ניתוח "גלובס": הקשיים של יצחק תשובה בקידוח לוויתן

תשובה צריך 10 מיליארד דולר למימוש התוכנית השאפתנית שלו לייצוא גז ■ הביקור של הנשיא פרס בקפריסין נתן לו רוח גבית ■ ובינתיים, נפערים סדקים בין תשובה לשכיר העשיר במשק, גדעון תדמור

10 מיליארד דולר - זה הסכום שיידרשו יצחק תשובה ושותפיו לגייס בשנים הקרובות כדי לממש את תוכניות ייצוא הגז השאפתניות שלהם מלוויתן. לצורך גיוס הסכום מקימה הקבוצה חברה חדשה ומנהלת מגעים עם שחקנים בליגה העולמית של שוק הנפט והגז ממדינות כמו סין ורוסיה.

"הפרויקט הזה פשוט גדול עלינו ועל נובל אנרג'י", מודים בקבוצה. מעבר לעלות הכספית האדירה, הפרויקט כרוך בהתמודדות מול יריבים עסקיים בעלי עוצמה פיננסית ופוליטית רבה. בהתמודדות הזאת נעזרה קבוצת דלק ב"אס" של הדיפלומטיה הישראלית - נשיא המדינה שמעון פרס.

במוקד ההתעניינות עומד מאגר לוויתן, הנחשב תגלית הגז הימית הגדולה ביותר בעולם בעשור האחרון, ואולם התוכניות של קבוצת דלק ושותפתה נובל אנרג'י מרחיקות הרבה מעבר לגבולות מאגר הגז והמדינה.

במרכזן עומדת הקמת מתקן להנזלת גז טבעי (LNG) שיוקם ככל הנראה בדרום האי קפריסין. המתקן יקלוט גז ממאגר לוויתן וככל הנראה גם ממאגר אפרודיטה שצפוי להתגלות בקרוב בבלוק 12, הנמצא כ-33 קילומטרים בלבד מצפון ללוויתן (ראו מפה).

תוצאות מקדמיות מהקידוח בבלוק 12 צפויות להתפרסם השבוע בכנס אנליסטים שעורכת נובל אנרג'י. הציפיות לקראת הכינוס מרקיעות שחקים, ועל פי נתונים שהודלפו על ידי הרשויות בקפריסין, צפוי להתגלות מאגר הדומה בגודלו ללוויתן. הגז משני המאגרים מיועד לייצוא, והיעד המועדף הוא מדינות במזרח הרחוק המוכנות לשלם תמורתו את המחירים הגבוהים ביותר.

אלא שלשם הקמת המתקן יידרשו קבוצת דלק ונובל אנרג'י להכניס שותפים כבדי משקל מליגת העל של ענקיות הנפט. CNOOC הסינית עשויה להיות מועמדת מתאימה, וכך גם גזפרום הרוסית, שעמה מנהלת דלק יחסים מורכבים. גורם אחר, שכבר הביע נכונות עקרונית להיכנס למיזם כשותף זוטר, הוא רשות החשמל הקפריסאית.

מיותר כמעט לציין - גורמי ממשל בישראל אינם רווים נחת מהתוכניות של תשובה. באוצר, במשרד התשתיות ובמקומות נוספים בממשלה מצפים מתשובה להקים את המתקן בישראל, למרות הקשיים הביורוקרטיים. "אף מדינה מתוקנת לא מוכנה שמתקני ייצוא הגז שלה יהיו בשטחה של מדינה אחרת, ידידותית ככל שתהיה", אמר ל"גלובס" גורם ממשלתי בכיר.

פרס ביקש יחס הוגן

לפני עשרה ימים ביקר בקפריסין נשיא המדינה, שמעון פרס. הביקור נועד לקדם את שיתוף הפעולה האסטרטגי בין ישראל לקפריסין בפיתוח מאגרי גז. כפי שנכתב בעבר ב"גלובס", תגליות הגז האחרונות חיממו את מערכת היחסים הצוננת ששררה בין המדינות במשך שנים. על הפרק עומד הסכם לפיתוח מאגרי גז משותפים.

על פי הערכות, המאגר בבלוק 12 הקפריסאי שולח שלוחות לתוך שטחי רישיונות ישראליים הנמצאים בבעלות המיליארדרים בני שטיינמץ (42.5%), טדי שגיא (42.5%) ושותפות "הזדמנות ישראלית" של רוני הלמן ואורי אלדובי (10%).

במהלך פגישותיו עם נשיא קפריסין ושריו, חזר פרס כמה פעמים וביקש ממארחיו לנהוג יחס הוגן ושוויוני כלפי חברות ישראליות הפועלות במדינה. פרס לא הזכיר שם של חברה מסוימת, אבל לנוכחים היה ברור כי הנשיא מתכוון לחברה מסוימת.

בשבועות האחרונים משקיעה קבוצת דלק מאמצים רבים בניסיונות לקבל 30% מהזכויות בבלוק 12. את הזכויות ברישיון קיבלה נובל אנרג'י ב-2008 משלטונות קפריסין. לשותפויות הגז דלק קידוחים ואבנר יש הסכם אופציה עם נובל ל-15% מהזכויות כל אחת, אך הן נזקקות לאישורן של הרשויות בקפריסין לצורך מימוש האופציה.

ל"גלובס" נודע כי לפני כמה ימים המליצו הדרגים המקצועיים במשרד האנרגיה של קפריסין לאשר את בקשת השותפויות, אולם בכך לא תם הסיפור. כמה מחברות הנפט הגדולות בעולם לוטשות עיניים אל הזכויות של נובל בבלוק 12 והן אינן חוששות להפעיל לחץ פוליטי כבד על מנת לקדם את האינטרסים שלהן.

פראקסולה אנטוניאדו, שרת המסחר, האנרגיה והתיירות של קפריסין, הודיעה באחרונה כי היא מפקיעה את הסמכויות לאשר את הבקשה מידי הדרגים המקצועיים. פרשנים בקפריסין הסבירו את המהלך במאבק פוליטי המתנהל מאחורי הקלעים.

על פי פרסומים בקפריסין, אחת החברות שמעוניינת בזכויות בבלוק 12 היא גזפרום, ענקית האנרגיה הרוסית שמספקת את רוב צריכת הגז של אירופה. רוסיה נהנית מהשפעה רבה על ראשי המפלגה הקומוניסטית של קפריסין, השולטת כיום במדינה באמצעות ממשלת מיעוט. הסערה אף איימה לעורר משבר חוקתי בקפריסין אחרי שחברי פרלמנט יזמו חוק שימנע את הפקעת הסמכויות.

בינתיים הוחלט לעצור את המהלך שיזמה השרה הקומוניסטית. לפי הצעת פשרה שמסתמנת, גזפרום תקבל כפיצוי שני רישיונות אחרים, במסגרת סבב מכירת זכויות שממשלת קפריסין מתכננת לפרסם בקרוב ויכלול 12 בלוקים חדשים. במאבק על הרישיונות האלה יתמודדו גם חברות ענק מצרפת, נורבגיה ובריטניה.

האפשרויות של תשובה

מרכיב נוסף בתוכניותיו של תשובה שמעורר עניין רב הוא הקמתה של חברה חדשה להולכת הגז. החברה תפעל מקפריסין תוך ניצול מס החברות המופחת במדינה העומד על 10% בלבד.

באחרונה פורסם כי תשובה הציע למנכ"ל דלק אנרגיה הפורש, גדעון תדמור, לעמוד בראש החברה, לאחר שבעבר הוזכר שמו של המפקח על הבנקים רוני חזקיהו כמועמד אפשרי. חברת ההולכה אמורה להיות שותפה במיזם ייצוא הגז הגרנדיוזי, אבל הקמתה מעוררת חששות אצל משקיעים רבים המחזיקים ביחידות ההשתתפות של שותפויות הגז אבנר ודלק קידוחים.

המשקיעים חוששים כי תשובה מתכוון להשתמש בחברה כמתווך שירכוש את הגז בזול וימכור אותו ביוקר. בדרך זו יוכל תשובה "לשאוב" את הערך מהשותפויות אל חברה שנמצאת בבעלותו המלאה. המשקיעים המודאגים שפנו בימים האחרונים אל תשובה נענו בהכחשה חד-משמעית. "השותפויות ימכרו את הגז ולא אף גורם אחר", נאמר להם ואף הובטח כי "החברה תרכוש את הגז מהשותפויות במחיר כלכלי".

שאלת המפתח תהיה אם החברה תוחזק על ידי תשובה באמצעות השותפויות או שתהיה "מעליהן", כלומר בבעלותו המלאה. אפשרות שלישית הנשקלת בימים אלה היא להפוך את החברה לחברה-אחות: מחזיקי היחידות בשותפויות יוכלו לקבל בה מניות בגובה חלקם היחסי ביחידות ההשתתפות.

תשובה
 תשובה

סדקים בין גדעון תדמור לקבוצת דלק?

מכירת מניות כהן פיתוח על ידי גדעון תדמור ובני משפחתו לא תואמה עם יצחק תשובה בעל השליטה בקבוצת דלק, כך עולה מבדיקה שערך "גלובס". שני הצדדים טוענים בתוקף כי המהלך אינו מעיד על קרע כלשהו ביחסים בין תשובה לבין תדמור, ואולם כשנשאלו ישירות אם תדמור נמצא בדרך החוצה, הגיבו בקבוצת דלק בצורה לא חד-משמעית. "אנחנו מקווים מאוד שתדמור יישאר", אמרו גורמים בקבוצה, "החברה היא מפעל חייו והוא נכס גדול לקבוצה כולה".

בתחילת החודש אישר דירקטוריון דלק אנרגיה רכישת כתבי אופציות בשווי 55.5 מיליון שקל מידי תדמור, כחלק מפרישתו מהתפקיד. תדמור הוחלף על-ידי מנכ"ל קבוצת דלק, אסי ברטפלד, שאמור למלא את התפקיד באופן זמני עד למחיקתה של החברה מהמסחר בבורסה. לקראת פרישתו של תדמור מהתפקיד, שבמסגרתו מילא חלק מרכזי בכל תגליות הגז הגדולות לחופי ישראל, פורסם כי בכוונת בעל השליטה בקבוצה, יצחק תשובה, לקדם את תדמור לראשות חברת הולכת הגז החדשה שהוא מקים. בפרסומים הוצג המינוי כקידום ושדרוג במעמדו של תדמור בתוך קבוצת דלק.

ואולם ימים ספורים לאחר ההודעה הודיעה כהן פיתוח, החברה שבה מחזיק תדמור בשליטה יחד עם קרובי משפחתו, כי היא מנהלת מגעים למכירת אחזקותיה בחברה לצד שלישי. בקבוצת דלק ניסו להמעיט בחשיבות המכירה, והסבירו אותה בסיבות אישיות של חלק מבעלי המניות בחברה.

ואולם, כנראה שהמהלך לא היה לרוחו של תשובה. כהן פיתוח שותפה (50%) בשליטה על שותפות אבנר, שמצידה מחזיקה באחוזי בעלות בכל מאגרי הגז והרישיונות של קבוצת דלק. השליטה בכהן פיתוח מאפשרת לבעליה גישה למידע מסחרי מסווג ושותפות בהחלטות הרות גורל לגבי עתיד הקבוצה.

תדמור נחשב לשכיר העשיר ביותר במשק ב-2010. הוא נולד וגדל בהרצליה פיתוח לפני שהצטרף לחברה שהקימו אביו ודודו ד"ר דוד כהן. כהן פיתוח החלה את דרכה כחברת נדל"ן ועסקה בבניית פרויקטים באזור השרון.

בראיון לשלומית לן ממוסף G סיפר תדמור, כי בתחילת שנות ה-90 שוכנע כהן לעבור לתחום הנפט בעקבות שיחה עם הגיאולוג ד"ר אלי רוזנברג, מאבות תעשיית חיפושי הנפט בארץ. כשרוזנברג פרש מאבנר רכשה כהן פיתוח את חלקו בחברה (50%) והשאר היסטוריה: ב-1998 הצטרפה אבנר לדלק קידוחים ולנובל אנרג'י למיזם ים תטיס והתגליות החלו לזרום: "נועה" (1999), "מרי" (2000), "תמר" ו"דלית" (2008) ו-לווייתן" (2010).