הנקראות ביותר

ווד-מקינזי: יישום דו"ח ששינסקי - פגיעה כהלאמה

קבוצת דלק הגישה היום לוועדת ששינסקי חוות דעת של חברת ווד-מקינזי שממנה עולה כי השווי המהוון של המאגר צפוי להיחתך ב-60%

יישום המלצות ועדת ששינסקי יפגע בשווי מאגר תמר, פגיעה השקולה להלאמה, כך עולה מחוות דעת של חברת הייעוץ הבינלאומית Wood MacKenzie שהוגשה היום (ג') לוועדה במסגרת תגובת קבוצת דלק למסקנות הביניים.

החברה קובעת בדו"ח כי השוואת מהלכים דומים של העלאת מיסוי בעולם על מאגרים מביאה למסקנה כי "השינויים המוצעים על-ידי הוועדה (ועדת ששינסקי ע.ב.) תואמים יותר את השינויים שנעשו במדינות שבהן נעשתה הלאמה או מעין הלאמה, מאשר שינויים קטנים יחסית שנעשו באלברטה (קנדה) ובבריטניה".

מאפיינים כמעט זהים

חוות הדעת מסתמכת על התחשיבים הפנימיים שנערכו בוועדת ששינסקי לגבי ההשפעה שתהיה ליישום המודל שעליו ממליצה הוועדה על מאגרי גז בגדלים שונים וברמות רווחיות שונות. במרכזו של המודל עומד היטל מאגרים פרוגרסיבי בגובה 20%-60% שמטיל מיסוי גבוה יותר ככל שהמאגר גדול ורווחי יותר. גם התקופה שעד לתחילת המיסוי, שבמהלכה אמור היזם להחזיר 150% מהשקעתו, קצרה יותר ככל שהמאגר רווחי יותר.

כפי שנחשף ב"גלובס", התחשיב הפנימי שנערך לגבי מאגר בעל מאפיינים כמעט זהים לאלה של תמר העלה כי השווי המהוון הנקי (NPV) "ייחתך" ב-60% בעקבות יישום המודל שעליו ממליצה הוועדה. התחשיבים שנערכו לגבי מאגרים אחרים, פחות רווחיים וגדולים מתמר, הצביעו על פגיעה נמוכה יותר. שווי מהוון נקי הוא אמת המידה המרכזית לקביעת מחיר השוק על זכויות במאגרי נפט וגז.

קבוצת דלק המחזיקה בכ-31% מהזכויות בתמר, הזמינה את חוות הדעת ממקינזי לאחר שהתברר לה שעבודה שעשתה החברה בעבר שימשה את ועדת ששינסקי בהחלטתה על החלת מיסוי רטרואקטיבי. מדובר במסמך המפרט את קבוצת המדינות שהחילו שינויים פיסקליים רטרואקטיביים במיסוי ובתמלוגים על מפיקי נפט וגז.

בדיקה פרטנית

מקינזי התבקשה לקחת את המדינות בטבלה ולבדוק באופן פרטני את שיעור הפגיעה הממוצע שנגרם ל-NPV של מאגרי הנפט והגז בכל אחת מהן, כתוצאה מהעלאת המיסוי. ההשוואה העלתה כי במדינות מערביות (ארה"ב, קנדה, בריטניה) נע שיעור הפגיעה הממוצע ב-NPV בטווח שבין 3%-18%. במדינות אמריקה הלטינית (בוליביה, אקוודור, ונצואלה), שבהן המניע לשינוי הפיסקלי היה ביסודו מהלך של מעין הלאמה, הגיע שיעור הפגיעה לכ-40%-70%.

מקינזי מציינת כי מניעיהן של מדינות שונות בהחלת שינויים פיסקליים מחמירים על פרויקטים קיימים נחלקים לשתי קטגוריות: ניסיון לקבל נתח של רווחי יתר בלתי צפויים מראש מהם נהנים היזמים. בדרך כלל כתוצאה מהעלייה החדה במחירי הנפט או מרצון להביא למעין הלאמה של פרויקטים קיימים.

במקרה של ועדת ששינסקי, אין מדובר בעלייה ניכרת במחירי הגז הטבעי ומשום כך רומזת מקינזי כי המניע להעלאת המיסוי שייך לקטיגוריה השנייה, של מעין הלאמה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות