מנכ"ל התמ"ת: "זהבית כהן לא רודפת בצע"

שרון קדמי ל"גלובס": "הסיכוי להטלת פיקוח ממשלתי על מחירים אינו גבוה, אנחנו לא אוהבים את הפתרון הזה" ‏‏■ על המצב הכלכלי של האזרח הישראלי: "יש מצוקה אמיתית. לא רק השכבות החלשות נפגעות, גם המעמד הבינוני נשחק" ■ "מארק צוקרברג אחראי להצלחת חרם הקוטג'"

‏"הורדת המחירים שעליה החליטה הנהלת תנובה היא מעטה מדי, מאוחרת מדי, ואני לא בטוח שבעקבותיה לא יהיו עליות מחירים של מוצרים אחרים" - כך אומר ל"גלובס" שרון קדמי, מנכ"ל משרד התמ"ת.‏

קדמי, שהגיע לוושינגטון לרגל כנס שעורך ‏BIO‏ (ארגון הביו-טכנולוגיה הגדול בעולם), עומד בראש הוועדה לבדיקת המחירים בענף המזון בישראל.

קדמי ביקר באופן נוקב את מדיניות המחירים של תנובה והיצרניות האחרות בענף החלב, ואמר כי החברה הייתה צריכה לפעול מהר יותר מכפי שפעלה ובהיקף רחב הרבה יותר.

"בתנובה היו צריכים לעשות משהו מעבר לקוטג'. היום זה גבינה, מחר משהו אחר יתייקר. יש בסך-הכול שתי מחלבות נוספות. בשוק שמספר שחקניו מצומצם, ה'שפיל' שיש לצרכנים מצומצם גם הוא. זה כשל שוק".

לדברי קדמי, ברצף - רפתנים, מחלבות ורשתות שיווק - למקטע הרפתנים יש השפעה מועטה על המחיר הסופי, בגלל הפיקוח על מחירי החלב. לעומת זאת, "במקטעי הייצור והשיווק אנו רואים ששולי הרווח גדלו בחודשים האחרונים ללא סיבה נראית לעין, מעבר לרצון של בעלי המניות לרשום רווחים", מוסיף קדמי.

- ‎וזה רע?

‎‎‏"בישראל, להרוויח זו לא עבירה. תנובה היא חברה עסקית. זהבית כהן אינה רודפת-בצע. היא עושה מה שהיא צריכה לעשות - בעל מניות או מנכ"ל ששואפים למקסם רווחים אינם רודפי-בצע. הם ממלאים את תפקידם".

‎‎‏"הסיכוי לפיקוח מחירים - לא גבוה"

‎‎אתמול (ד') אמר שר התמ"ת, שלום שמחון, כי לעבודת הוועדה בראשות קדמי תהיה השפעה גדולה על שוק המזון, וקדמי מרחיב: "אנחנו לא רוצים פתרון ספציפי לקוטג'. מחיר הקוטג' הוא רק סימפטום. אנחנו מתכוונים ללכת על עסקת חבילה. כל אחד מהשחקנים יטה כתף - הרפתנים, היצרנים, המשווקים והממשלה. מדובר במכלול כלים על מכלול מוצרים".

קדמי לא פירט מה צריכה להיות תרומת היצרנים ורשתות השיווק, אך רמז כי סירוב מצדם להוזיל מחירים עלול להוביל לפיקוח ממשלתי על מחירים והיתרי יבוא של מוצרים, אם כי משרד התמ"ת אינו שש לנקוט צעדים אלה.

‏"הממשלה מצדה יכולה להטיל פיקוח על מחירים", אמר קדמי. "אנו לא אוהבים זאת, אבל אי-אפשר לומר שזה לגמרי ‏OUT‏. אומר רק שהסיכוי להטלת פיקוח ממשלתי על מחירים אינו גבוה".

מנכ"ל משרד התמ"ת אף לא פוסל את הרחבת היבוא של מוצרים מסוימים במטרה להוזיל את המחיר של מוצרים זהים שמיוצרים בישראל.

"מכסות היבוא שלנו אינן מנוצלות", אומר קדמי, "אפשר להגדיל את היבוא, אבל המשמעויות של צעד כזה עלולות להיות הרות-גורל. הרחבת ניצול המכסות תשחק כמובן לידי המדינות המייצאות. מה תקבל ישראל בתמורה? וכמובן, הרחבת היבוא תשפיע על החקלאים. אנו נצטרך לעשות צעד כזה במשורה ובחיל וברעדה".

‏קדמי מקדם בלהט אופציה נוספת: מע"מ דיפרנציאלי. "אנו מטילים מע"מ כמעט על כל דבר, למעט פירות וירקות ומכירות באילת", הוא אומר, "אבל אפשר לכוונן את הכלי הזה כדי להקל על מצוקת הצרכנים, ובמילים אחרות, לקצץ משמעותית את המע"מ על מצרכים חיוניים, כגון מוצרי חלב, ולהותיר על כנו את המע"מ על מוצרי מותרות. המטרה שלנו היא להגדיל את כוח הקנייה של הצרכן לדברים שחשובים באמת".

לדברי קדמי, "משרד התמ"ת אימץ למעשה את יוזמתו של נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש: ויתור על יוזמת הממשלה לקצץ את המע"מ מ-16% ל-15.5%, מהלך שיגרע כ-2 מיליארד שקל מקופת האוצר, ובמקום זאת להוריד משמעותית את המע"מ רק על מוצרי יסוד, אך בהיקף שלא יגרע מהאוצר יותר מ-2 מיליארד שקל".

‎- משרד האוצר מתנגד למהלך כזה.

‎‏"לאוצר יש עמדה קבועה. הם רוצים מע"מ גורף, על כל דבר. זו התנגדות קונספטואלית. האוצר ניסה לבטל את המע"מ על ירקות ופירות ועל מכירות באילת. יש לזה אולי היגיון כלכלי. זה מה שמלמדים בפקולטה לכלכלה. אבל צריך לחשוב גם על מה שטוב למשק הישראלי. אנחנו לא חיים במעבדה, בעולם האידיאלי של ספרי הלימוד. בשעה שהאוצר מתנגד למע"מ דיפרנציאלי, כמה מדינות 'מפגרות', כגון גרמניה או שבדיה, מקיימות בהצלחה בדיוק את המודל הזה".

‎‎ותודה למארק צוקרברג

‎‎ברקע מחאת הקוטג' נשמעו טענות שמדובר בהתפרצות פופוליסטית ולא במצוקה אמיתית. קדמי דוחה את הטענה. "אני חושב שמדובר במצוקה אמיתית. 10,000 שקל ברוטו לפני שנה אינם 10,000 שקל היום. לא כל אחד יכול להתעלם מעליות במחירי הקוטג'. הנה, מחירי החשמל צפויים לעלות ב-20%, עלייה שתבוא על חשבון יכולת הצרכן לקנות משהו אחר. לא רק השכבות החלשות נפגעות, גם המעמד הבינוני נשחק והולך".

- ‎נראה שמשרד התמ"ת שש להיכנס לעבי הקורה. בארה"ב זה לא היה קורה, הממשל היה נותן לכוחות השוק לפעול את פעולתם.

‏"אני חסיד של כוחות שוק. בדרך-כלל ממשלה לא צריכה להתערב, אך גם לא להיות אטומה. אם יש כשל שוק, עליה לפעול. לא שאני אוהב זאת, אבל לפעמים אין מנוס. ועם זאת, אני חושב שאוי לממשלה שתקבל החלטות על בסיס פייסבוק. אי-אפשר לפתור את בעיות המשק על סמך מחאה ברשת החברתית. כל צעד ממלכתי צריך להישען על מסד של נתונים ומדיניות".

‏‏- מי לדעתך אחראי להצלחתה של מחאת הקוטג' בישראל?

‏"אחד בשם מארק צוקרברג, מקליפורניה".

- אתה מצפה שישראלים יחקו מה שקרה בקהיר ובטוניס?

‎‎‏"קשה לי לראות שעם ישראל יוצא לכיכר תחריר הישראלית כדי להיאבק בתנובה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988