המבקר: 41 מיליון שקל השייכים לחסויים שנפטרו מוחזקים בניגוד לחוק

‎‎דוח המבקר מצא גם כי הקרן לטיפול בחסויים ניצלה את כספי החסויים למימון פעילות משפטית, וכי חסויים לא קיבלו את מלוא סל הטיפול‏

הקרן לטיפול בחסויים, האחראית לשלומם הגופני ולרכושם של אלפי חסויים וגמלאי הביטוח הלאומי בישראל, אינה עומדת בחובותיה הבסיסיות - כך עולה מדוח ביקורת מיוחד של האגף לתפקידים מיוחדים במשרד מבקר המדינה.

"חלק מהחסויים שהקרן מטפלת בהם הם חסרי אמצעים, החיים לא אחת בתנאים מחפירים, בדלות ובעוני", נכתב בדוח, והטיפול בהם לקוי.

המבקר מיכה לינדנשטראוס מפנה את האצבע המאשימה לקרן, שנוהלה בתקופת הדוח על-ידי אבי אנג'ל, ולמשרדי המשפטים, הרווחה והאוצר, ש"לא פתרו את סוגיית המימון של הטיפול בחסויים חסרי אמצעים".

הקרן לטיפול בחסויים מטפלת בכ-3,200 חסויים ובכ-1,800 זכאים, אשר חלקם מתגוררים בביתם וחלקם במוסדות שונים. הקרן מנהלת את כספי החסויים, אשר ביולי 2009 הסתכמו בכ-400 מיליון שקל, ואת יתר נכסיהם, ובכלל זה כ-760 נכסי מקרקעין, ששוויים הוערך בדצמבר 2008 בכ-470 מיליון שקל.

מהדוח עולה כי הכנסות הקרן מדמי הטיפול בחסויים ובזכאים בשנים 2007 ו-2008 הסתכמו בכ-14.5 מיליון שקל ובכ-15.1 מיליון שקל, בהתאמה.

‎‎ניצול כספי

‎‎לפי ממצאי המבקר, הקרן לא פיצתה חסויים על נזקים כלכליים שגרמה להם והחזיקה בנכסים של חסויים שנפטרו, בניגוד לחוק.

לפי ממצאי הדוח, בשנת 2003 חרג רכז הנכסים בסניף חיפה מהנהלים ואיפשר לשוכרים להתגורר בדירות של חסויים, בלא שקיבל מהם ערבויות מתאימות. השוכרים לא שילמו את שכר הדירה, ומשהתגלה הדבר פעלה הקרן באמצעים משפטיים לגביית החוב, אך ברוב המקרים לא הצליחה לגבותו במלואו.

מבקר המדינה מצא כי מעבר לכך שהקרן לא פיצתה את החסויים בגין הנזק הכספי שנגרם להם, היא אף חייבה את חשבונותיהם של החסויים שלא כדין בגין ההליכים המשפטיים שנקטה.

עוד עלה בביקורת כי בניגוד להוראה המחייבת את הקרן להעביר לממונה של בית המשפט את נכסיו וכספו של חסוי שנפטר, ממשיכה הקרן להחזיק בכספים. כך, בפברואר 2010, היא החזיקה ביותר מ-41 מיליון שקל השייכים ל-480 חסויים שנפטרו, רובם בשנים 2005-2009. סכום זה אינו כולל את שווי נכסי המקרקעין, התכשיטים, ניירות ערך ונכסים אחרים של אותם חסויים.

‎‎מחסור בעובדים מקצועיים

‎‎מעבר לפגיעה הכלכלית, לפי ממצאי דוח המבקר הקרן לא קיימה חלק ניכר מהפעולות המתחייבות מסל הטיפול. בין היתר, הרכז הטיפולי לא נפגש עם החסוי בשנה הראשונה למינוי הקרן לאפוטרופוסית, ולא הוכנה תוכנית לטיפול בחסוי.

עוד עולה מהדוח כי רכז טיפולי אחד אחראי לטיפול בכ-160 חסויים וזכאים בממוצע, "דבר היוצר עומס יתר ולעתים אף גורם לפגיעה באיכות הטיפול הניתן לחסוי, עד כדי התעלמות מחלק מהוראות הטיפול", כלשון המבקר.

‏מממצאי הבדיקה עלה עוד כי הקרן לא הקפידה על מעקב צמוד ובקרה על הטיפול הניתן לחסויים ולזכאים, בייחוד לאלה המתגוררים בקהילה.

נמצא כי לכ-959 חסויים - כ-35% מהחסויים - ול-72% מהזכאים לא מונה נציג מטעם הקרן שיבקר אותם ויוודא כי צורכיהם הבסיסיים מסופקים, כמתחייב בחוק.

בדוח צוין כי "הקרן אף לא דיווחה לביטוח הלאומי על כך שלא מינתה נציגים לזכאים".

הקרן החליפה את הנהלתה ב-2008, וזאב פרידמן החליף את אבי אנג'ל בתפקיד המנהל.

מבקר המדינה מציין בדוח כי "ההנהלה הנוכחית של הקרן מגלה נכונות רבה לתקן את הליקויים שהועלו בדוח, על-פי ההמלצות של משרד מבקר המדינה". ‏‎‎‏