הדג נתפס ברשת: בית משפט השלום בתל-אביב קבע כי בנימין רבה, המוכר בכינויו "בני הדייג", ישלם כ-1.7 מיליון שקל לאיתן ענו, המכונה "איתן אווזים", בשל הפרת הסכם פירוק שותפות במסעדת "בת הדייג" שהקימו יחד ב-1999 בנמל תל-אביב.
מפסק דינו של השופט דן מור עולה כי סכסוך השותפים לשעבר נדון תחילה בהליך בוררות בפני העבריין מאיר אברג'יל, שהוסגר לאחרונה לארה"ב, שם תלוי ועומד כנגדו כתב אישום בעבירות הלבנת הון וסחיטה באיומים, פרשת רצח סוחר הסמים סמי אטיאס ופרשת סחר בסמים מסוג אקסטזי.
הרקע לסכסוך בין השניים הנו שותפות שווה שהקימו יחד ב-1999, לצורך הקמה וניהול מסעדת "בת הדייג". היות והשניים חששו מנושים ומשלטונות המס, הקימו את חברת בת הדייג שניהלה לכאורה את המסעדה, ומניותיה הוחזקו על-ידי בתו של רבה ובנו של ענו באחוזים שווים. בפועל נוהלה המסעדה על-ידי שני השותפים.
כחלק מההבנות ביניהם, שילם ענו חלק נכבד מהחובות שרבצו על רבה באותה תקופה ואף הלווה לחברה סכום של 150 אלף דולר למימון הקמת המסעדה. אלא שבהמשך השניים הסתכסכו, ובנוסף לכך, ב-2002, אף החלה חקירה מע"מ כנגד עסקי המסעדה ובעיקר כנגד ענו, בחשד לשימוש בחשבוניות פיקטיביות לצורך ניכוי תשומות והוצאות בחברה, שלא כדין.
בדצמבר 2002 נעצרו ענו ובני במסגרת חקירת המס, נחקרו ושוחררו בערבות. מיד לאחר מכן החליטו השניים לפרק את השותפות, וחתמו לשם כך על "מסמך עקרונות", במסגרתו הוסכם כי ענו יעזוב את השותפות, והמסעדה תיוותר בשליטתו הבלעדית של רבה, בתמורה ל-1.2 מיליון שקל - 700 אלף שקל במזומן ו-500 אלף שקל ב-12 תשלומים חודשיים.
רבה לא עמד בהתחייבות, והשניים פנו למאיר אברג'יל כדי שיכריע בסכסוך. הבוררות התקיימה בביתו של אברג'יל בכפר טרומן בראשית שנת 2003, ובסיומה סוכם כי ענו יקבל 1.3 מיליון שקל מרבה, מהם 300,000 שקל בתשלום הראשון ועוד 10 תשלומים שווים של 100 אלף שקל כל אחד.
בשלהי 2003 נעצרו שוב שני המסעדנים במסגרת חקירת רשויות המס, ובהמשך הורשע ענו במסגרת הסדר טיעון בעבירות מס ונידון ל-4 שנות מאסר מאסר, אותן ריצה עד שנת 2008. בנוסף, הוא נקנס ב-200 אלף שקל, והוחלט על חילוט דירה ומכונית שהיו בבעלותו.
שנה לאחר שחרורו הגיש ענו את התביעה נגד רבה, בטענה כי לא קיבל אף לא תשלום אחד מהתשלומים על-פי ההסכמים ביניהם עקב פירוק השותפות. מנגד, רבה טען כי שילם לתובע את מלוא הסכום לו התחייב במסגרת הבוררות בפני אברג'יל.
אברג'יל, שזומן להעיד ממעצרו, מספר ימים טרם הוסגר לארה"ב, "נראה משועשע מזימונו לעדות" לדברי השופט, אך ציין כי זמן קצר לאחר ה"בוררות" שערך נסע לגרמניה ושם נעצר ונכלא, ולכן הוא אינו יודע דבר על מימוש ההסכם בין השותפים לשעבר.
נקבע כי "הנתבע, בני, לא הרים את נטל השכנוע בגרסתו לפירעון החוב". עם זאת, השופט מור קבע כי כל אחד מהצדדים יישא בתשלום הוצאות המשפט שלו בשל הדרך שניהלו את עסקיהם, בין היתר תוך התחמקות מרשויות המס ופנייה לעולם התחתון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
