פרויקט "הללויה": כוכב נולד פוגש את חידון התנ"ך

"ההחלטה להקים לתחייה את הפרויקט לא נועדה על מנת לאפשר לבני נוער יהודים מהתפוצות להתחיל קריירה מוזיקלית בארץ, אלא להפוך אותם לשגרירי רצון טוב של ישראל אחרי שיחזרו לקהילות מהן באו. בזה נראה לי שקצרנו הצלחה עוד לפני ההופעות", כך טוען המלחין-מוזיקאי קובי אשרת המשמש כמנהל אמנותי לפרויקט "הללויה 2011", החוזר לפעילות אחרי פסק זמן בן 20 שנה ובתקציב של 2 מיליון שקלים.

בימים אלה שוהים בארץ 31 בני נוער יהודים בגילאי 16-20, שהוטסו לארץ מארצות-הברית, בריטניה, בלגיה, קנדה, רוסיה, אוקראינה, הולנד, ברזיל, ארגנטינה, אוסטרליה ועוד. הנערים הנלהבים נבחרו לפרויקט אחרי שהוועדה האמנותית סיננה אותם מבין יותר מ-300 מועמדים שתיעדו עצמם מבצעים שירים מוכרים בעברית (רובם המכריע לא שולט בשפה) בסקיצות מוקלטות ו/או בסרטוני וידיאו ביתיים.

המתמודדים יתחרו ביניהם בשני שלבי חצי-גמר, שבסיומם יעפילו 12 למופע גמר שיתקיים ברמת השרון ב-25 באוגוסט (ויצולם לערוץ הראשון) תחת שרביט ההפקה של המפיק הוותיק צביקה כגן.

צוות השופטים יכלול, בין השאר, את יהורם גאון, קובי אשרת, DJ סקאזי, חנן יובל ויהודה עדר. הפרס: הקלטת דואט עם זמר ישראלי מוביל וכן 14 אלף דולר שיתחלקו בין שלושת הפיינליסטים (8,000 לזוכה, 4,000 למקום השני ו-2,000 לשלישי). כוכב נולד פוגש את חידון התנ"ך? לא נכחיש זאת.

במהלך החזרות למופעי חצי-הגמר והגמר (שהתקיימו בבית הספר למוזיקה רימון ברמת השרון), מצהירים המתחרים שוב ושוב שאלמנט התחרותיות מהם והלאה. מדובר במבצעים שכולם זכו, ברמה זו או אחרת, להכשרה מוזיקלית בסיסית עד מקצועית. סופי ברקל-סרביט מקנדה, בת 20, חתומה כבר ארבע שנים בלייבל ג'אז מקומי במולדתה, מה שהופך את בחירתה ב"געגועים" של קובי אפללו (שאף הגיע לחזרות להתרשם מיכולותיה) למסקרנת במיוחד.

"רציתי סגנון שונה ממה שאני רגילה לשיר", היא אומרת. "אני והחברים שלי חשופים למוזיקה הישראלית החדשה דרך האינטרנט, ואת האלבום של קובי אפללו אהבתי משמיעה ראשונה. נמשכתי ללחן עם ההשפעות הצועניות, לסלסולים השונים כל-כך מג'אז, וכאשר הסבירו לי את משמעות המילים, החיבור הפך מובן מאליו כי לפני שנה נפטר סבי שהייתי מאוד קשורה אליו ואני מתגעגעת אליו בכל יום. הוא היה יהודי מסורתי אוהב ישראל, וידעתי שאם אגיע הנה ואשיר פה בעברית זו תהיה המחווה הכי ראויה לזכרו".

שפה נשכחת

"נולדתי בארץ, אבל בגיל חצי שנה המשפחה עברה לארצות-הברית כך שרשמית זה ביקור ראשון שלי כאן", מוסיפה ג'נה זטלר שבחרה לבצע את "לראות את האור" של אפרת גוש. "אני שרה מגיל צעיר מאד, יש לי להקה, אבל כאן מצפים שנשיר בעברית. זו שפה שאני בקושי זוכרת, ובמידה רבה זה מרסן את הביטחון העצמי שלנו וכולנו מתחילים מאפס ובאותה רמה של חשש מהעלייה לבמה. לכן רוב האנרגיות מושקעות בתמיכה זה בזה במקום באגו ובתחרות. לו היינו מתחרים באנגלית אני בטוחה שזה היה מרגיש לי אחרת לגמרי".

"התחרות אורגנה בתוך כמה חודשים", מסביר קובי אשרת. "בשנה הבאה אני משוכנע שנעבוד בתנאים נוחים בהרבה מבחינת זמן, ואני מקווה שגם ברמת התקציב. הייתי רוצה, למשל, שיתקיימו אודישנים אישיים בקהילות בחו"ל חודשים מראש ולא רק דרך האינטרנט. עבדתי בעבר כנספח תרבות של ישראל בלוס אנג'לס, ואני מודע היטב לתופעת ההתבוללות והריחוק הגובר של בני נוער מתחושת השייכות לישראל בפרט וליהדות בכלל. לקרב אותם מחדש לשורשים באמצעות מוזיקה זה רעיון נפלא. רובם הפגינו שליטה במוזיקה ישראלית. שלחנו להם רשימות שירים עבריים מוכרים, אבל הייתה להם אופציה לבחור ורובם עשו את זה והגיעו עם הצעות חדשות לגמרי".

תנאי הקבלה פשוטים: הם צריכים לדעת לשיר ולהיות יהודים. ובכל זאת, אומר אושרת: "אני מופתע לטובה. יש כמה מבצעים פשוט נפלאים".