תרמיל, מקל וכוס יין: על הפופולריות של ביקור ביקבי יין במהלך הטיול

"גלובס" מכין אתכם לחוויה: איך לתכנן את הסיור נכון, למה לצפות ואיך להימנע מלהביך את עצמכם ואת היינן

לאט-לאט מתחילים להיארג בארץ אזורי יין משלנו, מן הגולן והגליל ועד הנגב, בדומה לאזורי היין בצרפת, באיטליה, באוסטרליה ובארצות הברית. עם יותר מ-250 יקבים ברחבי הארץ, מצפון ועד דרום, אין בעיה לשלב ביקור ביקב אחד או יותר כמעט בכל טיול, נתיב או מסלול. סיור ביקב הוא חוויה מהנה, מסקרנת, וכמובן אחרי טעימה או שתיים גם חיוך גדול נמרח על הפנים. עם זאת, גם לביקור לכאורה ספונטני יש כללים, שאם פועלים על-פיהם, חוויית הביקור מועצמת.

למה לצפות: לרוב, הביקור יתחיל בסיור קטן שמציג בפניכם את עשיית היין ביקב. סיור וטעימות כרוכים בדרך כלל בתשלום סמלי, בין 15 ל-50 שקלים. ביקבים רבים סכום זה יורד מהחשבון הכללי אם רכשתם מיינות היקב. אם היקב תחת פיקוח כשרות, אין לגעת באף מכל, חבית או צינור, גם אם הוא מונח על רצפת היקב. סביר להניח שלא ייתנו לכם להיכנס לכל אזורי ייצור היין.

יקב קטן, שאין לו תעודת כשרות, יהיה גמיש יותר. יראו לכם כיצד מגיעים הענבים מהכרם, את מכלי התסיסה, את מכונות הסחיטה, וכמובן את חביות ההתיישנות, המהוות את עיקר קסמו של כל יקב. ביקבים הגדולים תוכלו לצפות גם בשרשרת הביקבוק המכנית, הפועלת אוטומטית עד שלב הדבקת התוויות והאריזה ללא מגע יד אדם. לאחר מכן יובילו אתכם אחר כבוד לדלפק הטעימות. נהוג להתחיל לטעום מהיינות הלבנים והקלים, עוברים לאדומים, ולבסוף - יינות הקינוח המתוקים.

הודיעו או תאמו מראש: כמו שאנו לא אוהבים ספונטניות יתר של אורחים שקופצים ללא הודעה מוקדמת, כך גם היקבים. 99% מהיקבים בישראל הם יקבים קטנים ומשפחתיים. יש להם חיים פרטיים, והשבתות חשובות להם לא פחות מאשר לנו.

גם ביקבים הגדולים שאינם פתוחים בסופי השבוע (מטעמי כשרות) יש תוכניות קבועות מראש לאירוח מבקרים וקבוצות תיירים. לא נעים להגיע למקום ולראות שהדלת סגורה או שהיינן או מדריך הסיור אינו פנוי לקבל אותנו. הפתרון: תאמו מראש, הודיעו על הגעה. גם אם אתם כבר בדרכים, בררו את מספר הטלפון והתקשרו לברר נכונות ואפשרות אירוח.

כמה יקבים וכמה זמן: יש להביא בחשבון שכל יקב מייצר כמה סוגי יינות, ומעבר להסברים על כל יין, ירצו להכיר גם אתכם. הסיור והטעימות אורכים זמן מה. פנו לכל יקב משך של שעה עד שעה וחצי בערך. אין טעם לבקר ביותר משלושה יקבים ביום. הפקת היין היא אוניברסלית; לאחר שני הסברים תבינו את התהליך. עכשיו רצוי להתעמק בהכרת היינות וההבדלים בהם. קחו את הזמן, אבל אם המקום מכיל עוד מטיילים או מבקרים, קצרו, ואפשרו למארחים להתפנות לשאר הטועמים.

איך טועמים וכיצד מגיבים: סיור ביקב אינו מהווה תחליף לקורס יין. חפשו באינטרנט והגיעו עם ידע מוקדם. הביאו בחשבון שביקב ייתנו לכם לטעום כמה וכמה סוגי יינות; אין צורך לטעום מהכול ואין צורך לבלוע. בכל דלפק ישנה מרקקה, המיועדת לירוק את היין שנטעם, פעילות זו אינה מעידה על חוסר נימוס. אל תדאגו, היינן לא ייעלב, כי כך הוא עצמו טועם את היין.

היין הוא יצירת האמנות של היינן. אם אהבתם - הראו זאת, ושבחו את היין. אם לא אהבתם, מצאו את הדרך הטקטית ביותר לומר זאת, והימנעו מלפגוע ברגשות היינן. לא כל היינות דומים ושווים, כמו שבמשפחה לא כל הילדים אותו הדבר. בין לבין שתו הרבה מים.

אם טועמים לא נוהגים: אמנם אם יורקים את היין הגוף סופג פחות אלכוהול, אבל אם נסעתם כמה חברים במכונית אחת, רצוי שינהג זה שפחות אוהב יין ולא טעם הרבה. בכל מקרה, שתו הרבה מים לפני הטעימה, ורצוי גם קפה לפני הנסיעה חזרה.

רכשו לפחות בקבוק אחד: למרבית היקבים אין צינורות שיווק והפצה מחוץ ליקב. אולי תוכלו למצוא את היינות הללו בכמה מסעדות שבהן המסעדנים התלהבו מהיין, אבל ערוץ השיווק העיקרי הוא מרכז המבקרים ביקב. אהבתם יין? קנו אותו הביתה ולו כמחווה של הכרת תודה.

הכותב הוא בעל אתר אינטרנט בתחום היין

צרו איתנו קשר *5988