מלכודת הקוטג' של שלי יחימוביץ'

אני חושד שמקור חוסר התלהבותה במקרה זה אינו מניע ענייני, אלא אגו נפוח במיוחד

מאז הציגה שלי יחימוביץ' את מועמדותה להנהגת מפלגת העבודה, התייחסתי לכך בחיוב. בגלל שהיא פנים חדשות, בגלל כישרונותיה המוכחים בכנסת, בגלל ישירותה הבוטה, בגלל נכונותה להיות פתוחה לדעות לא מקובלות.

בוודאי שלא עשיתי זאת מתוך אמונה שהיא לעולם לא תטעה. אבל האמת? לא חשבתי שהיא תעשה זאת כל-כך מהר, ועוד בצורה המתאימה לפוליטיקאים מן הסוג שהשעליהם גברה בבחירות.

לא אופנתית

ליחימוביץ' יש בלוג. עם פרוץ מחאת הקוטג', כתבה יחימוביץ' כי היא מאוד אוהבת קוטג', אבל "ממחאת הקוטג' אני פחות מתלהבת". והוסיפה בהתחנפות מתפנקת: "וסליחה על חוסר האופנתיות". למי שאינו מבין את הראש, הסליחה כאן אינה העיקר.

היא נאמרה רק כעץ לתלות עליו את מוכנותה האבירית של יחימוביץ' להיות "בלתי אופנתית". אבל מה לעשות שלהיות "לא אופנתי" זה לא בהכרח להיות חכם, כפי שמוכיחה השתלשלות הדברים.

מי ניצח?

לימים נחלה מחאת הקוטג' הצלחה עצומה, ששיאה בימים אלה, כאשר יו"ר תנובה, זהבית כהן, התפטרה, וכשתנובה הודיעה על שורה של הוזלות. יחימוביץ', היום כבר יו"ר מפלגת העבודה, חשה חובה לצמצם את נזקי "חוסר התלהבותה", וכך אמרה: "ההתפטרות וההוזלות מוכיחים כי השכל הישר ניצח וכי אפשר להוריד מחירים לטובת הצרכנים".

זה מה שקרה? השכל הישר ניצח? לא המחאה? האם גם ללא המחאה היה "השכל הישר" מנצח? הרי "השכל הישר" של יחימוביץ' דווקא לא התלהב מהמחאה. כאשר נשאלה על הזיג-זג שלה, ניסתה יחימוביץ' להסביר מדוע במקור היא "לא התלהבה".

לדבריה, "מטרידה אותי ההתעסקות השטחית בקוטג' שמסתפקת אך ורק ברובד הנראה לעין: גביע הקוטג'". היא הייתה רוצה, הסבירה, לראות את המחאה מתמקדת בזכויות עובדים, ולא רק בגביע הקוטג'.

קשה להבין. יחימוביץ', שקנתה את עולמה ברכיבה על הסוס החברתי, באמת לא הבינה שמחאת הקוטג' הייתה הרבה יותר מהקוטג'? שהיה בה הכול: מצוקה חברתית, זכויות עובדים, עושק טייקונים? ואם לא הבינה אז, איך אינה מבינה זאת גם היום, לאחר המחאה החברתית הגדולה?

האם נעלם מעיניה של יחימוביץ' החברתית שהמחאה הגדולה, המשנה את פני המדינה, תחילתה במחאת הקוטג', שהיא "לא התלהבה" ממנה?

עוד פוליטיקאית

יותר מתקבל על הדעת שזה מקרה בו האגו של יחימוביץ' גבר על השכל והתבונה. אני חושד בה שחוסר התלהבותה לא נבע ממניעים ענייניים, אלא מאגו נפוח במיוחד. היא ראתה איך הסוס החברתי "שלה" נלקח ממנה, ולכן ניסתה להמעיט מערך המחאה.

עכשיו היא לא מסוגלת להודות בטעותה, מאותה הסיבה. האגו הגדול. אותו אגו שאם לא תלמד להשתלט עליו - היא תהפוך מהר מאוד ל"עוד פוליטיקאית".