לא רק מגדלי יוקרה

בכל עשור מיישרים הקבלנים קו ומוציאים מודל בניין בודד שמתאים לחלק מהאוכלוסייה

מענף התעופה העולמי למדנו, שגם אם יש טיסות 'כמעט חינם', עדיין לא חדלות לרגע להתקיים לצדן טיסות אקונומי, ביזנס ואפילו מחלקה ראשונה. יש כאלה שטסים בעבור עשרות דולרים בלבד בין מדינה למדינה (באירופה למשל), אבל בה בעת טסים עדיין לא מעט אנשים תמורת מאות ואפילו אלפי דולרים לאותו היעד, בלי להרגיש לרגע פראיירים.

בעזרת תנאים שונים ומגוונים - שנראים אפילו שוליים - של שירות, נוחות, רמת אוכל, טיפול עד שלב הטיסה וכו', הצליח הענף (בעיקר זה המשוכלל, המתקדם והתחרותי הקיים בחו"ל) לייצר קשת רחבה של מחירים, שיודעת להתאים טיסה ותנאים לכיס ולמעמד של כל נוסע ונוסע.

זו אחת הבעיות של ענף הנדל"ן למגורים פה בארץ. בכל עשור מיישרים הקבלנים ורשויות התכנון קו, ומוציאים לשוק פחות או יותר מודל כמעט בודד של בניין - המועתק בהצלחה פעם ועוד פעם.

פעם היו אלה שיכוני הרכבת הצנועים, ובשנים האחרונות כל הבניינים יוקרתיים, כל הדירות גדולות, כל המרפסות רחבות, בכל הדירות הקרמיקה החליפה את הבלטה ועוד. ואחר-כך אנו מתפלאים שמחירי הדירות עולים ביחד עם הסטנדרט החדש.

לכן, התביעה הכי פשוטה וצודקת צריכה לקרוא לשוק לייצר ספקטרום של פתרונות דיור, לטובת ספקטרום של ישראלים. בצד אחד יהיו מגדלים מפוארים, ובצד השני תהיה קורת גג בסיסית וזולה ("טיסה בלי אוכל ובלי סרטים").