המחאה הגיעה עד מגדלי עזריאלי

כך יתבטאו המלצות טרכטנברג בדוחות החברות הנדל"ן. וגם: על הענף שיפגע יותר מהיתר

אישור המלצת ועדת טרכטנברג להעלאת מס החברות יגיע אוטוטו לדוחות הכספיים. החל מהשנה הבאה המס על רווחי החברות יהיה 25%, בעוד שעל-פי "חוק ההתייעלות הכלכלית" (שחוקק על רקע המשבר בתחילת שנת 2009) שיעור המס בשנה הבאה היה אמור לרדת ל-23%, ולהמשיך לרדת מדי שנה עד לשיעור של 18% משנת 2016. כעת קבעו בממשלה לשוב ולדון בנושא עד 2014, ובינתיים שיעור המס יעמוד כאמור על 25%. וזה, כמו שאמרנו, יחלחל לדוחות. הן דרך המסים השוטפים והן דרך המסים הנדחים.

ההשפעה הישירה של אימוץ המלצות הוועדה היא כמובן על תשלומי המסים השוטפים. שיעור מס גבוה יותר משמעו תשלומי מס גבוהים יותר, וזה לא עניין של מה בכך. מס של 25% לעומת מס צפוי של 23% זו תוספת אבסולוטית של כמעט 9% לתשלומי המס (בהנחה שהחברות משלמות בפועל מס אפקטיבי לפי שיעור המס בתקנות), והמשמעות היא ירידה של 2.6% ברווחי החברות.

וזה רק ביחס לשנת 2012 שבה הפער בין המס על-פי ההמלצות לבין המס שהיה צפוי הוא הקטן ביותר. אם נרחיק עד 2016, ונניח ששיעור המס בה יהיה 25% במקום 18%, אז המספרים כבר משמעותיים בהרבה: החברות ישלמו מס אבסולוטי גבוה ב-39% ממה שהוערך תחילה (25% חלקי 18%), והרווח שלהן יקטן ב-8.5% (יישארו להן 75% מהרווחים לעומת 82% לפי המתווה הקודם).

אך מעבר להשפעה על תשלומי המס השוטפים, ביטול המתווה של הפחתת המס ישפיע בצורה משמעותית על המס העתידי של הפירמות כתוצאה מרווחים שיש להן "על הנייר" (כלומר, רווחים שעדיין לא מומשו). מול הרווחים הללו החברות רושמות התחייבות למסים נדחים (עתודה למסים נדחים) שמבטאת את הערכת המס העתידי שעל החברה לשלם כאשר יגיע המימוש, ומאחר שהמס העתידי עלה (ביחס למתווה הקודם) ייווצר גידול בהתחייבות העתידית למסים (המוצגת במאזן).

במקביל, יש רישום של הוצאת מס גדולה, כאשר את ההוצאה הזו יש לרשום בדוחות כבר עכשיו. במילים אחרות, חברות שיש להן התחייבויות למס הכנסה צפויות לרשום בדוחות הקרובים הוצאות מס גדולות במקביל לגידול ההתחייבויות האלו, וזה בדיוק ההיפך ממה שקרה במהלך שנת 2009: אז, כאמור, הוחלט על הפחתת מס הכנסה באופן מדורג עד לשנת 2016, ובמקביל חברות רבות דיווחו על הקטנת ההתחייבות שלהן למס הכנסה ועל הכנסות מסים גדולות.

בין החשבונאות לרשויות המס

ולמה שבכלל תהיה התחייבות למס הכנסה? ובכן, זה מתרחש כאשר יש לחברה נכסים (נדל"ן, השקעות, חברות מוחזקות) שערכם עלה והם עדיין לא מומשו. כאשר מציגים את הנכסים הללו לפי ערכם הכלכלי, אז במקביל מכירים ברווח כתוצאה מעליית ערך הנכסים. אלא שעל הרווח הזה ישולם מתישהו מס, ולכן החשבונאות דורשת לרשום את המס המתייחס להשבחת הנכסים.

מדובר בעצם בפער בין החשבונאות לבין רשויות המס: בדיווח החשבונאי עושים כאילו הנכס מומש ומעריכים את המס שיהיה צריך לשלם עבור כך, בעוד שדוחות מס הכנסה מבטאים רק את מה שמומש בפועל (לצד הפעילות השוטפת של הפירמה).

וזה פועל גם הפוך: חברות שיש להן מס נדחה (נכס מאזני) כתוצאה מהפסדים "על הנייר" (ירידת ערך נכסים), כתוצאה מהערכה שינוצלו הפסדם לצרכי מס, או מסיבות אחרות, ירוויחו מיישום המלצות ועדת טרכטנברג. הנכס שלהם פשוט יהיה שווה יותר.

ענף הנדל"ן המניב יושפע משמעותית

כך או אחרת, נראה שהענף שיושפע בצורה המשמעותית ביותר מהשינויים במסים הנדחים יהיה ענף הנדל"ן המניב. בענף הזה נרשמו במשך שנים עליות ערך של נכסים, שבהתאם לתקינה הבינ"ל נרשמים לפי ערכם ההוגן, כשמול הרווחים האלה מוצגות הוצאות המסים הצפויות וההתחייבויות העתידיות למס הכנסה.

ההתחייבויות האלה יעלו עכשיו בשיעור ניכר. הנה דוגמה: אם נניח שלחברה מסוימת יש רווח על נכס מניב בסך של 1 מיליון שקל, והיא רשמה את ההתחייבות העתידית למס לפי שיעור של 18% כי העריכה שהמימוש יהיה בעוד מספר שנים רב, אז במאזן היא הציגה התחייבות למס של 180 אלף שקל. עכשיו, כאשר שיעור המס הוא 25%, ההתחייבות למס צריכה להסתכם ב-250 אלף שקל, ומכאן שהחברה תרשום הוצאת מסים בסך של 70 אלף שקל בדוחות שיפורסמו מיד לאחר יישום ההמלצות.

והנה דוגמה ממשית: לקבוצת עזריאלי יש התחייבויות מסים נדחים (עתודות למס נדחה) בסכום העולה על 1.5 מיליארד שקל, רובן בגין נדל"ן. התחייבות המס הזו חושבה לפי שיעור מס של 18% (בהנחה שהנכסים ימומשו מ-2016), ואם החברה תיישם את שיעור המס שנראה עכשיו רלוונטי יותר לטווח הארוך, 25%, היא עשויה להגדיל את התחייבות המס שלה בלא פחות מחצי מיליארד שקל.

זה אמנם חישוב מאוד גס, כי צריך להתייחס לכל נכס לגופו, ולהתחשב בהפסדים לצרכי מס בנכסים אחרים שעשויים לקזז את הגידול במס הצפוי, אבל גם אחרי קיזוזים ותכנונים שונים, ככל הנראה מדובר בתוספת של כמה מאות מיליונים טובים להתחייבות למסים, כשבמקביל יירשם סכום זה כהוצאה בדוחות.

אגב, לפני שנתיים, בתהליך של הפחתת שיעורי המס, רשמה קבוצת עזריאלי קיטון בהתחייבות למסים נדחים בסך של 446 מיליון שקל. אז, למעשה, הופחתה ההתחייבות למס, במקביל להפחתת המסים משיעור של 25% לשיעור של 18%. כך שמה שצפוי כעת אמור להיות תמונת ראי (עם הסתייגויות שנובעות כאמור מתכנוני מס וקיזוזי הפסדים).

והסכום הזה הוא בהחלט סכום גדול גם במושגים של עזריאלי: מאות מיליונים עד חצי מיליארד שקל בשנה, מבטאים כשליש עד חצי מקצב הרווחים השנתי הנוכחי של הקבוצה.

avishaiov@gmail.com

הכותב הוא מרצה לחשבונאות וניתוח דוחות כספיים. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו