עולמות וירטואליים: כך נראית מציאות מוגברת בסמארטפון

בשנתיים האחרונות נפרצים הגבולות בין המידע הממוחשב לבין המציאות ■ פיתוחים טכנולוגיים מאפשרים למשתמשי הסמארטפונים לקבל שכבות מידע רבות על המציאות שלנגד עיניהם

יצירת עולמות וירטואליים הפכו בעשור החולף לכלי עזר רב-עוצמה בתחומים רבים של עולם העסקים והבידור. השימוש במעבדים גרפיים עוצמתיים לצד טכנולוגיות כמו איכות שידור HD ותלת-ממד, מאפשרים למתכנתים ליצור סימולציות שקרובות למציאות מבחינה ויזואלית. אלא שגם לטכנולוגיה הזו יש מגבלות. אחרי הכול, זו סביבה מדומה, שגבולותיה נתחמים לסביבה הפיזית של מקור ההדמיה - המחשב או הקונסולה.

בשנתיים האחרונות נפרצים הגבולות בין המידע הממוחשב לבין המציאות, שהמשתמש צופה וחווה בעולם האמיתי, בזמן אמת. לטכנולוגיה הזו קוראים Augmented Reality, או בקיצור AR (מציאות מוגברת).

הרעיון הוא הצגת מידע שנקלט בזמן אמת דרך חושי הראייה ומשתקף דרך המסך של מכשיר אלקטרוני כלשהו שדרכו צופים בסביבה: סמארטפון, מצלמת וידיאו או מכשיר GPS. על התמונה משליך המחשב בזמן אמת מידע רלבנטי חופף - טקסט שמסביר ומעשיר את המידע על הפריטים שמזוהים על המסך (שלטי פרסומת, מסעדות, אתרים היסטוריים), לצד תמונות וקליפים וקישורי אינטרנט.

המכשירים הראשונים שתמכו במציאות המוגברת היו פשוטים למדי והסתמכו על סמנים ששובצו בעולם האמיתי כדי לעזור למחשב לזהות את הפריט המופיע על המסך בזמן אמת ולשייך לו מידע מעשיר. כך, משחקי מחשב ופלייסטיישן שהשתמשו בטכנולוגיה, נעזרו בכרטיסים עם צורות מוגדרות שהושתלו בסביבת השחקן או בברקודים.

פריצת הדרך של סוני

בסוף השבוע האחרון הציגה סוני ביפן את הדור הבא של המציאות המוגברת, שאותו היא מכנה SmartAR, והמחישה עד כמה גדול הפוטנציאל הטמון בחזית הטכנולוגית החדשה הזו. זו המערכת הראשונה שאינה נסמכת על זיהוי סמנים שמושתלים בסביבה אלא על זיהוי עצמאי של אובייקטים.

הטכנולוגיה כוללת אלגוריתמים שמאפשרים זיהוי מהיר עם מספר מינימלי של עצמים על בסיס ניתוח מקומי של פריטים בתמונה הנצפית ושל מיקומם היחסי, תוך התאמתם לעצמים האגורים בזיכרון.

לטכנולוגיה יש שני יתרונות מרכזיים: היא לא דורשת הכנות מיוחדות בשטח - חברות פרסום, למשל, יכולות להשתמש בשלטים ובפוסטרים הקיימים שלהן כדי שיזוהו ויפוענחו על-ידי מכשירים המצוידים ב-AR; והיא מאפשרת זיהוי מהיר גם כשהאובייקט משנה את מיקומו היחסי, את רמת התאורה שלו ואפילו את צורתו תוך כדי צפייה - מה שהופך אותה אידיאלית לשימוש במכשירי ניווט, שנמצאים בתנועה מתמדת.

ניווט משודרג

המערכת של סוני היא בינתיים אב-טיפוס ועדיין לא ברור עד כמה ניתן להקטין אותה ובאיזו עלות. אבל חברות אחרות ממשיכות בינתיים להטמיע את טכנולוגיית המציאות המוגברת במוצרים סדרתיים שלהן כדי להמחיש את הפוטנציאל.

חברת פיוניר, למשל, הציגה החודש ביפן את מערכת הניווט הראשונה בעולם לרכב שעושה שימוש במערכת הנחיה בזמן אמת שמבוססת על מציאות מוגברת. המערכת מזהה עצמים מתקרבים בזמן אמת ומסוגלת לחשב ולהציג תוך כדי נסיעה את המרחק האמיתי בין מכוניות בכביש ובין המכונית לנקודות עניין שונות בסביבה.

אפליקציה דומה מציעה חברת Mobilizy עם שירות Wikitude Driver, שמציעה תוכנת ניווט על בסיס התמונה המציאותית. השירות מיועד לסמארטפונים ומשתמש במצלמת המכשיר כדי להראות לנהג את הכביש ועליו את המסלול שבו עליו לנסוע. הרעיון הוא לאפשר לנהג להיות מודע לכביש בכל זמן.

מי שבקיא ברזי המציאות המוגברת כבר מכיר את המותג של Wikitude שמציעה כבר תקופה ארוכה דפדפן שמציע שכבות מידע רבות על תמונת המציאות ומיועד בעיקר למי שמטייל מסביב לעולם.

הדפדפן מבוסס ה-AR של Wikitude מציע בסיס נתונים של מעל 100 מיליון מיקומים ברחבי העולם, עם מידע שמגיע מלמעלה ל-1,000 ספקי תוכן ב-12 שפות שונות.

זוהי רק ההתחלה. לא קשה לדמיין את הפוטנציאל של מכשירים כאלה בענפי הסימולציה והאימון, בשדה הקרב או בעולם הפרסום.

מישהו אמר שלהיות מציאותי זה דבר טוב?