המתמחים לבג"ץ נגד ביטול ההתפטרות: "זו עבדות מודרנית"

המתמחים מבקשים מבג"ץ לקיים "דיון בהול" בעתירה ולהורות על ביטול פסק הדין של ביה"ד הארצי לעבודה, שקבע כי התפטרותם נעשתה כצעד ארגוני וקולקטיבי ועל כן היא מבוטלת

7 מתמחים מבתי-חולים גדולים במרכז, בהם איכילוב, מאיר, רמב"ם ובילינסון, הגישו היום (ב') עתירה לבג"ץ כנגד פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה, שקבע ערב חג סוכות האחרון כי התפטרות המתמחים נעשתה כצעד ארגוני וקולקטיבי, ועל כן היא מבוטלת. העותרים מבקשים מבג"ץ לקיים "דיון בהול" בעתירה ולהורות על ביטול פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה.

העתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד טל קרת המייצגת בתקופה האחרונה את המתמחים לצד שורה של רופאים בכירים מהמרכז שפועלים נגד ההסכם הקיבוצי שנחתם זה מכבר, כוללת ביקורת חריפה על פסיקתה של נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת נילי ארד.

וכך נאמר בה בין היתר: "עם כל הכבוד הראוי לבית הדין הארצי הנכבד, פסק דינו הינו, הלכה ולמעשה, יצירתה של עבדות מודרנית. בית הדין הארצי הנכבד קיבל את בקשתם של המשיבים (המדינה ושירותי בריאות כללית - ש.נ) לחוקק באמצעותו את חוק יסוד: העבודה בכפייה".

עוד נאמר בעתירה: "ההחלטה להמשיך לכפות על העותרים לעבוד בכפייה במערכת הבריאות הציבורית, בניגוד לצו מצפונם האישי ולאחר שהאחרונים התריעו ונתנו הודעה מוקדמת כמתחייב על-פי הדין על כוונתם, מהווה פגיעה אנושה בחירויות ובזכויות יסוד בין מכוח חוק-יסוד: חופש העיסוק ובין מכוח חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, פגיעה אנושה בלתי מידתית ובלתי סבירה - ולפיכך אינה חוקית".

העתירה חוזרת שוב ושוב על הטענה כי פסיקת בית הדין הארצי מהווה חקיקה של חוק יסוד העבודה בכפייה, ומבקשת לבטל את אותו חוק לכאורה. העותרים אף מאשימים את בית הדין לעבודה ב"התעלמות מגמתית" מעדויות וראיות הסותרות את אותן ראיות שהיוו יסוד לאותה פסיקה.

הכוונה היא בין היתר לדואר האלקטרוני ששלחה אחת ממארגנות מאבק המתמחים, ממנו ניתן היה ללמוד לכאורה במסגרת הפסיקה כי מדובר במאבק ארגוני כדי לקצור הישגים ולא התפטרות אותנטית.

כך, על-פי אותו דוא"ל, כתבה המתמחה: "כדי שמשהו מהמטרות שלנו יתממש (תוספת שכר, קיצור ההסכם ועוד), אנחנו חייבים מסה (!) של מתמחים מתפטרים. 520 זה יפה, אבל זה לא מספיק - אנחנו זקוקים לכל אחד מכם!!! מזכירה לכם - ניתן להתפטר ולמשוך ברגע האחרון..."

העותרים, לעומת זאת, טוענים כי לכל אחד ואחד מהם היו סיבות אישיות להתפטרות, בין היתר בשל שעות עבודה מרובות ואי-קיום לכאורה של הסכמים קיבוציים מהעבר על-ידי המדינה.

בעתירה נטען כי בית הדין הארצי התבסס בשיקוליו על הנזק שתגרום ההתפטרות ההמונית למערכת הבריאות, אולם התעלם לכאורה מהנזק שעלולה הפסיקה לגרום - רופאים ממורמרים שיבקשו לעזוב את המקצוע בעתיד, וסטודנטים לרפואה שלא יתחילו התמחות.

בעתירה נטען כי בית הדין הארצי לעבודה צריך היה לשמוע כל אחד ואחד מ-732 הרופאים המתפטרים, ולא להסתפק בשמיעת אחדים מהם - זאת על-פי פסיקת עבר של בג"ץ (עניין מוסטקי נגד פרקליטות המדינה).

בשבוע האחרון פנו ראשי המתמחים לארגונים שונים העוסקים בזכויות אזרח, בניסיון לצרף אותם אל העתירה ולהעניק למאבק רוח גבית. עם זאת, לפי שעה לא הצטרפו לעתירה גופים כאלה, ונציגי המתמחים טוענים כי ייתכן שהדבר יקרה בשבוע הבא.

צרו איתנו קשר *5988