מה יהיה על חוף התכלת ופי גלילות?

סיפורם של המתחמים מצפון לת"א - 2,200 דונם בחוף התכלת שבהרצליה ו-1,500 דונם בפי גלילות

מזה שנים מדברים על מתחם "חוף התכלת" כעתודת הקרקע הלוהטת של הרצליה, אבל התכנון לגביו מקרטע ואיתו מתמסמס פוטנציאל לבניית 3,500-10,700 דירות. התקווה הפציעה לרגע לפני כשנתיים, בפברואר 2010, כשעיריית הרצליה כינסה מועצה ציבורית, כהליך שיתוף ציבור, אלא שמאז לא התקיימה ישיבה נוספת; ואם לא די בכך - מהנדסת העיר, דניאלה פוסק, שהייתה מעורבת בתהליך, עברה בינתיים לתפקיד אחר.

חוף התכלת הוא 2,200 דונם על גבול השיפוט של הרצליה ות"א בדרום (מלון מנדרין), חוף הים והמרינה במערב, שדרות אבא אבן ואזור התעשייה מצפון וכביש החוף במזרח. ייעוד הקרקע בשטח מעורב: חקלאות, שטחי ציבור וקרקע שטרם נקבע לה ייעוד. רוב השטח נמצא בבעלות פרטית וכרבע ממנו בבעלות מינהל. בפגישה בפברואר נידונו שלוש חלופות תכנוניות לאזור: בעיקר למגורים (10,700 דירות), שילוב מגורים ותעסוקה (4,500 דירות ו-1.1 מיליון מ"ר לתעסוקה), מגורים ותיירות (3,500 דירות ו-634 אלף מ"ר למלונאות)

עזרא יחזקאל הוא יו"ר עמותת חוף התכלת, המייצגת 200 משפחות מבעלי הקרקע. המספר גדל בכל שנה, כצפוי, בשל יורשים חדשים. בישיבה הראשונה ההיא, לפני כשנתיים, בתגובה להצעת הירוקים לשמר את השטח לדורות הבאים, קם והתריס: "אנחנו הדורות הבאים". יחזקאל עדיין ממתין לישיבה שנייה: "שאלתי את ראש העיר, יעל גרמן, מתי נפגשים שוב והיא ענתה שבחודש אפריל, אבל לא אמרה באפריל של איזו שנה".

בוש ונכלם

בהעדר פעולה מצד העיריה, החליט יחזקאל לפנות ל"ממונים" - הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז ת"א במשרד הפנים. "כל הזמן אמרתי שאנחנו פועלים עם העירייה ולא נגדה, אבל כל מה שציפינו שיקרה לא קרה ואני עמדתי בוש ונכלם בפני העמותה". יחזקאל התקשר עם הממונה על המחוז במשרד הפנים, גילה אורון. "הראינו לה שלא התייחסו להוראות שהיא עצמה נתנה, אמרנו שאנחנו לא מקבלים שום דיווח וביקשנו שתערוך שיחת בירור", הוא מספר. שיחה כזו אמנם התקיימה בלשכת גרמן, ושם הוצגה התקדמות התכנון ולוח זמנים להמשך.

לטענת יחזקאל, בעקבות הפגישה הוזמנו חברי העמותה לפגישה שנייה שתוכננה ליולי, אך זו התבטלה שבועיים לפני קיומה מבלי שנקבע מועד חדש. כשפנה יחזקאל בעניין הביטול לאורון, היא השיבה לו שבעירייה "מתבצעת פעילות תכנונית וכי כל שנותר הוא להמתין בסבלנות נוכח מורכבות הנושא", והוסיפה שהוועדה המחוזית אינה נכנסת לנעלי הוועדה המקומית בהליכי תכנון "הנמצאים בעיצומם", כלשונה.

יחזקאל מעלה סברה בהסתייגות גרמן ממה שנתפס בעיניה כקשר "הרופף" של שטח חוף התכלת למרכז העיר. והוא מזכיר את גשר הרב-מכר שנועד ליצור את החיבור, שתוכניתו אושרה לפני תשע שנים והיתה אמורה להכניס לעירייה כמיליארד שקל, לטענתו.

מעיריית הרצליה נמסר "ב-11 בדצמבר תתקיים ישיבת המועצה הציבורית לבחינת התוכנית.

טעות לחשוב שכביש הרב-מכר מהווה פתרון לחיבור בין שטח חוף התכלת ללב העיר, שכן הכביש מחבר רק בין האזור הדרומי של הרב-מכר לחוף ואינו יוצר רצף אורבני אמתי, ואין בכוונתנו להסתפק בכביש המחבר מקטעים צרים".

"העירייה בחוצפתה"

לדברי יחזקאל הוא לא קיבל הזמנה לישיבת המועצה, לא בכתב ולא בטלפון. את המגרש שבבעלות יחזקאל רכש אבא שלו לפני 73 שנה. "כל השנים שילמנו מס, כשהיה כסף וגם כשלא היה", הוא מספר, "הוריי התכוונו לבנות בקרקע, 'אוטוטו כשתופשר' ואנחנו נשארנו באוטוטו".

חנן ניצן מחזיק בקרקע שרכש בן משפחה בתחילת שנות ה-50. "זו קרקע חולית ולא ניתן לעשות בה דבר", הוא אומר, "בשיא חוצפתה, חייבה אותנו העירייה בעשרות אלפי שקלים היטלי פיתוח, כשסללה שם כבישים והניחה צינורות ניקוז - ששירתו את כולם, חוץ מאשר אותנו. אם מוכרים היום את הקרקע, המחיר יהיה נמוך מאוד, תכנון יקפיץ את המחיר פי שלושה".

חנה ארדיטי מחזיקה בשטח דונם שרכש אביה ב-1941. "יש לי בת שגרה עם בעלה ושני הילדים בגבעת אולגה", היא מספרת, "אני לא יכולה לעזור לה, כי בהרצליה לשכור דירת 4 חדרים עולה 6,000-7,000 שקל בחודש. יש לי גם בת בארה"ב עם משכנתא בשווי גבוה מערך הדירה. אם היה אפשר לבנות על המגרש כאן, היא היתה חוזרת".

"השקעה שמתאימה לצבי ים בגלפאגוס"

"אנחנו מדברים על קרקע ב-600 אלף שקל שיש לה פוטנציאל להגיע למיליון וחצי שקל. גם אם מחירי הנדל"ן נופלים ב-20%, הרווח עדיין יהיה מאוד גדול". כך מסביר-משכנע בלהט רון נובוטני, בעלי טריגו השקעות נדל"ן, שהחלה החודש לשווק קרקעות ב"רובע דרום גלילות" - אותו שטח הממוקם בין נאות אפקה בדרום וצומת גלילות בצפון, ושוויו הכולל מוערך ביותר מ-10 מיליארד שקל.

על פי התוכנית שפרטיה הכלליים אושרו בוועדה המקומית, ואותה מציגים המשווקים בהדמיות יפות הכוללת בין היתר המלצה לקידום התוכנית בהמלצות ועדת טרכטנברג, תיבנה על הקרקע שבשטח 1,500 דונם שכונה שיהיו בה 700 אלף מ"ר מבני מסחר ו-12 אלף דירות.

אלא שהדמיות לחוד ומציאות לחוד. מי שיקנה קרקע בעסקה שמציעה טריגו לרוכשים, לא יקבל שטח מסוים, אלא יצטרף לקבוצת רוכשים, תוך הבטחה ש-40% מהשטח שקנה ייועד לבנייה (יתר הקרקע תופקע כשטחי ציבור). לאחר שתאושר תוכנית מפורטת, יוקצו השטחים הציבוריים ויחולקו המגרשים - יציבו את הזכויות בכל מגרש ומגרש והבעלים יתחלקו בהן (פרצלציה). טריגו משווקת את הקרקע ביחידות קטנות - "למי שיכולים להשקיע עד מיליון שקלים", כדבריהם. שיטה זו תוליד מציאות של בעלים רבים על קרקע אחת, דבר שהוא תמיד פתח לצרות ועיכובים.

נובוטני: "הקרקע היא קרקע פרטית רשומה בטאבו, סחירה, אפשר למכור אותה בכל רגע שרוצים". אם רוצים לדמות את ההשקעה לפיקדון כספי, הוא מציע להתייחס לכל שלב תכנוני כמו אל נקודות יציאה בבנק - "כל שלב יעלה את שווי הקרקע".

נוסיף, כי מעל התוכנית מרחפת עננה בדמות התנגדות מצד משרד התחבורה וגופים ביטחוניים וחילוקי דעות בין עיריית ת"א ועיריית רמת השרון, שבשטח שתיהן נמצאת הקרקע; ונסכם בדברים שאמר לנו אדריכל שבקיא בפרטיה: "מדובר בהשקעה שמתאימה לצבים מאיי הגאלפאגוס", אלה שחיים 400 שנה ושריונם הוא כבית צמוד עליהם. בנוסף, גם הירוקים צפויים להתנגד לתוכנית, בין השאר בטענה כי מדובר בתוכנית היושבת על קרקע מזוהמת.

צרו איתנו קשר *5988