שטייניץ: "פריצת התקציב - רק במלחמה נוסח יום כיפור"

בדיון בוועדת דיון החוץ והביטחון של הכנסת, שר האוצר קרא גם שלא להגדיל את תקציב הביטחון, מחשש להעלאת מיסים, גרימת נזק לכלכלה, הכבדה על האזרחים, ופגיעה בתקציבי החינוך והרווחה

המלחמה על תקציב הביטחון הגיעה היום (ב') לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת: שר האוצר, יובל שטייניץ, הוזמן היום לדיון מיוחד שקיימה הוועדה בנושא תקציב הביטחון.

"נושא תקציב הביטחון אכן דורש הסדרה פעם אחת ולתמיד. גם כדי שישראל תהיה מדינה מתוקנת מבחינת התנהלותה הדמוקרטית, וגם לטובתה של מערכת הביטחון עצמה. אני רואה את הבעייתיות בנושא תקציב הביטחון לא מהיום. עמדתי עליה כבר כשהייתי יו"ר ועדת חוץ וביטחון", כך אמר שר האוצר יובל שטייניץ בפתח הדיון.

שר האוצר התבקש להציג בדיון את תפישתו בדבר תקציב הביטחון לאור הצרכים של מערכת הביטחון למול האתגרים הניצבים בפניה: התמורות בעולם הערבי, פרויקט הגרעין האיראני ועוד. כמו כן התבקש שר האוצר להציג את משנתו בדבר מקומו של תקציב הביטחון בסדר העדיפויות הכולל של מדינת ישראל וכן את תפיסתו בדבר האפשרות לקדם מהלכי התייעלות במערכת הביטחון.

"המזרח התיכון נמצא כרגע בתקופה מאוד סוערת של אי יציבות. אנחנו רואים מצד אחד גידול באי היציבות מסביבנו, מה שגורם לדאגה רבה ויש אולי התגברות של איומים או נפיצות, איומים בגלל אובדן שליטה מסויים במזרח התיכון כולו, ואיומים בלתי קונבנציונאליים וגרעין, ומצד שני מדינות ערב נחלשו כלכלית וצבאית. היכולת שלהן לנהל מירוץ חימוש מואץ מולנו נפגעה מאוד מבחינה כלכלית. יש פה שני צדדים למטבע. מצד אחד פגיעה קשה מאוד ביכולות הצבאיות ויכולת ההתעצמות, מצד שני התגברות איומים".

שטייניץ סקר את מתווה ברודט ואמר כי אין מקום להגדלת תקציב הביטחון: "התוספת של ה-100 מיליארד אין בלתה, היא כוללת הכל חוץ משני ההיבטים. רק שני דברים מאפשרים חריגה מדוח ברודט: מלחמה כולל במזרח התיכון נוסח יום כיפור, לא מול ארגוני טרור, או משבר כלכלי חמור שיוביל לצמיחה שלילית לנפש, כלומר צמיחה של פחות מ-2%".

ח"כ עמיר פרץ תקף את שטייניץ על כך שהחריגות הגדולות ביותר מדוח ברודט שאושרו בממשלת נתניהו, בשנים 2009 ו-2010, התקבלו בעודו מכהן כשר אוצר: "שטייניץ טען כי מערכת הביטחון, כדי לקבל את ה-100 מיליארד שקל במסגרת ברודט, התחייבה לבצע התייעלות, אך היא אינה עומדת ביעד. "המערכת קיבלה יותר מהמדינה ונתנה פחות לעצמה כי לא התייעלה כנדרש. עד היום לצערנו מערכת הביטחון לא תורמת לעצמה את מה שהתחייבה. ממשלת ישראל וארה"ב תורמות להתייעלות, מערכת הביטחון לא", אמר שטייניץ.

"תקציבים אחרים ייפגעו"

שר האוצר התייחס לדרישת משרד הביטחון להגדלת מסגרת התקציב. "אם אתה מגדיל את התקציב התוצאה תהיה פריצת מסגרת הגירעון שממילא תיפרץ בגלל ירידה חלקית בהכנסות, אבל גם תיפרץ מסגרת ההוצאה ואז כל העולם יסתכל עליך. בנוסף, הגדלת התקציב תגרור העלאת מיסים. זה יגרום נזק גם לכלכלה וגם הכבדה לאזרחים, וגם כמובן הגדלה של תקציב הביטחון תבוא על חשבון הגדלת תקציבי החינוך והרווחה. אין אדם רציונאלי שיכול להגיד שאם תהיה הגדלת התקציב זה לא יבוא על חשבון תקציבים אחרים. השתוללות תקציבית תביא להשלכות קשות. אנחנו רוצים לשמור על אבטלה נמוכה וצמיחה גבוהה ולא להגדיל את תקציב הביטחון".

"עלויות הביטחון הגבוהות של קיומנו כאן בשכונה הקשה במזרח התיכון משתקפות בכך שאנחנו יורדים בסטנדרטים של מדינות ה-OECD בהקצאת המשאבים הכוללת בחינוך רווחה ובריאות. אי אפשר להימלט מזה ואין הוקוס פוקוס. לכן הסיכון צריך להיות מחושב. מרסנים מה שצריך לרסן ומפקחים על מה שצריך לפקח כדי לאזן בין הצרכים", אמר השר.

לדברי שטייניץ, "כשר אוצר אינני מכיר ואנשי לא יכולים לעקוב אחרי מה שקורה במכרזים הגדולים של תקציב הביטחון. משרד הביטחון עד היום בנה לבדו את התקציב. שינויי תקציב מתקבלים בוועדת הכספים בדיעבד פעם ברבעון. 93% מהשינויים לא מאושרים מראש על ידי הכנסת, זה מצב חמור. זה דורש תיקון מבחינה דמוקרטית וגם מבחינת מערכת הביטחון אחרי 63 שנים של קיום המדינה. המשמעות היא שאין פיקוח. אם זה פיקוח (ועדת החוץ והביטחון - ל.ו.) אני לא יודע מה זה פיקוח. בעקבות ועדת טרכטנברג יש החלטה של שקיפות בנתוני התקציב והשכר. זה אמור להשתנות בשבועות הקרובים בעקבות החלטה של ראש הממשלה".

מוסיף ומקצץ ירוחם

שטייניץ טען כי מדובר בהחלטה של ראש הממשלה הקודם, אולמרט, לתוספת של 2.5 מיליארד שקל בעקבות מבצע עופרת יצוקה לנוכח לחצים של מערכת הביטחון. לאחר מכן היה קיצוץ פלאט של 2009 של עוד מילארד וחצי שקל לצרכים של הגברת הכוננות העורפית והמודיעין. מעבר לזה היו עוד תוספות ובהן לגדר בין מצרים לישראל של 750 מיליון שקל, הקמת טייסת אווירית בעקבות השריפה בכרמל, ועוד.

"אלו סכומים גדולים שלפי דוח ברודט היו אמורים להיות במסגרת ה-100 מיליארד. חלק אושרו בתקופת אולמרט, חלק בתקופת הממשלה הזו. מאחר שאנחנו בחריגה מעבר למתווה ברודט, אומרים מוסיף ומקצץ ירוחם, על משקל עוזב ומודה ירוחם. מה שאנחנו מביאים עכשיו במסגרת המלצות טרכטנברג זה קיצוץ שיחזיר אותנו תוך שנתיים שלוש למתווה ברודט", לדברי השר.

יו"ר הוועדה שאול מופז התייחס לדברי שטייניץ: "אדוני שר האוצר, מאחורי גבך מתנהלת קומבינה בין רה"מ לשר הביטחון לתוספות תקציב לביטחון". מופז החמיא לשר על הדרישה הבלתי מתפשרת שלו לשקיפות בניהול התקציב בכלל ובתקציב הביטחון בפרט, אך אמר כי "הממשלה שבה אתה חבר משדרת בשני קולות. יד אחת קוראת לקיצוץ, והיד השניה מאשרת תוספות תקציביות עצומות בלי להניד עפעף".

מופז פנה לשר שטייניץ ואמר: "אי אפשר שינהלו את תקציב הביטחון מאחורי גבך. הקומבינה התקציבית הזו לא עולה בקנה אחד עם הדרישה לשקיפות, ועם הדרישה לצדק חברתי ועם החוק במדינת ישראל. מערכת הביטחון ומשרד רה"מ מדברים בקול אחד, ומשרדך בקול אחר. מאחורי גבך מתנהלת קומבינה בין רה"מ לשר הביטחון לתוספות תקציב לביטחון בסכום של קרוב לשני מיליארד שקל, אותה לא אישרה הכנסת. כיצד אתה כשר אוצר מאפשר לראש הממשלה ולשר הביטחון לעשות בתקציב כבשלהם. בניגוד לחוק התקציב, מתחת לשולחן ובהסתר", דברי מופז.

מיכל עבאדי-בויאנג'ו, החשבת הכללית באוצר, תקפה את משרד הביטחון שלא מאפשר שקיפות: "במשרד הביטחון יש חשב שהוא עובד משרד האוצר. הבעיה המרכזית היא שהפיקוח שלו מוגבל, הוא לא רואה תמונה כוללת. יש פער בין התקציב שהוא רואה במערכות הממוחשבות של משרד הביטחון לבין מה שאושר בכנסת. יש פערים שהחשב לא יודע להסביר. יכול להיות מצב שמערכת הביטחון באמצעות תקציב הביטחון משעבדת את כל ההתקשרויות העתידיות. אנחנו היום לא יודעים להגיד שהאישורים שניתנו למערכת הביטחון אכן הוצאו על מה שאושר בכנסת. אין לו אפילו הרשאת צפייה במערכות השכר של מערכת הביטחון. הויכוח הוא לא על הכוחנות של משרד האוצר אלא על מידת הגמישות של מערכת הביטחון. השאלה מי מבקר את מערכת הביטחון. היא רוצה לבקר את עצמה".

גל הרשקוביץ, הממונה על התקציבים באוצר אמר בפתח דבריו כי "ועדת ברודט היתה טעות". שטייניץ מנגד, העיר כי הוא חולק על עמדתו ואמר כי טען שהדוח נכון אם הוא יתקיים כלשונו. הרשקוביץ התייחס לסוגיית היעדר השקיפות והעיר כי "איך אפשר לדעת אם אין שקיפות ובקרה לאן הולכות כל התוספות?".

"יש אי ודאות כלכלית בעולם. כל שבוע יש אפס אנד דאונס. אנחנו באי ודאות כלכלית מאוד מאוד גדולה. אחת הסיבות שהמשק הישראלי נמצא במצב טוב יותר הוא במספר נקודות: האמינות הפיסקלית, לפחות בכל מה שקשור למסגרת ההוצאה, והדבר השני פוטנציאל הצמיחה שעליו צריך לשמור. ההצדקה לשיפור דירוג האשראי של ישראל היתה באמינות הפיסקלית של ישראל לגבי שמירה על מסגרת התקציב. על כל סטייה השווקים מגיבים מיד, ולכן השמירה על משמעת פיסקלית חשובה ביותר. אנחנו חיייבים לשמור על האמינות והמסגרת כדי להתמודד עם אי הוודאות הגדולה שאנו מצויים בה", דברי הרשקוביץ.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה לנאמר בדיון, כי "המשרד מצר על כך שח"כ שאול מופז, ושר האוצר יובל שטייניץ מנצלים שוב את הזיכרון הקצר של כלי התקשורת והציבור, ומשנים את דעתם באופן הפוגע בביטחון, גם ביחס להתבטאויות ועמדות שהם עצמם הציגו בעבר.

"הקיצוץ בתקציב הביטחון הוא תופעה מדאיגה, במיוחד לאור קיצוצים קודמים שהביאו את מדינת ישראל לתוצאות העגומות של מלחמת לבנון השנייה. משרד הביטחון פנה לוועדה ונענה בשלילה כשביקש לדחות את הדיון היום, כדי לאפשר לשר הביטחון אהוד ברק, שעושה את דרכו חזרה מביקור עבודה בקנדה וארה"ב, להשתתף ולהציג את העמדה המקצועית של מערכת הביטחון. משרד הביטחון רואה בחומרה את השימוש הבוטה שנעשה בוועדה מקצועית של הכנסת שבמקום לפקח מטעם הכנסת באופן ענייני אחר פעילות מערכת הביטחון, נותנת במה לאמירות הפוגעות בביטחון".

צרו איתנו קשר *5988