בדרך למדינה? צמיחה של 15% ברצועת עזה בשנת 2010

הצמיחה השנתית בגדה: 7.6% ■ האו"ם קובע: ישראל מונעת מהרשות הפלסטינית הכנסות מכספי מכס בהיקף של 480 מ' ד' מדי שנה ■ שיעור האבטלה בשטחים מגיע ל-30%

שיעור צמיחת התמ"ג ברצועת עזה אשתקד היה 15%, כפליים מהצמיחה בגדה, שהסתכמה ב-7.6%. הצמיחה בכל "השטח הפלסטיני הכבוש" (opt), כהגדרת הדו"ח, היתה 9.3%. כך נאמר בדו"ח השנתי על הכלכלה הפלסטינית שפרסמה אמש (ד') ועידת האו"ם לסחר ולפיתוח (UNCTAD), זרוע של האו"ם.

לשם השוואה: שיעור הצמיחה בישראל ב-2010 היה 4.5%. ברבעון השני השנה נרשמה צמיחה בשיעור 3.3% ושיעור הצמיחה הממוצע בארבעת הרבעונים האחרונים היה 5%.

לפי הדו"ח, התמ"ג לנפש בשטחים הפלסטיניים אשתקד היה נמוך ב-7% בהשוואה לרמת 1999. מחברי הדו"ח טוענים, כי הצמיחה החזקה שנרשמה בשטחים ב-2010 אינה מצביעה על התאוששות בת-קיימא אלא משקפת מצב שבו הכלכלה פשוט מתייצבת אחרי גלישה לנקודת שפל.

הדו"ח מציין, כי למרות הצמיחה החזקה היה שיעור האבטלה בכל השטחים הפלסטיניים אשתקד 30%. לפי אומדן הדו"ח, כ-26% מהפלסטינים בשטחים חיים בעוני. בעזה לבדה, מגיע שיעור העוני לכ-38% מכלל האוכלוסיה המקומית; בגדה, ל-18%. מחצית ממשקי הבית בשטחים הוגדרו כנטולי ביטחון לגבי אספקת מזון סדירה.

מחברי הדו"ח מדגישים, כי קיימת "זליגה פיסקלית ניכרת" מהגדה בגלל הרמות המשמעותיות של יבוא עקיף אליה. "על מוצרים שמיובאים לגדה מישראל לא מוטלים מכסים, אך נתח ניכר מהיבוא מישראל מורכב ממוצרים שמיוצרים במקומות אחרים בעולם, מיובאים לישראל ומשם הם מיוצאים ל'שטח הפלסטיני הכבוש', כשההכנסות מהיצוא העקיף לשטחים מצטברות בקופת האוצר הישראלי", טוען הדו"ח.

המסמך מציין, כי לפי דו"ח שפרסם באחרונה בנק ישראל, כ-58% מה שמוגדר רשמית כיצוא ישראלי לשטחים הפלסטיניים מיובא למעשה לישראל ממדינות חוץ. ההכנסות ממכסים שנגבים על סחורות אלה בנמלי ישראל נותרים בידי השלטונות הישראלים ואינם מועברים לרשות הפלסטינית. אבדן ההכנסות של הרשות כתוצאה מכך נאמד בכ-480 מיליון דולר בשנה, או כ-25% מההכנסות של הרשות ממיסים.

לפי הערכת UNCTAD, לו הסכומים שנותרים בידי ישראל היו זמינים לרשות כתמריץ פיסקלי לעידוד הכלכלה, היה התמ"ג הפלסטיני מתרחב ב-10% ושיעור התעסוקה היה גדל בכ-4%, כלומר 30 אלף עד 40 אלף מקומות עבודה חדשים בשנה.

האו"ם: "לבחון באופן דחוף הסכמי המכס בין ישראל לרשות"

על רקע זה קוראים מחברי הדו"ח לבחון מחדש, באופן דחוף, את הסכמי המכס בין ישראל לרשות. לטענתם, "הראיות החדשות" על אופי היבוא הפלסטיני מישראל מצביעות על כך שחלק גדול מהסחר הפלסטיני מתבצע עם שאר העולם, לא עם ישראל.

הדו"ח קובע שהצמיחה בשטחים הפלסטיניים מתחוללת לאחר עשר שנות נסיגה כלכלית ותהליך של התפרקות מנכסים תעשייתים, תהליך שנמשך עד עתה. החששות שמדובר בצמיחה שאינה בת-קיימא נובעים מנסיגה טכנולוגית שנצפית בשטחים ומהעובדה שהצמיחה החזקה נזקפת לזכות תרומות ממדינות זרות והוצאות ממשלתיות.

התאוששות של הסקטור הפרטי בשטחים עודה מוגבלת בגלל בניית גדר ההפרדה, הגבלות על התנועה, גישה מוגבלת לשוקי חוץ לצרכי יצוא ויבוא וצמצום בסיס הייצור, נטען בדו"ח. תנועת אנשים וסחורות אשתקד שובשה ע"י יותר מ-500 מחסומים ומכשולים אחרים בכבישים הפלסטיניים. ביצוא הפלסטיני לישראל, שמהווה 90% מכלל היצוא מהשטחים הפלסטיניים, נרשמה ירידה בשיעור 30% בשנים 2008-2009, והיצוא טרם התאושש, נאמר במסמך.