חברות נתג"ז וקצא"א הממשלתיות מבקשות להקים במשותף מתקן LNG באילת בעלות של 6 מיליארד דולר. על-פי ההצעה הראשונית שהוצגה לאחרונה לשר האוצר ד"ר יובל שטייניץ המתקן יוקם בנמל הנפט קצא"א בחוף הדרומי של אילת. הבחירה באילת נועדה לנצל את קרבת הנמל לשווקי היעד המועדפים במזרח הרחוק. לאחר שלב ההקמה ותחילת הפעלת המתקן ב-2018 מתכוונות שתי החברות הממשלתיות לדלל את אחזקותיהן ולמכור חלקים מהן לגופים פרטיים ובהם ספקי גז ולקוחות.
על-פי התכנית, יוקם בנמל הנפט של קצא"א באילת מתקן בעל הספק של 5 מיליון טון או כ-7 מיליארד מ"ק (BCM) בשנה. לפי נתג"ז כמות כזו מבטיחה שבידי ישראל יישארו עד שנת 2030 עתודות גז המספיקות לצריכת המשק ל-30 שנה. עלות הקמת המתקן תגיע ל- 5 מיליארד דולר. על-פי תחשיבי נתג"ז העלות הכוללת של הנזלת הגז תגיע ל-3.2 דולר ל-mmbtu, כשמחירי הגז הנוזלי בעולם נעים כיום בין 8 דולר במדינות אירופה ל-11-12 דולר במזרח הרחוק. מדובר במחיר המותיר בידי היזמיות רווח המגלם תשואה של 10% על ההון הרב שיושקע בפרויקט.
שליטה ציבורית
נתג"ז, המונופול הממשלתי בהולכת גז טבעי, הגישה לאחרונה את התחשיבים במסגרת נייר עמדה לוועדה הבינמשרדית לבחינת מדיניות הממשלה במשק הגז הטבעי. הוועדה בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח אמורה להחליט בחודש הבא האם להתיר ייצוא גז מישראל ואם כן - באלו תנאים וכמויות. במסמך, שהוכן על-ידי בנק ההשקעות הצרפתי CFL קוראת נתג"ז למדינה להכריז על המיזם פרויקט לאומי. "מתקן ה-LNG שיאפשר את הנזלת הגז לצורך שינוע במיכליות לשווקי חוץ, מהווה את אבן הראשה בבניית ופיתוח שוק הגז הטבעי בישראל" נאמר במסמך שנכתב על-ידי נציג CFL בארץ מנכ"ל האוצר לשעבר ירום אריאב. במסמך מדגישה נתג"ז את החשיבות שיש לכך שהמתקן יהיה בשליטה ציבורית ומזהירה מפני מתן שליטה במתקן לקבוצת דלק ושותפיה למאגרי תמר ולווייתן. לאחר הפעלת המתקן סבורה נתג"ז כי ניתן יהיה להוריד את חלקן של החברות הממשלתיות מתחת ל-50% תוך שמירת מניית זהב.
רעיון הקמת מתקן LNG קיבל תאוצה רבה בעקבות גילוי מאגר הגז לוויתן במכיל כ-470 BCM גז טבעי. היוזמה העיקרית כיום היא של ממשלת קפריסין שמבקשת, בתיאום עם קבוצת דלק של יצחק תשובה, להקים את המתקן בדרום האי לצורך ייצוא גז ישראלי וגז שהתגלה בבלוק 12 הקפריסאי. בממשלת ישראל ישנה הסתייגות מהקמת מתקן LNG מחוץ לגבולות ישראל מסיבות אסטרטגיות ומשיקולים כלכליים: הקמת המתקן צפויה לייצר כ-4,500 מקומות עבודה ו-500 עובדים נוספים יועסקו בהפעלה. שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו הביע תמיכה בהקמת המתקן באילת. בהמשך המסמך מסבירה נתג"ז כי יש חשיבות רבה שהמתקן יהיה בשליטה ציבורית.
קצא"א (קו צינור אילת אשקלון) בניהולו של אייל כהן ובראשותו של האלוף במיל' עמוס ירון היא חברה פרטית שהוקמה על-ידי ממשלות ישראל ואירן ב-1968 על-מנת לייצא נפט איראני דרך אילת ומשם באמצעות צינור לאשקלון. נמל הנפט של קצא"א באילת כולל שני מזחים וחוות מיכלי אחסון בנפח כולל של 160 אלף קוב.
מנתג"ז נמסר: "לאור החשיבות האסטרטגית של מתקן לייצוא גז טבעי למשק הישראלי בכלל ולהתפתחות משק הגז הטבעי בפרט, נתג"ז וקצא"א בוחנות אפשרות לשתף פעולה לצורך הקמת מתקן לייצוא בעיר אילת. הנושא נמצא בבחינה ראשונית ואף הוצג בהרחבה בשבוע שעבר בפני הוועדה לבחינת מדיניות משק הגז הטבעי".
מתקן LNG אילת עיקרי הצעת קצאא ונתגז / צלם: רויטרס
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
