לא רוצים פישר? תביאו אלטרנטיבה

בשבועות האחרונים נדמה כי הביקורת כנגד בנק ישראל ומדיניות רכישת המט"ח שלו עולה מדרגה. דווקא על רקע זכיותיו של פישר כנגיד הטוב ביותר בעולם בשנת 2010 והשבחים להם זכה ממרבית הגופים החשובים בעולם, נראה ה"עליהום" האחרון כקמפיין מתוזמן היטב של מתנגדי פישר ומדיניותו.

ביקורת היא דבר לגיטימי וחשוב מאין כמוהו וגולשי גלובס הותיקים קראו לא פעם ולא פעמיים את דברי הביקורת שלי לגבי טקטיקת ההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח. כבר חודשים אני טוען כי ההתערבות במתכונת הנוכחית כבר איבדה כל אפקט וכי על בנק ישראל יחד עם האוצר לעלות שלב במאבק המתמשך נגד הספקולנטים. החודשיים האחרונים הוכיחו זאת היטב. הכפפות הוסרו ואף אחד כבר לא מסתתר מאחורי שום דבר.

מה שמפריע לי בדברי הביקורת שהושמעו לאחרונה, הוא שמרבית המבקרים אינם מציגים את הישגי ההתערבות ואינם מציעים כל אלטרנטיבה וזה נותן תחושה לא טובה של ביקורת מתוזמנת או במקרים מסוימים מה שנהוג לקרוא במחוזותינו - "כתיבה מתוך פוזיציה".

כולנו כותבים "מתוך פוזיציה" ואני מצפה מהגולש הסביר שידע לקרוא בין השורות כאשר אנליסט או כלכלן של בנק זר או גוף השקעות מקומי שהימרו על התחזקות השקל, יוצאים בדברי ביקורת לגבי מדיניות בנק ישראל ש"מפריע".

יש גם כתב בכיר באחד העיתונים הכלכליים, שהחליט (מעניין למה ?) לצאת למסע צלב נגד פישר וכבר למעלה משנה שהוא עושה את החשבון של עלות היתרות לפחות פעמיים בחודש בכותרות ענק תוך התנגחות והשתלחות בבנק ישראל בכלל ובפישר בפרט. די מביש לטעמי.

אני מצפה מכל כלכלן שמעלה דברי ביקורת לגיטימיים על עלות ההתערבות שישקיע קצת עבודה בניתוח נתונים תחת הנחות סבירות ויאמר כמה חסכה למשק התערבות בנק ישראל - כמה יציבות היא תרמה ליצוא, כמה מקומות עבודה נשמרו כתוצאה מזה ששער הדולר הממוצע לשנת 2010 נע סביב 3.7 ולא 3.4 (במקרה הטוב), כמה זה תרם לנתוני האבטלה הטובים שהמשק כה מתפאר בהם וכמה זה תרם לצמיחה.

אני מצפה ממי שטוען שההתערבות נכשלה ואינה ראויה לבוא ולהציג אלטרנטיבה ראויה וריאלית. חסכו מאיתנו את המנטרה - "שוק חופשי". כולם כבר הבינו שהשוק החופשי מת. גם סרקוזי ומרקל בנאומיהם לקראת השנה החדשה מדגישים את נושא שמירת המטבע והידוק הרגולציה.

אל תדברו איתנו על עודף בחשבון השוטף. קל מאד לעשות את החשבון ולראות כי ב-2010 רכש בנק ישראל מט"ח בסכום העולה משמעותית על כל העודף שהיה בחשבון השוטף. הוסיפו לכך הגנות שעשה האוצר השנה ומיליארדים שהושקעו על ידי ישראלים בחו"ל (למעלה מ-7 מיליארד דולר - לא סופי) וברור לכם שהשקל היה אמור להיות מפוחת השנה ולא להתחזק ב-7%.

הניחו לנו מהגז - תקראו מה אומר בנק ישראל ומומחים רבים שאינם תלויים - אם בשנת 2020 נראה את הדולר הראשון שנוחת בישראל כתמורה מהגז נגיד תודה רבה.

יש כאן כוורת עם דבש והיא מושכת אליה עוד ועוד דבורים אבל גם צרעות ומזיקים אחרים. בנק ישראל מודע לסכנה ומתמודד על פי דרכו. מי שחושב שהמדיניות היא כישלון שיקום ויציע לצד הביקורת גם אלטרנטיבות מעשיות. כך אני נוהג וכך אני מצפה שינהג כל אנליסט או כלכלן שרוצה שיכבדו את ביקורתו.

ולסיום היות וכולנו כותבים "מתוך פוזיציה" אציין כי אני מייצג יצואנים המעוניינים בפיחות השקל, יבואנים המעוניינים בהתחזקותו (למען הגילוי הנאות יותר יצואנים מיבואנים) ושחקני אסטרטגיות מט"ח המעוניינים בדרך כלל ביציבות המטבע.

הנחת העבודה שלי לשנת 2011 נכון להיום הינה כי יינקטו צעדים נוספים על מנת למנוע התחזקות של השקל, במיוחד לנוכח התחזקות צפויה של הדולר בעולם בשנה זו. מכיוון שאינני יודע אם צעדים אלו יינקטו בשער 3.5 או 3.3 , בינואר, מרץ או ספטמבר, אני ממליץ ללקוחותי להיערך בהתאם.

שנת השקעות מוצלחת לכולם

הכותב הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס

Rika40@012.net.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.