התאבדות בשידור חי

X4, א'-ה' 23:30, "יס סטארס ריל"

בנות אולי רוצות רק לכייף, כמו ששרה פעם הריבה החסודה סינדי לאופר, אבל בנים רוצים רק לעשות שטויות. איך אני יודע? מצפייה ב-X4, התואמת העברית הגאה ל"ג'ק-אס", סדרת הנונסנס הדוחה (אבל המצליחה) מארצות-הברית.

מה בתפריט? כל מיני משימות הזויות, מסוכנות, משפילות ומביכות, שאמורות להצחיק.

אני יודע, אני כבר לא קהל היעד, וכשהייתי בתיכון לפעמים היינו מתערבים על כל מיני דברים הזויים. אבל היה, בכל זאת, הבדל אחד: עשינו את זה מתוך שעמום, אבל למען הכיף. היום ילדים עושים זאת כדי להתפרסם. "להיות מפורסם" ולא משנה על מה ולמה, הוא משאלת לב של אנשים צעירים רבים. 4X מלמדת אותם, שלטבול את הראש בתוך דלי של שתן, יכול להפוך אותך למפורסם. עובדה, זה מה שהם עושים והם קיבלו תוכנית בטלוויזיה.

אני לא רוצה להיתמם, בטלוויזיה מסחרית צריך לעשות, לרוב, מה שמצליח ולא מה שראוי. אבל כאן לא מדובר אפילו בערוץ מסחרי, אלא בערוץ נישה שלא חי מפרסומות.

ז'אנר הריאליטי מטבעו מעורר כאן לא אחת ויכוחים מרים. בדרך כלל אני נמצא בצד של המצדדים - לא מתוך אמונה שמדובר בסוגה עילית, אלא מתוך הבנה שהטלוויזיה נועדה, בראש ובראשונה, לבדר - כמעט בכל מחיר. למה כמעט? כי לפעמים אני נתקל בתוכניות כמו 4X.

פחות חשובה, עדיין מעניינת

"כלבוטק", ב' 21:00, ערוץ 2

לפני כמה שבועות נתקלתי באחת ממהדורות החדשות בנהג שצילם את עצמו במצלמה שהותקנה ברכבו, ושהוכיחה כי הוא עצר עצירה מלאה כחוק בתמרור עצור. על השוטר זה לא עשה רושם. הנהג קיבל דו"ח על אי ציות לתמרור ושלח את קובץ הווידיאו למערכות החדשות. המחשבה הראשונה שחלפה במוחי היא "כלבוטק". פעם היה את "כלבוטק" כדי להביא את החומרים הללו. עכשיו כל בחור עם מחשב ומצלמה יכול לשחק אותה רפי גינת.

זה לא ש"כלבוטק" איבדה את מקומה בטלוויזיה. להיפך: אחוזי הצפייה היציבים שלה מוכיחים שהצופים עוד נותנים בה אמון, ובכל זאת, נותרה לה רק רצועה מצומצמת לפעילותה: תחקירים של מצלמה נסתרת נגד נוכלים בסדר גודל בינוני (על-פי רוב). למה? ההסבר פשוט: את העוולות הקטנות יכול כל אזרח להנציח במצלמת הטלפון הנייד שלו. ומה באשר לגדולות? ובכן, פעם היה ערך מוסף אנטי-ממסדי לכלבוטק. מי אינו זוכר את גדעון רייכר משליך את ניירות הבנק לכל עבר ומייצג את ייאושו של האזרח הקטן כשהוא נלחם בטחנות הרוח של הממסד?.

אבל היום - כשקבוצות מחאה מתארגנות בפייסבוק ונגמרות עם יותר מ-400 אלף מפגינים ברחובות, "כלבוטק" נראית כמו שריד אנכרוניסטי מימי הטלוויזיה בשחור-לבן. אולי אני נוסטלגי מדי, אבל אותי באופן אישי זה מעניין: "כלבוטק" אולי אינה אופציית הצפייה המועדפת עלי, ובכל זאת, עוד לא קרה לי שצפיתי בה והשתעממתי.