אהרן ברק: "צריך לשפוט בראי ההיסטוריה ולא עפ"י היסטריה"

"שופטי בית המשפט העליון חייבים להמשיך לפסוק בנושאי טרור ומלחמה בהתאם למצפונם, על-פי הערכים החוקתיים" - כך אומר נשיא בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' אהרן ברק, במושב בעניין משפט בינלאומי ושפיטה בענייני טרור ומלחמה בכנס לשכת עורכי הדין באילת.

לדברי ברק, "על שופטי בית המשפט העליון של ישראל מוטלת אחריות כבדה, וגם בשעות הקשות הם חייבים להישאר נאמנים לעצמם, לשפוט בראי ההיסטוריה ולא על-פי היסטריה".

"איננו יכולים לקבל את הדמוקרטיה בישראל כמובנת מאליה", אמר ברק בהרצאה שנשא באנגלית, "הכול יכול לקרות. אם הדמוקרטיה עוותה וקרסה בגרמניה של קאנט, גתה ובטהובן, היא יכולה לקרוס בכל מקום.

"אם לא נגן על הדמוקרטיה, הדמוקרטיה לא תגן עלינו. אינני יודע אם שופטי בית המשפט העליון של גרמניה יכלו למנוע את עליית היטלר לשלטון, אבל אחד הלקחים של השואה ומלחמת העולם השנייה הוא לוודא כי עקרונות חוקתיים ייושמו על-ידי שופטי בית המשפט העליון".

לדברי ברק, "השופטים נתקלים במבחן העילאי שלהם כשהם נמצאים בסיטואציות של מלחמה ושל טרור. הגנת זכויות אדם של כל אדם היא חובה הרבה יותר מרכזית בסיטואציות של מלחמה וטרור מאשר בעתות שלום. אם ניכשל בתפקידנו בתקופות מלחמה, לא נוכל למלא את תפקידנו בתקופות שלום.

"זו טעות לחשוב שאפשר להבחין בין מצב זכויות אדם בתקופות מלחמה לבין מצב זכויות אדם בתקופות שלום. זו הונאה עצמית להאמין שאפשר להגביל את הפסיקה השיפוטית בתקופות מלחמה בלבד, ולחשוב שהדברים ישתנו בתקופות שלום. הקו בין שלום ומלחמה הוא דק במיוחד. מה שנחליט כשופטים בתקופות שהטרור מאיים עלינו, יחלחל שנים רבות אחרי שהטרור יסתיים".

ברק הוסיף כי "ביטחון לאומי אינו מצדיק פגיעה בזכויות אדם בכל מקרה. הוא לא נותן רישיון בלתי מוגבל לפגוע בכל אדם. יש הגבלות מסוימות גם על הביטחון וגם על החירות. איזון ראוי לא יושג כשהביטחון הלאומי מקבל הגנה מלאה כאילו אין זכויות אדם. האיזון הוא מחיר הדמוקרטיה.

"שופטים אינם מנהלים את המאבק בטרור, הם לא יפתרו את הבעיה של הטרור. חובת השופט היא לומר מה החוק, ובאיזו מידה האמצעים שהמדינה נוקטת תואמים את החוק.

"איננו צריכים לדחות את הפסיקות שלנו עד שהטרור יסתיים, כי הגנת זכויות האדם תפשוט רגל אם בית המשפט יחליט לבחון את התנהלות הרשות המבצעת רק אחרי שתקופת החירום תסתיים", דברי ברק.