מה עושות יצרניות המזון כדי לעקוף את הפיקוח על המחירים?

20 מוצרי מזון נתונים כיום בפיקוח מחירים ■ הבעייתיות: חלק גדול מהמוצרים המפוקחים מיוצרים ע"י תנובה בלבד; ובשל היעדר סימון, לצרכן אין דרך לדעת אם המוצר שהוא רוכש נמצא בפיקוח

רשימת המוצרים בפיקוח הולכת וקטנה עם השנים, ומולה הולכים ומתרבים מגוון המוצרים בכל קטגוריה (חלב, לחם, ביצים). למעשה, רק 20 מוצרים נתונים לפיקוח, חמישה מתוכם כוללים לחם אחיד, עשרה מתוכם מוצרי חלב, והיתר מלח וביצים.

ומי המפקח? משרד התמ"ת אמון על מחירי הלחם והמלח, ומשרד החקלאות קובע את תמהיל מוצרי החלב ואת המחירים לצרכן ולקמעונאי.

רק לאחרונה עלו מוצרי החלב שבפיקוח ב-6% - הרבה פחות משיעור עליית המחירים שחלה במוצרי המזון שאינם בפיקוח, כמו קוטג' וגבינה לבנה (שבעבר כן נכללו ברשימה).

האם הפיקוח מעודד תחרות? הדעות חלוקות. מחד נטען כי הפיקוח מקבע את המחירים ומונע את הוזלתם באמצעות תחרות; מאידך הוכח כי מוצרים שיצאו מפיקוח, עלה מחירם.

סקר של מכון רותם TRI שנערך עבור "גלובס" העלה כי כמחצית הצרכנים (43%) לא מכירים אף מוצר שבפיקוח. למעשה, רק 11% מהמשיבים הכירו את כל המוצרים שבפיקוח, ו-46% הכירו את הרשימה חלקית.

כך או כך, "גלובס" מעלה 3 נקודות למחשבה הנוגעות למוצרים שבפיקוח: ראשית, רוב מוצרי החלב שברשימה שייכים לתנובה בלבד, ויש לכך השלכות על החלטת הקנייה בנקודות המכירה; שנית, היצרניות מוצאות דרכים יצירתיות כדי לעקוף את הפיקוח (העשרת המוצר, סטייה בשיעורי השומן או בגודל האריזה); ושלישית, המוצרים שבפיקוח אינם מסומנים או מובלטים בנקודות המכירה.

1. מסלול עוקף פיקוח: מעשירים את המוצר, וכך אין פיקוח

האם היצרניות משתמשות במשחקי מילים וניסוח כדי לשווק מוצרים שבמכוון לא ייכנסו להגדרה של מוצר מפוקח? הפיקוח חל רק על מוצרים "רגילים", כמו חלב בשקית או בקרטון, 1% או 3% שומן. כל מוצר שסוטה מההגדרה אינו נכלל תחת פיקוח.

כל משקה חלב טרי שהוא "מועשר" (בברזל, בסידן) או שמכיל שיעורי שומן אחרים (2% או 3.6% שומן של יטבתה) או המכיל תוספת כזו או אחרת (טעם וניל, חלב של פעם, חלב מיוחד לקפה) מעניק ליצרנית את החופש לקבוע את מחירו, שהוא לרוב גבוה מהמחיר שבפיקוח.

למשל: חלב תנובה בקרטון 3% שומן מועשר בברזל או חלב יטבתה 1% מועשר בסידן שמחירם כ-9 שקלים, לעומת המחיר למוצר זהה "רגיל" שבפיקוח ושמחירו 6.22 שקלים.

האם התוספת במחיר היא ריאלית ביחס לתוספת שבמוצר? לא בטוח.

גם חמאה רגילה (100 גרם) נתונה תחת פיקוח, ומחירה 3.70 שקלים. חמאה "לא רגילה" אינה בפיקוח: למשל חמאה הולנדית של תנובה (כ-5 שקל ליח').

הסוגייה חוזרת על עצמה גם במלח שולחן: מלח עדין ומלח גס 1 ק"ג הנתונים תחת פיקוח עולים 1.95 שקלים כל אחד; ואילו מוצר שסוטה מההגדרה הזו אינו נתון לפיקוח ולפיכך יקר יותר, למשל מלח הארץ עדין, שמחירו כ-7 שקלים.

גם בקטגוריית הביצים, מוצר שחורג מהרגיל אינו נתון תחת פיקוח: המחיר לביצים שבפיקוח נקבע בהתאם לגודל הביצה - גודל מדיום: 11 שקל, גודל לארג': 12.15 שקל, וגודל אקסטרה לארג' ב-13.25 שקל.

הפיקוח מתייחס רק למארזי תריסר ואינו כולל מארזים של 6, 10 או 18 ביצים, ובנוסף, הפיקוח אינו מתייחס לביצים משודרגות, בהן למשל ביצי חופש (כ-25 שקל לתריסר) או ביצים אורגניות (כ-28 שקל לתריסר).

לחם: פער של 10 שקלים

פיקוח המחירים על לחם מתייחס ללחם אחיד כהה או בהיר (גם פרוס) ולחלה. יתר הלחמים שעל המדף אינם בפיקוח מעצם היותם מועשרים בדגנים או בתוספות אחרות המתורגמות למחירים היקרים בהרבה מהלחם האחיד, למשל, כ-17 שקל ללחם דגנים פרוס, לעומת 7.38 שקלים ללחם כהה פרוס שבפיקוח.

בכל מקרה, ראוי לזכור כי לחם המגיע פרוס במארז הוא יקר יותר לעומת לחם זהה המגיע לא פרוס, כך שאם בנקודת המכירה יש מכונת פריסה בה תוכלו לפרוס את הלחם עצמאית - ניתן בקלות לחסוך כמה שקלים.

רמי לוי זול יותר

בולטת העובדה כי רבים מהמוצרים שבפיקוח נמכרים במחיר הנמוך מזה שקבעה הממשלה בסניפי רמי לוי: חמאה 100 גרם ב-2.6 שקלים (במקום ב-3.7 שקלים), שמנת חמוצה ב-1.6 שקלים במקום ב-2.35 שקלים, 1 ק"ג מלח ב-1.20 שקלים לעומת 1.95 שקלים ועוד.

מצדו השני של המתרס, חנויות ורשתות עלולות להיקנס על הפקעות מחירים של מוצרים בפיקוח - רק לאחרונה נקנס בעל מכולת בראשון-לציון ב-5,000 שקל על הפקעת מחירים. לשם כך קורא משרד התמ"ת לדווח על מקרים כאלה.

2. חלק גדול מהפיקוח - על תנובה; למה לא להכניס גם חברות אחרות לפיקוח?

הצצה על רשימת מוצרי החלב שבפיקוח מעלה כי בחלק מהקטגוריות הפיקוח מתייחס למוצרי תנובה בלבד. כפועל יוצא, צרכן המבקש לבחור מוצרים מקבילים של חברה אחרת משלם בדרך כלל יותר, משום שמוצרים אלה אינם מצויים תחת פיקוח.

מדובר למשל על גבינה צהובה. בפנייה שהגיעה ל"גלובס" מציין צרכן כי ביקש לרכוש גבינה צהובה מסוג "כתר" של טרה. המחיר של הגבינה במשקל עמד על 55 שקל, לעומת 44 שקל לגבינה צהובה "עמק" או "גלבוע" ב-41 שקל לק"ג - שתיהן של תנובה.

הפיקוח על הגבינות הצהובות מתייחס רק לגבינות במשקל ולא כשהן ארוזות. בנוסף, הפיקוח אינו מתייחס לגבינת עמק "לייט" (שעולה כ-68 שקל לק"ג לעומת כ-44 שקל לגבינה הרגילה שתחת פיקוח), או לסוגים אחרים של גבינות צהובות במשקל, שהן כצפוי יקרות יותר מאלה שבפיקוח.

עמק של תנובה - כן, כתר של טרה - לא

שתי הגבינות, "עמק" ו"גלבוע", נכללות ברשימת המוצרים שבפיקוח, כאשר אזכור שמן למעשה קובע כי הפיקוח מתייחס לגבינות של תנובה בלבד. הדבר חוזר על עצמו גם במוצרים "גיל" ו"אשל" של תנובה המצויים בפיקוח, בעוד שמוצרים מקבילים של יצרניות אחרות אינם תחת פיקוח מחירים.

הדבר שונה בכל הנוגע לחלב ניגר, משום שברשימת המוצרים מצוין "חלב בשקית" או "חלב בקרטון" ללא ציון שם, ומכאן שנכללים בפיקוח כל המוצרים העונים על ההגדרה בהתאם לשיעורי השומן והכמות.

בפנייתו ל"גלובס" ציין הצרכן כך: "מדוע המדינה מכריחה את הצרכנים שרוצים לרכוש מוצרים שבפיקוח לקנות רק מתוצרת תנובה? מדוע לא נכללת גבינה צהובה גם מתוצרת אחרת?"

מי שקובע אילו מוצרים יכללו ברשימה הוא משרד החקלאות, וזו תגובתו: "צו הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים קובע מחירים מרביים למספר מוצרים, בהם גבינות קשות מסוג 'עמק' ו'גלבוע' (רגילות במשקל), וכן על מוצרי החלב הניגר 'גיל' ו'אשל'.

"בתחום הגבינות הקשות וכן במוצרי החלב הניגר ('גיל' ו'אשל') מהווה תנובה מונופול השולט על נתח השוק העיקרי, שהוא גדול משמעותי מנתח השוק של טרה ויצרנים אחרים גם יחד. מסיבה זו ישנו פיקוח לא רק על מחירי גבינות אלה (פיקוח מחירים), אלא גם פיקוח על הרווחיות של תנובה על מוצרים אלה.

"במצב זה אין צורך להטיל פיקוח על כל הקטגוריה אלא רק על מוצרים שתופסים את מרבית נתח השוק, שכן לצרכן ישנה אלטרנטיבה מפוקחת והדבר מעודד את שאר היצרניות להתחרות עם המחיר המפוקח במוצריהן המקבילים, ללא צורך בהתערבות רגולטורית.

"הדבר שונה בעניין חלב לשתייה, שכן זהו מוצר יסוד, ולכן מוטל בו פיקוח על כל הגורמים בשוק ללא התחשבות בנתח השוק".

3. אין סימון: צריך לחפש היטב

מתבקש היה שהצרכן יוכל לזהות בקלות את המוצרים שבפיקוח - בעיקר לאור ריבוי המוצרים והמגוון הגדל על המדפים. אפשר היה לצפות שמוצרים מפוקחים יונחו בנפרד על המדף או יסומנו במדבקות.

אבל המצב כרגע הפוך - המוצרים המפוקחים טובעים במוצרים היקרים יותר, ולצרכן אין יכולת לזהותם, אלא על סמך ידע מוקדם.

בוועדת קדמי הוסכם על-ידי משרדי החקלאות, התמ"ת והאוצר כי יש לסמן ולהבליט על המדף את המוצרים שבפיקוח, אך לא ברור עדיין כיצד תבוצע הדגשה זו.

תגובה משרד התמ"ת: "בכוונת המשרד לחייב את הרשתות לסמן במקום בולט וברור את המוצרים שבפיקוח".