"אורך הנשימה של רוכשי הדירות לא גדול; הם יחזרו לשוק"

איילת ניר, הכלכלנית הראשית בבית ההשקעות פסגות, מעריכה שמחירי הדירות בישראל לא יקרסו ב-30% כמו בארה"ב, אלא יירדו באופן מתון. בכנס הרצליה שנערך במרכז הבין-תחומי אמרה ניר כי הקבלנים מסתכלים על תמונת המצב בשוק הנדל"ן באופן נכון ולא מגדילים את היקפי הבנייה באופן משמעותי, כדי למנוע ירידת מחירים משמעותית.

"אנו לא צופים פיצוץ של בועת נדל"ן כמו שקרה בארה"ב כי עודף ההיצע פה יכול להיסגר במהירות", אמרה ניר. "בשנות ה-90 נוצר מלאי גדול של דירות כי העלייה מרוסיה הסתיימה אז הביקוש ירד. היום הביקוש לא נעלם אלא נעצר; זה ביקוש כבוש והשאלה היא מהו אורך הנשימה של ציבור רוכשי הדירות. להערכתנו, אורך הנשימה הזה הוא לא גדול וגם לא ייווצר היצע דירות גדול מאוד. לכן, תהיה ירידה במחירי הדירות אך היא תהיה מוגבלת בזמן".

"אנו מגלים את היכולת שלנו לעמוד בפני זעזוע כל כך קשה"

בפאנל על כלכלת ישראל בכנס השתתף גם פרופ' רפי מלניק, שציין כי "ביסוד כלכלת ישראל יש תופעה יסודית והיא הגורם החשוב שמסביר מדוע ישראל עומדת לא רע במשבר הזה: דיווידנד ארוך טווח של רפורמות. ב-25 השנים האחרונות הכלכלה הישראלית עברה טרנספורמציה עצומה. הכל נעשה, מאז תוכנית הייצוב, לפי הטקסטבוק, לפי הספר. המשבר הפיננסי האחרון והעמידה האיתנה של כלכלת ישראל היא תשובה חלקית לסיפור הזה. אנו מגלים את היכולת שלנו לעמוד בפני זעזוע כל כך קשה".

"המתווה של טרכטנברג לא היה סגור והוא לא סגור - זה לא סוד מדינה", הוסיף מלניק. "הועדה פעלה בשני שלבים - התייחסות ל-2012 ואחרי זה. היתה דילמה: לפתוח תקציב או לתעדף מחדש. אני כבר אמרתי אז כי אין מקום לפריצה של מסגרת התקציב. לכן יש צורך לעשות תעדוף. כבר מהתחלה קיבלנו כ-2.5-3 מיליארד שקלים כדי להשקיע בחברה. זאת היתה המסגרת. אבל אחרי חודשיים, גילינו שאין מקום לקיצוץ בביטחון במצב הגיאו-פוליטי. אז איך סוגרים את הפער? בשלב זה, ואני תומך, ניתן לחינוך, על חשבון דברים חברתיים אחרים. זה נכון אבל זה לא פותר את הבעיה. אחרי 2012, הדברים לגמרי לא סגורים. החברה הישראלית תצטרך להחליט בקיץ מה עושים. שנת 2013 היא שנת בחירות. שמעתי שיש תרחיש שיהיו בחירות לפני התקציב. המתווה של טרכטנברג לא סגור ולא יכול להיות מופעל כי הכסף של הביטחון לא ניתן. אז נצטרך שוב לעשות תעדוף מחדש".

"חלק מהמחאה מוסבר על ידי היעדר דיון על תקציב וסדר העדיפויות", אמר מלניק. "לכן, כדאי לחזור לתקציב החד-שנתי".

"השאלה שנותרה פתוחה היא לגבי מדיניות פיסקאלית. ניתן להסתמך על האפיזודה של 2008-2009 וזה מה שמומלץ לממשלה גם היום: הממשלה לא הגדילה את רמת ההוצאות בתקציב. היא שמרה על מסגרת ההוצאה ואיפשרה את הירידה במסים ואת הגידול בגרעון - זה המייצב האוטומטי של ישראל. ברגע שהגרעון גדל כתוצאה מירידה בצמיחה ולא בגלל העלאה בהוצאות - הוא לא גרעון בעייתי, הוא לא מפחיד והוא נסבל. זה לא מה שנעשה בארה"ב ולא באירופה. תראו מה קרה להם", סיכם מלניק.

יוסי בכר: "כדאי לחזור לתקציב החד-שנתי"

לאחר דבריו של מלניק דיבר יוסי בכר, יו"ר בנק דיסקונט ומנכ"ל האוצר לשעבר. בכר טוען כי הוא "אופטימי. אני מאמין גדול בחוסנו של המשק הישראלי. לישראלי יש יכולת די ייחודית להסתגל למשברים. לגבי המשק הישראלי, אני חושב שיש גם תגובת יתר בצורה של נבואה שמשמשת את עצמה. ישנם כאלו שמתחילים להאמין בכל הנבואות ועוצרים קצת את הפעילות הכלכלית. אנו הפכנו בנשים האחרונות קצת "אור לגויים" והנתונים שלנו יותר טובים".

לדבריו, "היכולת של בנק ישראל לעבוד מחוץ למערכת הפוליטית מאפשר לו גמישות טובה ומעניק לו יותר כלים כדי לטפל בבעיות. המערכת הבנקאית שלנו מאוד איתנה ומאוד יציבה. גם בגלל ההתנהלות של הבנקים אבל גם בגלל הרגולציה שהיא עניינית וגם מקצועית למרות שלעיתים היא קשה".

בכר הוסיף כי "ועדת בכר עסקה רק ב-20 מהגמל. איפה כן עסקה? בקרנות, ושם ירדו דמי הניהול. היא אכן המליצה להכניס את הבנקים לפנסיה. את זה לא עשו כי רצו לתת הדרגתיות. אז קיבלנו היום שחברות הביטוח שולטות לגמרי וזו תוצאה שלא ראינו, כי ההפצה והייעוץ נעשה גם על ידי הגופים שעסוקים גם ביצור. את זה במפורש המלצנו לא לעשות. אז יש את אלו שיש להם קופות מפעליות כמו חברת חשמל וכו'. הבעיה היא באותן מקומות עבודה שלא נותנים נגישות לבנקים. יש פתרון פשוט שנכלל בועדה: תנו נגישות לבנקים להיות יועצים ותראו כי דמי הניהול ירדו".

עוד הוסיף יוסי בכר כי כדאי לחזור לתקציב החד-שנתי.

"הכנסות המדינה ממסים לחודש ינואר הפתיעו, והם גבוהים בהרבה מהצפי המקורי", כך אמר מ"מ מנכל משרד האוצר, דורון כהן, בכנס הרצליה. "יחד עם זאת, הנתונים המעודדים אינם משקפים בהכרח את מצב המשק בהמשך השנה. עיקר מקורה של העלייה בהיקפי הגבייה היא תשלומי דיבידנדים ששולמו למדינה בסוף דצמבר כתוצאה משינוי בשיטת המיסוי".

כהן הוסיף כי הסערה קרבה. "אנחנו עם היד על הדופק. בחודשים האחרונים נערכת במשרד האוצר עבודת מטה מקיפה: אנחנו מכינים תכניות מגירה לשעת משבר - הן בפן הריאלי והן בפן הפיננסי, בוחנים אפקטיביות של תכניות ישנות ומעלים רעיונות חדשים.

באשר לסוגיית הכנת תקציב חדש לשנת 2013, ציין כהן כי דווקא בגלל החשש למשבר יש צורך בתקציב דו שנתי: הגברת הוודאות והיציבות במשק, העלאת היכולת של משרדי הממשלה לתכנן את פעילותם לטווח ארוך יותר בהתאם לתקציב ופינוי זמן לחשיבה אסטרטגית ולבניית תכניות לטווח-ארוך, בשל המרווח הגדול יחסית שבין העיסוק בתקציב אחד למשנהו.