איך נוצרה קואליציה עם משפטנים ערביים בלשכת עוה"ד?

זמן קצר לאחר הבחירות בלשכה זומנו משפטנים ערביים, לשון המאזניים במועצת הלשכה, לפגישה נדירה עם השר נאמן ■ המזמין: ראש הלשכה הנבחר, דורון ברזילי

המאבקים האחרונים סביב החקיקה שמטרתה לשנות את דרך בחירתם של חלק מחברי הוועדה לבחירת שופטים, ובאמצעותם את דמותו של בית המשפט העליון, שמו באור הזרקורים את הקשר שבין שר המשפטים, יעקב נאמן, לראש לשכת עורכי הדין, דורון ברזילי. הקרבה בין השניים, כמו גם שיתוף-הפעולה ביניהם בחקיקה, רחוקים מלהיות סוד. ועדיין הסיפור הבא ממחיש את עומק הקשרים ומספק הצצה אל שלבים מוקדמים יותר במאבק על דמותו של בית המשפט העליון.

שר המשפטים, מתברר, זימן לפגישה עורכי דין ערבים, סקטור הנחשב במידה רבה ללשון המאזניים במועצה הארצית של הלשכה, והבטיח להם לפעול למען מעמדו של עורך הדין הערבי. לפחות חלק מהמשתתפים חשו שמטרתה הסמויה והלא מוצהרת של הפגישה הייתה להשיג לברזילי רוב במועצה. ואם מי מהמשתתפים לא הבין כך את הדברים, מיד לאחר מכן נערכה עוד פגישה, "אפטר-פארטי" בלשונו של אחד מהם, שבה דיבר ברזילי מפורשות על ענייני הקואליציה.

עם קשר או בלי, ולאחר שברזילי לא הצליח להשיג רוב במועצה, קודם בכנסת החוק המשריין מקום לראש הלשכה בוועדה לבחירת שופטים. הסערה הציבורית הביאה לריכוך הצעת החוק ולפי הנוסח שעבר בקריאה ראשונה יידרש רוב של שני שלישים במועצה למינוי חברי הוועדה מטעם הלשכה. הקרב על העליון, מסכימים כל המעורבים, רחוק מסיומו.

ברזילי מזמין לנאמן

בתחילת יולי, זמן קצר לאחר הבחירות בלשכה קיבלו מספר עורכי דין ערבים, ביניהם גם חברי המועצה הארצית, הזמנות לפגישה עם נאמן. ההזמנות, יצוין, נשלחו מלשכתו של ברזילי.

אצל חלק מהמוזמנים ההזמנות עוררו פליאה מסוימת. "אני פעיל בלשכה לא מהיום ולא מאתמול", מספר אחד מהם, "ולא זכור לי שהייתה פעם הזמנה כזו. אני לא אומר את זה לחיוב או לשלילה, רק מציין עובדה".

"כשמזמינים אותי לפגישה אצל השר, אני לא אומר לא", מוסיף עו"ד וואל חליאלה, ומוזמן שלישי, עו"ד מטאנס שאער, אומר ש"לימדו אותי לברך על כל דבר טוב, והפגישה כשלעצמה לא הייתה דבר רע".

עוד משתתף שהעדיף שלא להיחשף, אומר כי התפלא מהעובדה שההזמנות הגיעו מלשכתו של ברזילי. "אני רוצה להיות זהיר במילים שלי, אבל העיתוי של הפגישה היה מוזר".

- למה?

"זה היה קצת אחרי הבחירות. ההזמנה מגיעה מראש הלשכה ומתקיימת בכנסת, ללא סדר יום. מה המשמעות? תסכימי איתי שלא ככה מתנהלים העניינים בדרך-כלל".

כך או כך, המוזמנים הגיעו לכנסת ושטחו את מצוקותיהם בפני השר. חבר המועצה חלאילה, המזוהה עם מחנה גיא-רון: "למען ההגינות והגילוי הנאות, חשוב לציין שנאמן חזר ואמר לפחות 3 פעמים 'היו בחירות, אני לא מתערב, אני לא בא לדבר על הבחירות'. הוא דיבר על דברים שכביכול נוגעים לעורכי הדין הערבים ועל הקמת צוות משותף של הלשכה ושל משרד המשפטים לקידום עורך הדין הערבי. דיברו על תקנים שצריכים להפשיר ודיברו על הדלת הפתוחה שתהיה אצלו".

- שום מילה על הקואליציה?

"לא. הוא נזהר כמו מאש. בין היתר הוא אמר 'הצבעתי בבחירות, אבל אני לא יודע מה הצבעתי'. הוא גם אמר כמה פעמים שהוא קורא לצדדים לסיים את המחלוקות ברוח טובה.

"לדורון היה חשוב מאוד שנהיה בצד שלו (הכוונה לתמיכה במועצה. ה' מ'). במובן מסוים הוא הצליח: שני חברים עברו אליו ועל-ידי כך הוא השיג רוב בוועד המרכזי".

- לפני או אחרי הפגישה?

"אחד מהם לפני, והשני אחרי".

"אפשר להבין את דורון", ממשיך חלאילה, "במשא-ומתן איתנו היה לו טיעון נכון - שהלשכה בזמנו של יורי גיא-רון הייתה במלחמה מול המשרד, ולכן המשרד לא קידם שום הצעה של הלשכה (...). הלשכה הגישה יותר מ-20 הצעות חוק ושר המשפטים לא קידם כלום. אז בא דורון ואמר 'אנחנו צריכים לעבוד יחד. אוכיח לכם שנעבוד יחד - אני מצליח תוך שבוע עד 10 ימים לסדר פגישה עם השר. הוא יכול לעזור ולקדם כל מיני דברים גם לגבי עורכי הדין הערבים'. מבחינת דורון זה הישג".

- אז כך ברזילי הציג את מטרת הפגישה?

"כן. שיש לו דיבור עם שר המשפטים והוא יקדם מולו דברים. שאנו פותחים דף חדש מול משרד המשפטים. אם זו באמת המטרה שלו, זה מבורך; הבעיה היא שהשר הבטיח שיוקם צוות משותף לקדם את הנושאים האלה, ולמרות שעברו 4 חודשים, עדיין לא הוקם הצוות".

- למה דווקא אתם הוזמנתם לפגישה? אלה נושאים שנוגעים לכלל עורכי הדין בישראל.

"ידוע שהגוש הערבי, יש לו עמדה חזקה. אם הוא מתחבר אליו, ייתכן שזה ישנה את מאזן הכוחות. כולנו מבינים את הכוונות הנסתרות. אבל הדבר הוצג כמשהו באמת תכליתי ומכובד. בתור שכזה הלכנו".

עורך דין אחר שהוזמן, נחרץ הרבה יותר: "אני יודע דבר אחד: היו הרבה ניסיונות להשפיע על עורכי דין ערבים שנבחרו במטרה שיתמכו בצד זה או אחר של מאזן הכוחות. באופוזיציה היו 6 עורכי דין ערבים, וברור שאם היו מצטרפים למחנה של דורון, היה לו רוב במועצה".

תומכים או לא?

ומה אומרים שני עורכי הדין שהשתתפו בפגישה ועברו, אחד כאמור לפני הפגישה והשני אחריה, לתמוך בברזילי? עו"ד מטאנס שאער לא פוסל את האפשרות שהוזמן בגלל היות הערבים לשון המאזניים.

לשאער חשוב לפרט מה בדיוק אמר לנאמן: "אמרתי, כבוד השר, לא הכול פתיר באמצעות חוק. אנחנו מתבשרים על הרבה הצעות חוק, וזה כבר מתחיל להיות מוגזם - הצעות אישיות כמו חוק גרוניס (שיאפשר לשופט גרוניס להתמנות לנשיא העליון - ה' מ'), וזה לא לטעמי; זה לא דמוקרטי. אנחנו נמצאים במדרון חלק מאוד. מי שנפגע בהתחלה זה המיעוט, בסוף זה יפגע ברוב. והנבואה שלי התגשמה לדעתי (...) בסוף אמרתי לו שאני מעדיף מדינת הלכה, ששם הכול ברור ולא משתנה כל כמה זמן. הנה, נתתי לך כותרת: גוי רוצה מדינת הלכה".

- לא התפלאת - כך פתאום פגישה אצל השר?

"כשקוראים לי לשר, אני נותן את הכבוד הראוי. הוזמנו דרך ראש הלשכה; ולא הייתי איתו (עם ראש הלשכה - ה' מ'). היום אני בכיוון שלו איפשהו".

- מה זאת אומרת? עוד לא החלטת סופית?

"לא, לא. אני מחליט עניינית".

- מה עוד היה בפגישה?

"דיברנו על הוועדה לבחירת שופטים".

- מה דיברתם?

"אמרתי לשר שלדעתי הוועדה הפכה להיות הכי חשובה, יותר מהוועדה לענייני חוץ וביטחון, כי רוצים לעצב את פני החברה באמצעות שופטים, באמצעות השקפות עולמם. וזה לטעמי לא תקין".

- מה הוא השיב?

"מה הוא השיב? ...הוא אדם חכם...".

- כלומר בדברים הרגישים הוא לא השיב?

"זה אני לא אמרתי. בעקבות הפגישה הזו אני פעלתי באופן אישי, אגב, שיהיה מועמד ערבי לוועדה לבחירת שופטים ותודה לאל הצלחנו (הכוונה לבחירתו של יו"ר ועד מחוז חיפה, עו"ד חאלד חוסני זועבי, כנציג הלשכה בוועדה - ה' מ')".

ריאד אבו-אסעד, לעומתו, לא חושב שהיה משהו יוצא דופן בפגישה. "דורון נבחר וביקשנו שיתחיל לעשות משהו עם כל הבעיות. לא ביקשנו פגישה עם השר, אבל ביקשנו שיפעל למען המגזר. הוא ארגן את הפגישה, והלכנו ונפגשנו עם השר. הסברנו את הצרכים של עורכי הדין. אמרנו שאנחנו מעוניינים לקדם את עניינם של עורכי הדין הערבים. בכל המשרות ובכל המקומות לא ממנים עורכי דין ערבים. השר הודיע על הקמת ועדה ואמר שיפעל ויעשה מה שהוא יכול לעשות. במבחן התוצאה אין הרבה, אבל נראה מה ייצא".

- עברת לתמוך בברזילי אחרי הפגישה או לפניה?

"לא עברתי לצד של אף אחד".

- אתה לא מזוהה איתו?

"זה מה שאומרים, אבל אני מתייחס לנושא. אם דורון צודק, אז אני עם דורון".

שלב האפטר פארטי

אחרי הפגישה עם נאמן, הגיע תור ה"אפטר-פארטי" בדמות פגישה במזנון הכנסת, בין ברזילי לעורכי הדין הערבים, והפעם הדברים היו על השולחן - הקמת קואליציה.

"הופתעתי", אומר חלאילה. "אחרי שסיימנו את הפגישה עם נאמן ועמדנו לצאת, דורון שאל אם אפשר לדבר איתנו. ישבנו במזנון הכנסת ואז הייתה ישיבה פוליטית. דיברנו על הקואליציה והאופוזיציה. לא היינו מוכנים לזה. הייתה ישיבה שהיא, בואי נגיד, קשה. אנחנו לא היינו מוכנים נפשית לנהל משא-ומתן. לקחנו את זה בחפיף - כבר נסענו לירושלים, אז לא הייתה לנו בעיה לשבת ולפטפט, אבל לא היינו מוכנים".

לשר המשפטים נאמן הועברו כמה שאלות, אולם הוא העדיף לא להתייחס למפגש ומסר את התגובה הבאה: "שר המשפטים נפגש עם יו"ר לשכת עורכי הדין הנכנס לפגישת עבודה בנושאים מקצועיים כמו שנפגש לא אחת עם יו"ר הלשכה היוצא.

"כמו כן, שר המשפטים קידם הצעות חוק שיזמה לשכת עורכי הדין בעבר כפי שפועל גם היום".

ברזילי בתגובה: "אני שמח על היחסים הטובים ביני לבין השר, למרות מחלוקות עקרוניות בנושאים שונים. השר ואני חלוקים מאוד בנושא משוב השופטים, ההצעה לקיים שימוע לפני בחירת שופטים, בנושאים הקשורים לפגיעה בפרטיות לקוחות עורכי הדין, במסגרת ההצעה לתיקון חוק איסור הלבנת הון ועוד ועוד.

"אני מאמין שקל יותר לייצג את האינטרסים של חברי הלשכה מול השר כאשר יש אווירה חיובית, ולראיה: יזמתי את הפגישה הנזכרת בכתבה לאחר שלמדתי במשך זמן רב על הבעיות בקרב עורכי הדין במגזר הערבי, ולאחריה הוקם צוות כדי לסייע במצוקות. פגישה דומה התקיימה לאחרונה עם נציגי מכללות ומתמחים כדי לדון בבעיותיהם".

בהתייחס לפגישה שהתקיימה במזנון הכנסת לאחרי הפגישה עם נאמן, אומר ברזילי, כי "לא התקיימה ישיבה קואליציונית. ישיבה שכזו התקיימה מספר ימים לאחר מכן".

מה הקשר?

מספר שתיים ברשימתו של ברזילי הוא עו"ד בוקי כצמן, שותף במשרד הרצוג פוקס נאמן, שבראשו עמד נאמן בטרם מונה לשר. כצמן, שעבד לצד נאמן בכמה תיקים בולטים, מספר שביום הבחירות פעל למען ברזילי ואף "סחב" עורכי דין מהמשרד להצביע עבורו. הוא גם לא מסתיר שהוא מעין חוליה מקשרת בין השניים אם כי, הוא מדגיש, "אני בטח לא השושבין".

ההיכרות עם ברזילי, מספר כצמן, נולדה במהלך הקדנציה הקודמת שבה שימש ברזילי יו"ר ועד מחוז תל-אביב וכצמן כיו"ר ועדת סדר דין אזרחי. כצמן אומר שהתרשם מיכולותיו של ברזילי, ולכן החליט לחבור אליו. ברזילי מצדו, שזוהה עד אז בעיקר עם המשרדים הקטנים, בוודאי חיפש הזדמנות למשוך גם את הגדולים. ומה מתאים יותר מאשר הרצוג פוקס נאמן עם כ-200 עורכי דין?

כצמן התגייס בתחילה לסייע בארגון השתלמויות, הרצאות וימי עיון. בהמשך, ערב הבחירות לראשות הלשכה, הוא הכין עבור ברזילי עתירה מנהלית לפתיחת קלפיות נוספות בתל-אביב והמרכז ביום הבחירות. העתירה נחלה הצלחה, ולדברי כצמן, סללה את הדרך לנצחונו של ברזילי. כצמן: "במלוא הצניעות, להצלחת העתירה היה תפקיד מרכזי בבחירה של דורון. בתל-אביב הייתה רק קלפי אחת, מה שיצר עומס גדול של אנשים ותנועה ביום הבחירות. מידיעה אישית, הרבה עורכי דין החליטו לוותר על הזכות להצביע בגלל זה. טענו בין היתר שלקבוצת גיא-רון לא היה אינטרס לפתוח עוד קלפיות בתל-אביב והמרכז, שם כוחו של דורון גדול יותר. עובדה שהם לא הצטרפו לקריאה שלנו הדמוקרטית, הטבעית והמתבקשת, לפתוח עוד קלפיות לנוחות כלל עורכי הדין".

- עד כמה העובדה שאתה בא ממשרדו של נאמן ומספר שתיים של דורון, השפיעה על היחסים הקרובים בין נאמן לדורון?

"ככל הידוע לי, התרומה שלי לא ישירה: דורון הכיר את נאמן בלי קשר אליי. אבל מן הסתם, העובדה שאני פעיל במחנה דורון, והוא נעזר בי, לא פגעה בקשר ביניהם....".

מלשכת שר המשפטים נמסר כי "בכל הנוגע למשרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן, שר המשפטים אינו מעורב כיום כלל בנעשה במשרד עורכי הדין".

צרו איתנו קשר *5988