמורות ביותר שחולל פולארד: הראשונה, "הדיווח היומי ממתקן המעקב המודיעיני של הצי השישי" ברוטה, ספרד, מסמכים בעלי דרגת הסיווג הביטחוני הגבוהה ביותר. אלה דיווחים יום-יומייים על כל מה שהתרחש במזרח התיכון ב-24 השעות שקדמו לפרסום המסמך המעודכן. המידע לוקט על-ידי מערכות התקשוב המתוחכמות ביותר של הסוכנות לביטחון לאומי (NSA), גוף התקשוב הלאומי הגדול בעולם.

השני, "הגילוי שחולל את הנזק החמור ביותר", היה ספר הוראות סודי ביותר של סוכנות התקשוב (NSA RAISIN manual), ובו רשימת הפרמטרים הפיזיים של כל תדר אלקטרוני שהיה ידוע לאמריקנים, הוראות כיצד לצותת לתקשורות אלקטרוניות ברחבי תבל ורשימה של ערוצי התקשורת שבהם השתמשה אז ברית-המועצות", הוסיף באומן.

"הספר של NSA עמד בראש מענייניו של השופט שדן את פולארד", כותב באומן במאמרו. "הדבר בא לידי ביטוי כאשר פולארד טען כי גניבת המסמכים לא גרמה שום נזק. השופט קטע את טענתו וסתר את הטיעון הזה, בהסתמכו על גילוי סודות הספר של NSA".

לפי המאמר, פולארד מסר למפעיליו מידע שהיה יכול לסכל את מאמצי ארה"ב לנטר את פעילויות ישראל במזרח התיכון, וזה ללא ספק חלום זוועות מבחינת ההשלכות על מדיניות החוץ האמריקנית.

לפי המאמר, פולארד אף הודה כי מפעיליו בשגרירות ישראל בוושינגטון המריצו אותו לספק להם מידע איכותי יותר. "מפעילו הראשוני אמר לו כי הישראלים מקבלים מהאמריקנים בלאו-הכי חומר שמסווג כסודי; הם זקוקים למידע שמסווג כסודי ביותר, שאותו האמריקנים לא מספקים להם", כותב באומן בספר.

המחבר חולק גם על טענות של תומכי פולארד, ובהם לורנס קורב, שצוטט לעיל. לפי טענות אלה, עונשו של פולארד אינו פרופורציונלי בהשוואה לעונשיהם של אחרים שריגלו בארה"ב.

סוכן CIA שהיה מעורב בפרשת פולארד, ושמצוטט בבלוג של ה"פוסט", אומר כי התומכים נשענים על 3 או 4 מקרים של אמריקנים שמכרו או מסרו מסמכים למדינות בלתי עוינות כסעודיה, אקוודור ואל סאלוודור.

"מדובר בקומץ מסמכים, ואלה שביצעו את הפשעים קיבלו גזרי דין שהיו פרופורציונליים לחומרת העבירות", אמר איש ה-CIA. "התובעים בפרשת פולארד נשענו על המקרים האלה כבסיס, וחישבו את עונשו כשהם משווים את כמות המסמכים שגנב פולארד לכמות המסמכים שגנבו המרגלים שנדונו קודם לכן".

למעשה, העונש הממוצע של אלה שנדונו על ריגול לטובת הרוסים הוא 36 שנה, ואחד מהם, ג'רי וויתוורת, נדון ל-365 שנות מאסר. לבד מפולארד, נדונו 3 מרגלים אחרים למאסר עולם, נאמר במאמר.

לבד מזאת, לפי המאמר פולארד לא ריגל רק למען ישראל, אם כי ישראל היתה המוטבת העיקרית של פעילויותיו. "גורמי מודיעין חשפו בשיחות לא רשמיות מקרים שבהם מסר פולארד מסמכים מסווגים לפקיסטאן, דרום-אפריקה ושתי מדינות אחרות שבשמותיהן לא נקבו", כותב באומן. "כמה מסמכים שמסר פולארד לישראל הגיעו גם לידי מוסקבה, לפי דיווחים שונים".

צרו איתנו קשר *5988