פלטי השיחות של קצב ו-א' נחשפים: "מאשרים את עמדתה"

פלטי שיחות הטלפון מרכבו של קצב אישרו את גירסת המתלוננת והפריכו את גירסאותיו של קצב פעם אחר פעם ■ טענות האליבי של קצב, שטען כי לא נכח במלון בו אירע האונס, נמצאו שקריות

התייחסות מיוחדת בהכרעת הדין בעניינו של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, מוקדשת לפלט השיחות היוצאות והנכנסות מהטלפון הסלולרי של א' ממשרד התיירות, ולפלטי שיחות ממספרים טלפון נוספים, כמו מלון פלאזה בירושלים ולשכת שר התיירות - שמוטטו את גריסאות ההגנה והאליבי של קצב וסייעו להרשיעו בשתי עבירות אונס.

האונס הראשון שבו הורשע קצב התרחש ככל הנראה ב-19 באפריל 1998. באותו יום התקיים בפארק הלאומי ברמת-גן אירוע של העדה הפרסית, שאליו הגיע קצב. לאחריו הוא נסע ביחד עם א' ללשכת שר התיירות בבית הטקסטיל בתל-אביב, שם אירע האונס. קצב העלה טענת אליבי, ולפיה לא נסע כלל ללשכה באותו יום, אלא שבתום האירוע בפארק הלאומי הסיע ברכבו את אמו, שנכחה איתו באירוע, בחזרה לקריית-מלאכי.

מכלול הראיות הוביל למסקנה כי "אירוע הפרסים" התקיים בין השעות 15:30 ל-17:00. א' העידה כי דקות אחדות לאחר סיום האירוע קצב אסף אותה ברכבו, והשניים נסעו לעבר הלשכה בתל-אביב, שם אירע מעשה האונס.

אלא שפלט שיחות הטלפון היוצאות מרכבו של קצב גילה כי בשעות 17:58, וכן 11 דקות לאחר מכן, בשעה 18:09, יצאו שיחות טלפון מהרכב אל הטלפון הסלולרי של א'.

סנגוריו של קצב טענו כי שיחות אלה מפריכות את האפשרות לקיומו של האונס, שכן בשעות הללו, על-פי טענתה של א', היא היתה אמורה להימצא יחד איתו בלשכה בתל-אביב.

השופטים הסיקו כי קצב סיים את נוכחותו ב"אירוע הפרסים" מאוחר יותר, כך ששתי השיחות מהרכב לטלפון של א' שימשו כנראה לאיתורה בתוך ההמון כדי שניתן יהיה להעלותה לרכב.

בין השעה 18:09 לשעה 19:27, במשך שעה ו-18 דקות, לא היתה כל פעילות סלולרית מהטלפון ברכבו של קצב. לטענת הפרקליטות, פרק הזמן איפשר ול-א' להגיע מהפארק הלאומי ללשכה בתל-אביב. עובדה זו תאמה את עדותה של א' במשטרה כי אירוע האונס בלשכה היה קצר יחסית, וארך 10-15 דקות בלבד.

פלטי השיחות גילו כי קצב התקשר לטלפון של א' פעמיים נוספות בשעות הערב, אחת מהן בשעה 20:02. למעשה, החל משעה 19:27 חודשה הפעילות הסלולרית מרכב השרד, והוא קיים סדרת שיחות עד לשעה 20:34.

השיחות הללו הפריכו את גירסת קצב, שלפיה מהפארק הלאומי נסע ישירות לקריית-מלאכי. אם גירסתו היתה אמת, הרי שהוא היה אמור להימצא בביתו בשעות הערב, ולא היה מקיים סדרת שיחות טלפון מרכבו.

האונס השני שבו הורשע קצב התרחש על-פי הראיות ב-17 ביוני 1998, במלון פלאזה בירושלים. קצב אמר ל-א' כי הוא הולך לנוח בבית-המלון, והורה לה להצטרף אליו מאוחר יותר כדי לעבור עמו על הדואר.

זמן מה לאחר שקצב נסע למלון, נסעה גם א' לבית-המלון ברכבה, מרחק של כשתי דקות נסיעה. היא העידה כי עם הגעתה למלון, כשהיתה במגרש החנייה או בלובי, קיבלה שיחת טלפון מקצב, שהורה לה לעלות למעלה, לחדרו, מאחר שטרם הספיק להתארגן.

חוקרי המשטרה קיבלו את פלט שיחות הטלפון היוצא ממלון פלאזה, וגילו כי אכן באותו יום, בשעה 18:16 ו-49 שניות, נרשמה שיחה יוצאת מטלפון של המלון לטלפון הסלולרי של א', שאורכה 6 שניות. משכה הקצר של השיחה תואם את עדותה של א' כי מדובר היה בשיחה קצרה שבה הורה לה קצב לעלות לחדרו.

פלט השיחות בטלפון הסלולרי שלה גילה כי 3 דקות אחר-כך, בשעה 18:19, נכנסה אליה שיחה ממשרד התחבורה, שאורכה כדקה. מהשעה 18:20 היתה "דממת אלחוט" שנמשכה כרבע שעה. בשעה 18:35 קיבלה א' שיחה נוספת, שהגיעה ממשרד התיירות. פרק הזמן הזה, של כ-15 דקות, תואם את משך האונס במלון, על-פי עדותה של א'.

כשעה לאחר מכן, בשעה 19:33, נכנסה שיחת טלפון ממשרד התיירות לטלפון הקווי בביתה של א'. שיחה זו ארכה 25 שניות. הפרקליטות טענה כי שיחה זו מוכיחה כי בשעה זו היתה כבר א' בביתה.

סנגוריו של קצב העלו טענת אליבי, שלפיה קצב כלל לא שהה בבית המלון באותו יום, אלא היתה זו א' ששכרה את החדר על שמו, אך השתמשה בו בעצמה, לצרכיה. שיחת הטלפון ממשרד התיירות לטלפון הקווי בביתה, טענו הסנגורים, בוצעה על-ידי א' עצמה, שהתקשרה למשיבון בביתה כדי למשוך הודעות.

אלא שטענת ההגנה הזו היא בלתי אפשרית. זאת, בשל שיחת טלפון נוספת שנרשמה, 4 דקות אחר-כך, בשעה 19:37. מדובר בשיחה שיצאה מחדר 1817 במלון פלאזה - החדר ש-א' הזמינה בעבור קצב - ויעדה היה קו טלפון ייעודי בלשכת שר התיירות, שכונה "הקו החם", המיועד לשר עצמו, המבקש ליצור קשר עם מזכירותיו. אם א' היתה זו ששהתה במלון, ולא קצב - כפי שטענו סנגוריו - היא לא היתה יכולה להתקשר ב-19:33 ממשרד התיירות לטלפון הנייח בביתה.

"הקו החם" שאליו נכנסה השיחה מחדר 1817 במלון פלאזה הוא אחד משני קווים ייעודיים בלשכת שר התיירות. אלא שלקצב היתה העדפה למספר הזה.

מרשימת השיחות היוצאות מרכב השרד של השר התברר כי קצב חייג ל"קו החם" המועדף עליו 727 פעמים, לעומת 86 פעמים בלבד למספר הייעודי הנוסף בלשכתו.

המסקנה היא שקצב עצמו הוא שהיה במלון, והוא שהתקשר ללשכת השר ב-19:37, בעת ש-א' היתה כבר בביתה.