מתמרנים בין הממשלה לאזרח הקטן

"כולם צועקים 'זוגות צעירים, זוגות צעירים' אבל כשמכינים את התב"ע נקבעים כללים שמציבים תמרור 'אין כניסה לזוגות צעירים'"

פערים ומתחים בין השלטון המקומי והשלטון המרכזי מעכבים לעתים יישום פתרונות למצוקת הדיור. בשולחן העגול על תפקיד הרשויות המקומיות בנושא, ניסינו לברר מציאות זו.

צבי גוב ארי, ראש עיריית יבנה אמר שכדי לעודד הקמת דירות לזוגות הצעירים, משרד השיכון והמנהל צריכים לקבוע רצפת מחיר ליחידת-דיור המבוססת על עלויות, ותקרת מחיר לדייר. במרווח ביניהן, ייקבע המחיר למשתכן. "צריך הגדרה מפורטת עד כתב כמויות, של המושג 'דירה לזוג צעיר'".

באשר לשאיפת ראשי הערים לדירות גדולות, אמר גוב ארי שגם דירות כאלה עונות למצוקת הזוגות הצעירים: את הדירות הגדולות קונים משפרי דיור, המפנים דירות קטנות שמתאימות לזוגות הצעירים.

גיא ארד, מנכ"ל ארד פרוייקטים אמר שהמחיר למ"ר בכל הארץ לדירה גבוה יותר, ככל שהדירה קטנה יותר, וזה מה שגורם לעליית המחירים לדירות לזוגות הצעירים ושצריך לתת לשוק לתמחר. "המגבלות דוחפות לפיצול דירות באופן לא חוקי", הוסיף.

צביה אפרתי, מנהלת אגף פרוגרמות, משרד השיכון והבינוי, התריסה כלפי גוב ארי, שבאתר חדש ביבנה, שבו נבנות 2,900 יחידות-דיור, רק 15% הן דירות קטנות ואמרה שהתפלגות דירות בשכונה חדשה צריכה להיות נורמלית: מגוון הדירות, מגוון המחירים ומגוון טעמים. "מצד אחד צועקים 'זוגות צעירים, זוגות צעירים' אבל כשמכינים את התב"ע נקבעים כללים שמציבים תמרור 'אין כניסה לזוגות צעירים'", סיכמה אפרתי.

השנה, עיריות שקידמו דיור בר השגה נתקעו בוועדות המחוזיות בשל הוראת המדינה שלא לקדם דיור בר השגה בהיעדר חקיקה ראשית. גוב ארי אמר שאי אפשר להטיל על הרשויות משימות לאומיות כמו קליטה ובינוי, מבלי לתמוך בהן בתשתיות שהמדינה אחראית להן - הקמת מוסדות חינוך, למשל.

אפרתי: "העיסוק בדיור בר השגה, מביא את הכל למבוי סתום. יש מה לעשות במערכת התכנון גם בלי הרפורמה. מוסדות התכנון הם אוסף אנשים, שעושים עבודה מקצועית. אם רק יקטינו את החיכוכים במעבר בין שלב לשלב בתוכנית, לוחות הזמנים יתקצרו בהרבה. זמן החיכוכים הוא גם בידי מזמין התוכניות וגם בידי הרשויות עצמן. הוועדה המקומית יכולה לעתים משיקוליה להחזיק תוכנית במגירה שנים, מפני שלא באה על סיפוקה בדרישה מסוימת שהיתה לה מהממשלה".

ארד אמר שבשוק הפרטי הכול עובד יותר מהר משום שהאינטרס הכלכלי של היזם דוחף אותו להריץ את התוכנית מהר יותר מאשר רשות מקומית או גוף ממשלתי. "צריך פרויקטור לכל שתפקידו היחיד יהיה להוציא את התוכנית לפועל ואז זה לא יעבור ממשרד למשרד ומוועדה לוועדה".

גוב ארי הסכים עם רוח הדברים ואמר שאין ספק שאפשר לזרז תהליכים. "אני מציע לנהוג כממשל ולמשול", אמר, "מבחינתי כל אדם שלא נוהג באחריות מעכב תוכניות בגין גחמה כזו או אחרת בלי בכלל לחשוב שזה גורם נזקים".

אפרתי סיכמה: "יכול להיות שהפתרון הוא מה שצבי אמר שהוא לא אוהב בחוק החדש: שאם רשות משיקולים לא ענייניים, ויש כאלה, לא נותנת היתרים, המדינה תשווק את הקרקע והוועדה המחוזית תורה לה להוציא היתר בנייה, או שהיא תוציא היתר בנייה".