הנקראות ביותר

הושגה הסכמה בין כיל לאוצר: תשלם כ-3 מיליארד שקל במסגרת שיקום ים המלח; גובה התמלוגים יעלה

(עדכון) - בנוסף לתשלום של מפעלי ים המלח, תשלם המדינה כ-760 מיליון שקל מצידה ■ שיעור התמלוגים שמשלמים המפעלים למדינה - יעלה ל-10% ■ ח"כ יחימוביץ': "זה הסכם כניעה; שיעור התמלוגים מגוחך; אוצרות הטבע שייכים לציבור"

לאחר משא ומתן מרתוני שהתנהל בין הגורמים לתוך הלילה (ד'), הודיעו הבוקר יו"ר החברה לישראל אמיר אלשטיין ושר האוצר יובל שטייניץ, כי הושג הסכם בין האוצר לחברה לגבי מימון הקציר והעלאת התמלוגים שישולמו למדינה.

הלילה למעשה פג המועד האחרון שהקציב שטייניץ לחברה לישראל-כיל-מפעלי ים המלח לקבלת ההסדר שהוצע להם בענייני מימון קציר המלח (90% החברה ו-10% המדינה) והעלאת שיעור התמלוגים שמעבירה החברה למדינה בגין מחצבי ים המלח ל-10%.

לפי ההסכם אליו הגיעו הצדדים, מפעלי ים המלח ישלמו במזומן כ-3.04 מיליארד שקל מעלות קציר המלח, כאשר המדינה תשלם כ-760 מיליון שקל מצידה. 337 מיליון שקל מתוך סכום זה, הינו הערך של דיבידנד בהיקף של 30 מיליון שקל שמשכה המדינה בשנת 1992 למימון ביצוע ההגנות.

כעת, לאחר ההסכמה, צפוי ההסכם לעבור אישור מסודר של הגורמים הרלוונטיים - אישור הממשלה, ולאחריו אישור מוסדות הניהול של החברות, ובעיקר דירקטוריון כיל .

תוספת של 175 מיליון שקל לשנה

לפי ההסכם, ביצוע הפרויקט לשיקום ים המלח ייעשה על ידי מפעלי ים המלח, הן בהיבט הפיסי והן בהיבט הכלכלי. כמו כן, חריגה מעלות הפרויקט המוערך בהיקף של 3.8 מיליארד שקל, תמומן במלואה על ידי מפעלי ים המלח.

עוד במסגרת ההסכם, הגיעו הצדדים להסכמה על העלאת התמלוגים שמשלמים מפעלי ים המלח למדינה - כאשר אלה יוכפלו משיעור של 5% כיום לשיעור של 10% מעל כמות אשלג של 3 מיליון טונות לשנה, החל משנת 2010 ובהתאם לתביעת המדינה במסגרת הליך הבוררות; וכן מעל כמות של 1.5 מיליון טונות לשנה החל משנת 2012.

מהאוצר נמסר כי משמעות הסכמה זו היא תוספת מוערכת של כ-175 מיליון שקל לשנה וכ-1.7 מיליארד שקל עד תום תקופת הזיכיון, בשנת 2,030. בנוסף, נמסר מהאוצר כי תביעתו לקבלת 291 מיליון דולר בגין אופן חישוב התמלוגים משנת 2,000, שהוגשה במסגרת הבוררות, תמשיך להתנהל.

עוד נמסר מהמדינה כי במסגרת ההסכם הממשלה לא תתערב בהליכי התכנון של הפרויקט, אולם "מנחה את גורמי התכנון לעשות כל מאמץ על מנת לבצע עבודתן במהירות האפשרית".

"ההסכם מבטיח זכויות המדינה"

מהאוצר נמסר כי "ההסכם שהושג מבטיח את זכויות המדינה במגוון רבדים, מוציא את פרויקט הגנות בתי המלון לביצוע מידי ומעלה באופן משמעותי את חלקה של המדינה והציבור מהכנסות כריית המחצבים. מדובר במהלך דומה לזה שהתבצע בתחילת השנה באמצעות ועדת ששינסקי לגבי מאגרי הגז והנפט בים התיכון".

שר האוצר יובל שטייניץ, בירך על ההסכמות שהושגו, ואמר: "דין ים המלח כדין הים התיכון. השלמנו היום בהסכמה מהלך של העלאת חלקה של המדינה במשאבי האשלג לרמה המקובלת בעולם המערבי, כפי שעשינו באמצעות ועדת ששינסקי לגבי משאבי הגז והנפט. בזאת תיקנו עיוות של שנים והוספנו מיליארדי שקלים לטובת הציבור".

אך יו"ר העבודה ח"כ שלי יחימוביץ' תוקפת את ההסכם ומכנה אותו "הסכם כניעה": "העלאת התמלוגים ל-10% ממילא הייתה כבר קיימת בחוק, ולא נדרשה לכך הסכמת כיל. מדובר בשיעור תמלוגים מגוחך על אוצרות הטבע השייכים בכלל לציבור בישראל, ואשר משפחת עופר הפיקה, ועודה מפיקה מהם הון עתק תוך שהיא משלמת שכר מופרז ומושחת למנהליה. על כיל יש להכיל לאלתר, לכל הפחות, את מה שהושת על חברות הגז בוועדת ששינסקי. גם מימון קציר המלח אינו בגדר טובה שכיל עושה למדינה ובכל מדינה מתוקנת היא הייתה נושאת ב-100% מהעלות".

"לא להסתפק בקציר המלח בלבד"

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן מגיב על ההסכם שהושג הלילה בין משרד האוצר לבין כיל בעניין מימון פעולות השיקום של ים המלח ואומר: "אדרוש בממשלה שתהיה הבהרה ולפיה ההסכם אינו סוף פסוק, כי המתווה הנוכחי שלו עלול לגרום להרחבת השאיבה ולהרס חלקו הצפוני של ים המלח. הדיון על התמלוגים יימשך - בהתאם לכמות השאיבה מהאגן הצפוני".

גם שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב התייחס הבוקר להסכם ואמר כי "אין להסתפק בביצוע קציר המלח בלבד: לאור הזנחה של עשורים, נדרשת השקעה מאסיבית בפיתוח האזור ועל האוצר לחדול מהניסיונות לטרפד את הקמת הקרן הייעודית לפיתוח כלכלי, תיירותי וסביבתי של האזור".

השרים מיסז'ניקוב וארדן הובילו במהלך החודשים האחרונים חלק מהמאבק להעלאת התמלוגים של כיל ואת הדרישה לחייב אותה במימון החלק הארי של מלאכת קציר המלח וזאת, בהתבסס על העיקרון "המזהם משלם". בבסיס ההצעה שהניחו לפני עמיתיהם לממשלה בעניין זה, הקמת קרן של מיליארד שקל שתמומן במשך כחמש שנים מכספי מדינה ומכספי התמלוגים של כיל- ותשמש לשיקום כלכלי ותיירותי באזור ים המלח. השניים זועמים על כך שהאוצר בחר שלא לכלול את הקמת הקרן הייעודית במסגרת ההסכם עם כיל- בנימוק שהוא מתנגד עקרונית ל"תקציב צבוע", שכן המדינה קובעת את הוצאותיה על פי מדיניותה.

הדילמה של שוחט

גורמים בהנהלות החברה לישראל-כיל-מפעלי ים המלח המשיכו עד הרגע האחרון לדרוש להתנגד להצעת שר האוצר להעלות את שיעור התמלוגים ל-10%, במקום 5% עד היום, בגין ייצור אשלג העולה על 1.5 מיליון טון בשנה. עמדת המתנגדים הייתה שניתן לוותר ולהסכים לדרישת השר להעלות תמלוגים ל-10%, אולם רק בגין ייצור העולה על 2.5 או 2 מיליון טון בשנה, וגם זאת רק כדי להימנע מעימות גלוי והתנגדות ציבורית שעלולה להוביל להקמת ועדת ששינסקי ב'.

לדברי המתנגדים, יש בידי חברת מפעלי ים המלח גיבוי משפטי מלא להתנגדות - "הסכמה שלטונית" תקפה וקיימת שתעמוד בכל בית משפט, גם בבג"ץ, ולא ניתן יהיה לבטלה. הכוונה היא למכתב חתום על ידי שני שרי ממשלה בעבר, שר האוצר אברהם (בייגה) שוחט ושר התעשייה והמסחר באותה עת (1995) מיכה חריש. המכתב מבטל את הסעיף בשטר הזיכיון, הקובע כי למדינה תהיה זכות לדון בהעלאת גובה התמלוגים משנה שבה יעלה הייצור ליותר מ-1 מיליון טון אשלג. עוד קבעו השרים שוחט וחריש כי רק כי משנת 2010 תוכל הממשלה לתבוע דיון מחודש על גובה התמלוגים, וזאת רק לגבי הכמות העודפת של ייצור מעל 3 מיליון טון כלוריד האשלג בשנה.

מכתב שוחט וחריש ניתן בימים שבחברה לישראל ובחברות הבנות שלה שלטו שאול וארווין אייזנברג. אלה באו לשרים וטענו כי עליהם לסלול כביש גישה בעלות גבוהה במיוחד ומצב החברה אינו מאפשר זאת. בתמורה למימון הסלילה, שככל הנראה לא בוצעה עד היום בהתאם להתחייבות ולהבטחות בעלי החברה דאז, ויתרו שוחט וחריש, באישור ממשלת יצחק רבין, על תוספת התמלוגים והחברה קיבלה, ביום 11 בינואר 1995, את המכתב שנשמר בחיסיון עד התקופה האחרונה. על פי חישובים שנעשו, "עלות" מכתב שוחט-חריש, כלומר הוויתור על העלאת התמלוגים החל במיליון טון, היקף ייצור שאליה הגיעה החברה לפני כעשור, עומדת על מאות מיליוני דולרים. אלה נותרו בקופת כיל ומפעלי ים המלח ובקופת הדיווידנדים של בעלי השליטה - משפחת אייזנברג עד 1998 ואחרי כן משפחת עופר - ולא הועברו כתמלוגים למדינה.

שוחט משמש היום דירקטור בכיל, מטעם משפחת עופר וגם דירקטור בבנק מזרחי טפחות מקבוצת משפחת עופר. בימים הקרובים, כאשר ידון הדירקטוריון באישור החלטת שטייניץ, יצטרך שוחט לקבל החלטה אם להצביע בעד פתיחת המכתב שלו מאז או להתנגד לכך.

בדוחות הכספיים של החברה מצוינות מכירות האשלג, הכוללות את הייצור מישראל ומהמכרות באנגליה וספרד. עם זאת, ל"גלובס" נודע כי ייצור האשלג בכיל-מפעלי ים המלח עלה ל-3 מיליון טון כבר בשנת 2009, המשיך לעלות ב-2010 והשנה צפוי להגיע לכ-4 מיליון טון בשנה מישראל בלבד.

ששינסקי כבר נתן הסכמתו לעמוד בראש ועדה נוספת

פרופ' איתן ששינסקי קיבל ביממה האחרונה פנייה רשמית משטייניץ ומסר לו תשובה עקרונית שלפיה אם יידרש, יסכים לעמוד בראש הוועדה החדשה לקביעת התמלוגים ממשאבי הטבע בים המלח. אך "ועדת ששינסקי ב'" היא עדיין יותר מנוף של לחץ מכתב מינוי שנמצא על סף חתימה. גורמים במשרד האוצר דיברו היום במושגים של ניצחון היסטורי ושל תיקון עוול חברתי ארוך שנים, שמהווה המשך ישיר לקביעת התמלוגים של תגליות הגז בים התיכון. אחדים מהם אף אמרו כי "המדיניות הנוכחית מדברת על דין ים המלח כדין הים התיכון". מה הפלא שבעלי עניין המקורבים לכיל דיברו היום על לא פחות מ"נבוט בראש שהחברה חטפה מיובל שטייניץ"?

גורם ממשלתי המקורב לנושא אמר היום ל"גלובס" כי "משרד האוצר יצא למערכה בעניין תמלוגי הגז, ועל אותו משקל יצא למערכה על תמלוגי המחצבים בים המלח. חברות שעוסקות בכריית אשלג ברחבי העולם משלמות למדינות שלהן יותר מ- 50% תמלוגים. זה היה הבסיס שעל פיו המדינה גיבשה את הדרישות שלה כלפי כיל. אם היא תגיד לא, אלה יהיו התקדימים שישמשו נקודת מוצא עבור וועדת ששינסקי הבאה".

כך הוקשחו העמדות כלפי כיל

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות