חרדת הביצוע של המנהל הנפוץ

מנטרות שליליות על עצמו מהדהדות בראשו ללא הרף, ולרוב הוא יגיע למתח ואף לדיכאון

"כשזכיתי במקום השני בתחרות המכובדת, אבי אמר: 'לעולם אל תביישי אותי כך שוב!', סיפרה פרופ' איימי צ'ואה, "אמא נמרה", בריאיון ליאיר לפיד לפני כמה ימים.

זה הזכיר לי את "תסמונת המתחזים", אני קוראת להם "המתחזנים" - אנשים מוכשרים שמצטיירים כך אך לא מרגישים כך, ורואים עצמם כמתחזים. אחת הנסיבות להיווצרות התסמונת אצל אנשים בוגרים, שהופכים למחפשי עבודה, עובדים ומנהלים, היא התבגרות נוקשה ונטולת פידבק, למרות רקורד של הצלחות לא רעות כלל.

המִתְחַזַנִים - אנשים בעלי ביטחון עצמי ירוד, ספק עצמי מתמיד, נטייה להכשלה עצמית ופרפקציוניזם, שמודאגים תמיד שאינם מוצלחים כפי שנראה כלפי חוץ.

מנהל מתחזן

מי שבכל זאת מצליח להגיע לבכירוּת, למרות התסמונת, פועל בתחושה שאינו ראוי לכך: לאחר שהצליח פעם אחת במקרה, אין סיכוי שישכיל לשכפל את ההצלחה הזאת ולהגיע להישגים הגבוהים שמצופים ממנו.

הוא חרד להתגלות בקלקלתו - שעובדיו יגלו שהוא פחות טוב מהם, או שמנהליו יתאכזבו ויסיקו שקידוּמוֹ היה טעות. כך, במקום לקדם את עצמו על ידי תפקוד מצוין כעובד וכמנהל, הוא עסוק בתוכחת אחרים ובהאדרה עצמית, לשם הוכחת צדקתו.

מנטרות שליליות אודות עצמו מהדהדות בראשו ללא הרף, ורבים מגיעים בשל כך למצב קשה של מתח ודיכאון - מה שפוגע בתפקודם. אך עד כמה שלא קל להיות בנעליים של מנהלים כאלה, זה עוד פחות פשוט להתמודד עם בוס כזה - ביקורתי, שיפוטי, פרפקציוניסט, שלעולם אינו מרוצה וממהר להתלונן.

עובד מִתְחַזן

בעבודה המתחזנים בטוחים שהקולגות שלהם מוצלחים יותר, וחוששים שיגיע היום שבו יגלו שהם כלל לא. הם נוטים "להיתקע" בתפקידים זמן רב: הם פשוט מסרבים לקידום ולא קופצים לבצע משימות מאתגרות, בשל ספקות עצמיים לגבי יכולת הביצוע שלהם, וחשש להימצא חלשים ולקבל ביקורת.

הם פרפקציוניסטים לא קטנים, ומה שמפחיד אותם יותר מכל הוא כישלון. כל שיחת הערכה עם הבוס מאיימת עליהם כרעידת אדמה, כל טעות מלווה ברגשות אשם כבדים, וכשביקורת מגיעה הם חרדים שהאמת העגומה שלהם אוטוטו נחשפת.

לעומת זאת, כשהם מצליחים ומקבלים פידבק חיובי, הם מייחסים זאת לנסיבות חיצוניות. הם מרגישים שהמזל שיחק לטובתם, שהצליחו לעבוד על כולם, ומקווים שזה יקרה שוב - כדי לשרוד. משפטים כמו "שטויות, זה היה קל", "זה היה במקרה", "זה משום שהמנהל מחבב אותי" נפוצים אצלם במקרים כאלה.

תחושתם שאינם שווים בטיבם לאחרים גורמת להם מתח רב, ולעתים כדי לתקן זאת הם מפריזים ביהירות. כשם שהם ביקורתיים כלפי עצמם, הם גם שיפוטיים כלפי אחרים - לעולם לא יבקשו עזרה בטענה שלאף אחד אין את היכולות הדרושות כדי לעזור כראוי, ולמעשה מתלוננים רוב הזמן.

מועמד מתחזן

תהליך חיפוש עבודה לא עושה טוב ל"מתחזנים", לא רק משום שאנשים חסרי ביטחון מתקשים להתמודד עם מצבים חסרי שליטה.

חיפוש עבודה הוא מלכתחילה מצב שמצריך מאנשים להוציא מעצמם את הטוב ביותר, וטבעי להגזים בתיאורים חיוביים לשם כך. אך כשרוב האנשים חיים עם זה בשלום ומאמינים לעצמם, ובעיקר חוששים לא להתקבל, המתחזנים חרדים כן להתקבל. הם מניחים שכך יגלו שהם לא באמת מתאימים כפי שהיה נראה בריאיון.

ואז, כשהם לא מתקבלים לעבודה, הם רואים זאת כהוכחה לכך שהם לא באמת מוכשרים, ומנגד, פעמים רבות אלה שמתקבלים מעדיפים לדחות את ההצעה על הסף.

בשל הפחד להתקבל, רבים מהם מכשילים את עצמם בעקיפין ולגשת למשרות שמעל ליכולותיהם וניסיונם. בראיונות עצמם הם מתמקדים במה שאין להם - גם אם לא נשאלו על כך - במקום מה שיש להם ומייחדם לחיוב. במקרים אחרים, בשל הצורך לחפות על תחושת החסר לגבי עצמם, הם דווקא מגזימים ברברבנות, וכשם שהם שיפוטיים לגבי עצמם, כך גם כלפי אחרים: הם יכולים לבקר קשות את מנהלם הקודם באזני המראיין!

כצפוי, הם לא אטרקטיביים בעיני מעסיקים, החשש המתמיד להתגלות מונע מהם לחפש עבודה באקטיביות, והדחיות המרובות מחמירות ומשמרות את בעיתם.

רוצים שינוי?

מי שמצא את עצמו בתיאורים לעיל וודאי ישמח לרוקן קצת את השק הכבד הזה שהוא סוחב עמו. בתור התחלה, יש להתיישב וליצור רשימה - ריאלית ואובייקטיבית ככל האפשר - של הישגים והצלחות מהעבר המקצועי.

ביומיום, מעתה והלאה חשוב לנסות להימנע מהשוואה עצמית לאחרים שאינם באותם רמה וניסיון, לטוב או לרע. יש לקחת במלוא הידיים כל קרדיט על ביצוע מוצלח, ולא יזיק להתרברב קצת לפעמים באזני אדם אוהב ותומך על הישגים.

לאט לאט כדאי להתחיל לקחת אתגרים בעבודה. בכוח, אבל לא כאלה שאין שום סיכוי לצלוח. חשוב להפסיק להתלונן ולהיות שיפוטיים (כלפי פנים וכלפי אחרים), ולפני ראיונות עבודה לחזור כמה פעמים בקול על הישגי העבר מהרשימה.

יותר מכל, מתחזנים צריכים להתחיל לסלוח לאחרים ולעצמם על טעויות. בניגוד למה שאומרת פרופ' צ'ואה, הן אמורות להתרחש. כולנו בני אנוש.

  • האם זיהיתם מאפיינים של התחזות אצלכם או אצל אחרים? כיצד זה מתבטא?
  • אילו התנהגויות ניהוליות עלולות לייצר תחושת התחזות אצל העובדים?

    יעל מהודר היא יועצת ארגונית (B.A בעבודה סוציאלית, M.A בסוציולוגיה ארגונית). תוכן מאמריה מבוסס על הניסיון והידע הרב שרכשה באינספור תהליכי ייעוץ ופיתוח מנהלים, בארגוני היי-טק ותעשייה ולאנשים פרטיים. המאמרים מיועדים להעשרה, אינם תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להסתמך עליהם ככאלה.

    פניות ליעל מהודר לקבלת ייעוץ אישי יש לשלוח לדוא"ל: Yaelmehoudar@gmail.com.

צרו איתנו קשר *5988