מלצר למתמחים ולאוצר: נהלו הידברות אינטנסיבית של שבועיים

משרדי הבריאות והאוצר מוכנים להמשך ההידברות עם נציגי הרופאים המתמחים ממרכז הארץ רק אם יובהר כי ההסכם הקיבוצי שנחתם לאחרונה הוא בגדר "מציאות עובדתית ומשפטית", אשר אין לפתוח אותו, לקצר את תקופתו או לדון בעלותו - כך עולה מהתגובה שמסרה היום (ה') המדינה לבג"ץ, על רקע המלצתו של שופט העליון חנן מלצר להמשיך בהידברות ולהימנע מהכרעה משפטית שתקבע סופית האם ההתפטרות ההמונית של כ-700 מתמחים מהמרכז היא בבחינת "שביתה במסווה של התפטרות" - כפי שקבע בית הדין הארצי לעבודה.

האמירה הזאת של המדינה, שחזרה על עצמה בתגובתה מספר פעמים, נובעת מעמדתו של השופט מלצר במהלך הדיון שהתקיים ביום שלישי האחרון, שלפיה הוא "ממליץ מאוד" למדינה ולהסתדרות הרפואית לפתוח בהסכמה את ההסכם הקיבוצי.

ההמלצה הזו של מלצר לא הופיעה בהחלטתו הרשמית, אולם היא היוותה רוח גבית לעמדת המתמחים והרופאים הבכירים מהמרכז ששותפים למאבקם ואף מובילים אותו בחלק מהמקרים.

המדינה אף הבהירה כי בתגובת המתמחים לבג"ץ יש משום הטעיה לכאורה, שלפיה הם מקבלים את המלצת השופט להידברות - בעוד שבפועל הם הגישו הצעה אחרת משלהם. כך, בעוד השופט מלצר כיוון את הצדדים לעסוק בעיקר בנושא המתמחים ולא בנושא המומחים, נציגי המתמחים הודיעו כי הם "מקבלים את הצעת השופט להידברות ללא תנאים מוקדמים".

המדינה הוסיפה כי היא מסרבת להצעה של המתמחים שלפיה כל צד יגיע להידברות עם מגשר משלו. המדינה מבהירה כי ההסתדרות הרפואית היא הצד הרשמי היחיד מטעם הרופאים, ורק היא יכולה להסכים על בחירת מגשר, ובכל מקרה אפשר לבחון גישור כל זמן שיהיה מגשר יחיד המוסכם על שני הצדדים - כאשר הכוונה היא להסתדרות הרפואית ולמדינה.

בתגובתה שבה המדינה וציינה את נכונותה להעניק תוספות שכר והטבות שונות לרופאים מבלי לפתוח את ההסכם הקיים, וזאת רק בתמורה לעבודה נוספת בבתי-החולים הציבוריים לאחר השעה 16:00, כדי לחזק את הרפואה הציבורית.

בתגובתה מציינת המדינה כי עצם ההידברות עם המתמחים מתקיימת לפנים משורת הדין, והיא כלל אינה מובנת מאליה, שכן התנהלות מול קבוצות שונות של עובדים שלא במסגרת ארגון העובדים היציג שלהם עלולה להביא לקעקוע היסודות של משפט העבודה הקיבוצי.

המדינה מסבירה כי אף אחד לא יכל להעריך כעת האם לאחר שיגיעו להבנות עם המתמחים, לא תגיע קבוצה חדשה של רופאים שתדרוש גם היא תוספות והטבות מעבר להסכם שנחתם.

לראיה מביאה המדינה מדבריו של פרופ' אולמן, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בבית-החולים רמב"ם, שאמר השבוע בראיון לליטל גרוסמן מ"מעריב": "אנחנו רוצים להיות חלק מהמשא-ומתן. אבל כנראה אנחנו צריכים להתפטר כדי שידברו איתנו... המתמחים הם רק החלוץ שלפני המחנה... צריך עוד כסף, או שיקצרו את תוקף ההסכם מ-9 שנים ל-3 שנים".

פרופ' אולמן אף מביע בראיון באופן מפורש את רצונו בהחזרת שירותי הרפואה הפרטיים (שר"פ) לבתי-החולים הציבוריים - דרישה שירדה מהפרק במהלך המשא-ומתן על ההסכם שנחתם. פרופ' אולמן הוא גם אחד המייסדים של הארגון החדש (ארב"ל) שהוקם במטרה להתחרות בהסתדרות הרפואית, כאשר את הארגון הזה מייצגים אותם יועצי תקשורת ואותם עורכי דין המייצגים במקביל גם את המתמחים.

דבריו של אולמן, שאף נמנה עם קבוצת הבכירים שמאיימים להתפטר גם הם באופן קולקטיבי, מחזקים לכאורה את הטענה של בית הדין הארצי לעבודה, שלפיה מדובר במאבק ארגוני כדי לקצור פירות ארגוניים - ולא בהתפטרות אותנטית של מי שמבקשים באמת ובתמים להתפטר.

גם ההסתדרות הרפואית מסרבת לפתוח את ההסכם

גם ההסתדרות הרפואית הגישה את תגובתה לבג"ץ, במסגרתה מבהירה אף היא כי נכונותה להידברות היא אך ורק בהתחשב בהסכם הקיבוצי שנחתם, "על כל משמעויות הדבר".

וכך נאמר עוד בתגובתה: "למען הסר ספק, אין בכונת הר"י לוותר על איזה מהישגי ההסכם הקיבוצי, עבור איזו מהקבוצות אותן היא מייצגת".

הר"י דחתה את בקשת המתמחים לשלב במסגרת ההידברות מגשר מטעמם, והסבירה כי הסיכוי הטוב ביותר להגיע להתקדמות בזמן הקצר ביותר הוא במתכונת הקיימת - קרי הידברות ישירה בין נציגי המתמחים, ההסתדרות הרפואית והמדינה. במקרה שלא תתקיים הידברות ובג"ץ יעבור להכרעה משפטית בסוגיית ההתפטרות ההמונית, מציעה הר"י לבית המשפט לקבוע הרכב מורחב לצורך דיון בעתירה.

יועצי התקשורת של המתמחים מסרו תגובה עוקצנית כלפי המדינה, שמתעלמת מהעובדה שעל תגובת המדינה חתום גם משרד הבריאות: "הודעת פקידי האוצר מוכיחה מדוע לא נותרה לעותרים המתמחים כל ברירה אלא להתפטר, ומדוע הפסקת המשא-ומתן מלכתחילה לא הייתה קשורה להגשת העתירה - אלא לאטימותו של אילן לוין ופקידיו המנהלים משא-ומתן למראית-עין בלבד".

הידברות אינטנסיבית

שופט העליון חנן מלצר ביקש מהרופאים ומנציגי המדינה לנהל הידברות אינטנסיבית במשך שבועיים. הוא סירב לקבל את הדרישה בעתירה להוציא צו זמני שיאפשר את התפטרות המתמחים כקבוצה, אך העיר כי "רשם את ההצהרות" של המדינה שלפיהן מי שיבקש להתפטר בלי לחזור לעבודה בטווח הנראה לעין ובלי להעלות דרישות, יורשה להתפטר.

השופט דחה את בקשת המתמחים למנות מגשר מטעמם.

עם זאת, ההחלטה של מלצר מעמידה בפינה את משרד האוצר: באופן חסר תקדים הוא הורה לאנשי הפרקליטות ללוות את ההידברות ואף לעדכן את ראש הממשלה בדברים שהוא אמר בדיון - רמז לכך שהמליץ לפתוח את ההסכם.

האמירה הזאת יש בה כמעט כדי לשים ללעג את האוצר ואף את נשיאת בית הדין לעבודה, נילי ארד, שקבעה במפורש כי אין לפתוח את ההסכם.

מלצר אף תחם את מסגרת ההידברות כך שתעסוק בדרישת המתמחים לקבל מענק של כ-125 אלף שקל בלי תמורה נוספת מצידם.

מדובר בהתערבות יוצאת דופן של העליון ביחסי עבודה, בוודאי לאחר שכבר נחתם הסכם לרוחו של ארגון הרופאים היציג על-פי חוק. מנגד, התיחום הזה של המשא-ומתן לא יאפשר למתמחים להעלות דרישות עבור המומחים, אף כי רוב הדרישות שלהם עוסקות במומחים.

הדרך בה כיוון מלצר לכך שניתן להתפטר רק מבלי להעלות דרישות תוך הוכחה שאין כוונה לחזור לעבודה, מחשקת לכאורה את המתמחים. מנגד, מלצר עצמו כיוון את המדינה להעניק להם מענקים ללא תמורה מצידם ולמרות שיש הסכם חתום, כך ששאלת ההתפטרות עשויה להיות כמעט לא רלוונטית.