שתי חברות סלולר חדשות בדרך לשוק: האם הצרכנים ירוויחו?

האם הלקוחות ירוויחו מהמהלך האחרון של כחלון? ההיסטוריה של המהפכות בעולם התקשורת מגלה שבכלל לא בטוח

1. טלוויזיה רב-ערוצית - משלמים יותר

כניסתה של חברת הלוויין yes לתחרות מול הוט חיברה גם את תושבי הפריפריה לטלוויזיה רב-ערוצית, והפיחה תקוות בקרב ישראלים רבים, שקיוו להורדת מחירים והגדלת המגוון.

אחרי עשור של פעילות - הצרכנים משלמים יותר ממה ששילמו בעבר. מדוע? משום ששתי החברות נקטו שיטה של החרגת תכנים רבים מחבילת הבסיס ומציעים אותם כתכני פרימיום בתשלום, ומשום ששתי החברות מציעות ממירים מתקדמים ותכני VOD תמורת תוספת תשלום.

שתי החברות כובלות את הלקוחות באמצעות חוזים דרקוניים וקנסות יציאה של מאות ואלפי שקלים, שבוטלו רק באחרונה על-ידי משרד התקשורת. הזירה שבה yes והוט נאבקות היא זירת התוכן, שם ניכרת השקעה בהפקות מקור ובסדרות רכש.

2. שיחות בינלאומיות - הצרכנים הרוויחו

הענף שבו הצרכנים שיפרו את מצבם באופן משמעותי בעקבות כניסת שחקנים נוספים הוא תחום השיחות הבינלאומיות. הסכומים המטורפים ששילמנו לבזק, לפני שהשוק נפתח לתחרות, נראים הזויים בהשוואה לתעריף שעומד על 10 אגורות לדקה ליעדים מסוימים.

שיטת התמחור פשוטה יותר וברורה יותר להבנה, החוזים פשוטים, והציבור רוכש לחברות בתחום יחס חיובי בסך-הכול.

מה גרם לחברות השיחות הבינלאומיות להיות ידידותיות לצרכן ולהיאבק עליו? בעיקר התחרות המתעצמת מצד האינטרנט, שמאפשר ללקוחות לשוחח זה עם זה בחינם בעזרת תוכנות כמו סקייפ.

3. טלפוניה ביתית - הוזלה ניכרת

התחרות בענף השיחות הביתיות תורגמה לתחרות בתחום המחיר, למרות שבזק עדיין מחזיקה ברוב השוק. התחרות בענף השתכללה בשנים האחרונות, כשלענף נכנסה אורנג' מצד אחד, וחברות האינטרנט מצד שני.

בשורה התחתונה, מחיריהן של חברות האינטרנט הן בדרך-כלל נמוכים ביותר, אבל נכון להיום בזק עדיין מחזיקה בתשתית האיכותית והאמינה ביותר, שאינה תלויה לא בחשמל ולא באינטרנט.

הראשונה להתחרות בבזק הוותיקה הייתה הוט, שהציעה בראשית דרכה מחירי רצפה - 2,000 דקות שיחה ב-40 או 50 שקל לחודש, שמאז התייקרו.

ראוי לציין כי ידיה של בזק בתחרות כבולות, מאחר שהיא מוגדרת כמונופול שמחזיק 70% מהשוק, ולכן איננה יכולה להוריד תעריפים מתחת לרף מסוים.