מה חושבים הקבלנים על המלצות טרכטנברג בתחום הדיור?

אתמול חשף "גלובס" את המלצות תת הוועדה לדיור של ועדת טרכטנברג ■ בין ההמלצות: עידוד הדיור להשכרה, מימון פינוי-בינוי והקלות במכרזים ■ מה חושבים הקבלנים במשק על המסקנות?

"ההמלצות בעיקרן טובות ואני מאוד מקווה שהיישום שלהן יהיה גם הוא טוב ומהיר", התייחס היום יעקב אטרקצ'י בעלים משותף ומנכ"ל חברת אאורה ישראל, לעיקרי ההצעות של תת הוועדה לדיור של ועדת טרכטנברג, שבראשה עמד מנכ"ל משרד ראש הממשלה היוצא, אייל גבאי - כפי שנחשפו ב"גלובס" אתמול.

"כל הפעולות הללו של הגדלת היצע המגרשים הזמינים לבניה באזורי הביקוש, לצד מתן פתרונות לדיור בר השגה, צועדים בכיוון הנכון, הבעיה העיקרית היא אופן יישומן", הסביר אטרקצ'י. "מי שציפה ל'הוקוס פוקוס' ולירידה דרסטית במחירי הדיור, יתבדה במהירות. יחד עם זאת, הרוכשים הפוטנציאלים שעד עכשיו 'ישבו על הגדר' וחיכו למוצא פיה של הוועדה, צפויים כעת לחזור לשוק ולרכוש דירות. אני מאמין כי שוק הנדל"ן צפוי לחזור לסוג של שפיות ואיזון, ללא ירידות חדות במחירים, אך גם ללא עליות חדות, דבר שייטיב גם עם הרוכשים וגם עם היזמים".

ההמלצה העיקרית של ועדת טרכטנברג בתחום הדיור היא עידוד מסיבי של תחום הדיור להשכרה לטווח ארוך, על ידי הטבות מיסוי וקרקע. אחוז המתגוררים בדירות בבעלות נמצא במגמת ירידה והגיע לאחרונה ל-66%. מספר משקי הבית המתגוררים בשכירות נמצא במגמת עלייה מתמדת ומוערך בלמעלה מ-400 אלף דירות מתוך כ-2 מיליון דירות בישראל. עוד בהמלצות, שיוגשו היום לנתניהו: הקצאת 30 מיליון שקל לפינוי-בינוי, שינוי הקריטריונים במכרזי המחיר למשתכן לדירות מוזלות, הקלות במכרזי קרקעות ועידוד בניית דירות להשכרה.

עדינה חכם, מנכ"לית רשת אנגלו סכסון, טוענמת מנגד כי "המלצות הועדה אינן מחדשות יותר מדי מאחר ועל מרביתן כבר דובר בצורה זו או אחרת. חלק גדול מההחלטות ומההמלצות כרוכות בחקיקה ובאישורן של ועדות שונות בכנסת, ובמידה ואלו לא יעשו כן, ממילא לא ישתנה דבר. יישומן של המלצות הועדה הוא פוליטי בעיקרו ולכן נצטרך לחכות ולראות איך הממשלה תביא אותן לידי יישום".

"ההמלצות מנסות לתקוף את בעיית המחסור בדירות בצורה טובה, אך שלא תהיינה אשליות, מדובר על פעולות שתעשנה בצורה הדרגתית ולאורך זמן והשפעתן תראה בטווח הארוך בלבד", סבור אהוד המאירי, יו"ר קבוצת שמאות המקרקעין אהוד המאירי ושות'.

נשיא התאחדות הקבלנים, ניסים בובליל, התייחס להמלצות הוועדה: "ועדת טרכטנברג לא מתייחסת לדרכי פעולה, היא לא מגדירה לוחות זמנים לביצוע ולכן שוב המבחן של הועדה יהיה מבחן הביצוע. עד כה, לצערי, הממשלה חזרה ונכשלה במבחני הביצוע בכל הקשור לענף", המשיך ואמר בובליל, "אמנם ועדת טכרטנברג מטפלת באופן תיאורטי בשורש הבעיה של הענף - המחסור בהיצע הדירות ונותנת פתרונות תיאורטים נכונים בתחום של שיווק הקרקעות על ידי המנהל ומטפלת בקידום של בנייה להשכרה, אבל בגלל שלצד הטלת המשימות לא מטפלים בחסמים בענף אני לא מעריך שהמלצות הועדה יבוצעו ויצליחו להביא להוזלת מחירי הדירות בחמש השנים הקרובות".

לדברי שמאית המקרקעין והמשפטנית נחמה בוגין, "מצוקת הדיור ובעיות הנדל"ן שהיו הטריגר לפרוץ המחאה החברתית ולפריסת אוהלים ברחבי הארץ לא זכו להתייחסות ממשית בהמלצות וועדת טרכטנברג. על מנת שנראה ירידה ממשית במחיר הדירות, יש להסדיר הפשרת קרקעות חקלאיות למטרות בנייה, כך שברגע שיהיה יותר היצע המחיר ירד בהתאם. לצערי לא קבעה הוועדה קריטריונים ברורים להמלצותיה בכל לפרויקטים שייעודם יהיה דירות להשכרה ארוכת טווח או לדיור ציבורי לאוכלוסיות חלשות".

לדברי עו"ד רונית שבירו, מבעלי חברת רמי שבירו "מעיון ראשוני בהמלצות הוועדה, היא כלל לא התייחסה לשיעור המסים הגבוה שרוכשי הדירות נאלצים לשלם למדינה. כמעט 50% משווי הדירה הם מיסים. יש להפחית היטלים כמו היטל השבחה היטלי ביוב ופיתוח ומס רכישה. כמו כן לא ראיתי שהוועדה נתנה דעתה לאן יוצאים כספי הציבור והיכן ניתן לחסוך בהוצאות המדינה שנראה כי מאחר ומדובר בכספי ציבור היד קלה על ההדק. כשרוצים להבריא חברה ובמיוחד מדינה יש לבדוק לצד הגדלת הכנסות גם הקטנת הוצאות מיותרות שגופי הממשלה מוציאים".