אז שלמה מעוז אמר. למי אכפת?

שלמה מעוז הוא רק שלמה מעוז. אדם פרטי, בעסק כמעט פרטי - ומותר לו ללהג

למה מי זה בדיוק שלמה מעוז שאנחנו מעלים לראש עמודי הבית באתרים, משדרים את השתלחותו המלעיגה מהכנס בשדרות ביומני הערב, וסוגרים בהודעה על פיטוריו מהדורות חדשות?

האם הוא ראש ממשלה המחויב לציבור שבחר בו? שר אוצר שמחזיק באחריות משקית לאזרחים? שר חינוך, או חלילה שופט, שהמדינה הפקידה בידו סמכות להורות ערכים ולתבוע ציות לאמות מוסר? אז זהו, שלא.

שלמה מעוז הוא שלמה מעוז, והוא רק שלמה מעוז. אדם פרטי, שעובד בחברה ציבורית - אבל מותר לו, כשנחה עליו רוחו, ולחילופין, כשהיא סוערת, ללהג את אשר על ליבו, לעיני כל צופה ובאוזני כל קהל, גם אם הדברים אינם מתיישבים בדיוק עם הזרם המרכזי בהשקפות העולם הרווחות כיום בקהילות ישראל לסוגיהן.

מעוז אינו נבחר ציבור ולא עובד ציבור. בית ההשקעות אקסלנס, ששילם עד אתמול את משכורתו, הוא עסק פרטי בענף הפיננסים, שלקוחותיו וולונטריים. אקסלנס אפילו אינו בנק או חברת ביטוח, שיש מאיתם ציפייה להתנהגות מסוימת דה יורה, אם לא דה פקטו, בתוקף הפיקוח הממלכתי שמושת עליהם. נכון, גם על אקסלנס יש פיקוח, אבל זה לא אותו הדבר.

ל"אקסלנס" ועובדיו אין חובה להתיישר להשקפת עולם כלשהי, ולא חובת ציות לערכים או סדר יום מכל סוג. בית ההשקעות אינו קובע מדיניות בישראל, אינו ממונה על שום ענף במשק ולא מתבקש להכריע בשאלות כלכליות ציבוריות משום סוג.

אז מעוז אמר על בנק לאומי, ואמר על הקיבוצים ואמר על המושבים, ועל האשכנזים ועל התל אביבים וגם על בית המשפט העליון. מעוז יכול היה גם להגיד על ערבים וחרדים ונשים - אז מה? דבריו נטולי השפעה ואין להם כל השלכה מעשית. משמעותם וזכרם יתפוגגו כלא היו בפרוץ המהומה התקשורתית הבאה, ואין שום טעם להתפלש בהם עכשיו.

כרגיל, ביידיש זה נשמע יותר טוב: "צו אר זוגט" - אז הוא אמר. שויין, אמר. אלה החדשות והן לא מחדשות דבר. אם נחדד את דעתנו על להגיו באמצעות ציטוט מעוז עצמו בראיון במהדורת "לילה כלכלי" מתחילת השבוע: 'איסטרא בלגינא, קיש קיש קריא". זה לא יידיש, זה פתגם בארמית שמשמעו: מעט שכל, מפיק רעש רב.

העיראקי עשה את שלו

אקסלנס הכתיר את מעוז בתואר"כלכלן ראשי", שהבדילו והשיאו מעל "סתם אנליסטים". אחיי שורצי ביצת הפיננסים, הבה נודה כי תכלית יומם של אנליסטים היא לתמוך במדיניות הפיננסית של בית ההשקעות המשלם את משכורתם.

האנליסטים הם מקדמי מכירות - מלהטטים במילים ומצרפים מושגים כדי לעודד קנייה ומכירה של מניות ומוצרים פיננסיים אחרים, באמצעות המלצות ותחזיות, ובאותם מלים מושגים ושיטות, הם נשלחים לנמק את תחזיותיהם שהתבדו.

כדי שהדבר יצלח, כלומר כדי למשוך מאזינים ולהפוך אנליסט לגורו פיננסי עם עדת מאמינים, טיפח לעצמו מעוז סגנון שחצני ובוטה. אקסלנס, כך נדמה, היה מרוצה מהתוצאות: מעוז נהפך לטאלנט מבוקש בתקשורת הכלכלית - והוא נשלח להפריח באינטרנט ובטלוויזיה, תחזיות פיננסיות מכל הבא ליד, וכל הבוטה הרי זה משובח.

כל עוד האש שירתה את בית ההשקעות ועסקיו, כנראה שהבוטות היתה מבחינתם עניין מבורך. כעת, כשחרג מעוז מן הזרם המרכזי, הוא מפוטר. הכושי - ואם תרצו העיראקי - עשה את שלו. ההחלטה להפסיק את עבודתו באקסלנס, לא קרתה לכאורה, משום שנפל פגם בשיקול דעתו הכלכלי, לא משום שתחזיותיו הפיננסיות החטיאו, אלא משום שהגזים קצת בעוצמת הביקורת על הלך הרוח החברתי במדינת ישראל.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988