השקשוקה של כותבי המאמרים

במאמר דעה של עו"ד אופיר נאור שהתפרסם בגלובס, הוא התיימר להציג את תחלואי שוק ההון הישראלי והסדרי החוב בו.

והנה, למרות שעו"ד נאור מצהיר בעצמו כי הוא נגוע ומעורב בסוגיית דלק נדל"ן, הוא בחר להשתמש לכל אורך המאמר בדוגמאות ממקרה אחד ויחיד - דלק נדל"ן.

אחת הטענות של כותב המאמר נגד דלק נדל"ן ובעל השליטה בה, יצחק תשובה, היא, כי הם התנהלו במו"מ בשיטת "הפרד ומשול". ובכן, כדאי לדעת שמחזיקי אגרות החוב הם אלה שבחרו "להפריד" - כלומר להיות מיוצגים בנציגויות נפרדות לכל סידרה, על אף שהאינטרסים שלהם דומים מאוד, אם לא זהים זה לזה. החברה ותשובה ניהלו מו"מ עם שתים מתוך שלוש הנציגויות שהיו מוכנות לניהול מו"מ.

אשר לבחירת הכותב לכנות נציגי הסדרה הגדולה של מחזיקי אגרות החוב "חלשים", אני מוצא אותה כהתנשאות ועוול לנציגי שתי הסדרות שחתמו על הסדר החוב.

בעל המאמר מהלל את רועי ורמוס מנכ"ל פסגות דאז על המשא ומתן שניהל עם אפריקה ישראל בהסדר החוב איתה. אולם, פסגות הייתה חלק מנציגות שהשתתפו בה הגופים המוסדיים הגדולים. נציגות שמקור כוחה בכך שהיתה מאוחדת ומשותפת ל-12 סדרות מתוך 13 סדרות אגרות חוב.

כלל לא בטוח שההסדר של אפריקה ישראל, שאותו מהללים ומשבחים בדיעבד כל המבקרים הגדולים דאז, היה קורם עור וגידים, אילו כל סדרה הייתה בוחרת לה נציגות משלה וכולם היו מתחרים בכולם.

בלא מעט הסדרי חוב שנטלתי חלק בניסוחם, "המוסדיים" וכל יתר הנציגים ניהלו מו"מ קשוח וקשה, כדי להביא הישגים למחזיקי אגרות החוב. לא ראיתי כל היסוס או אמפטיה מצדם כלפי בעל עסקים וטייקון.

לזכותם של מנהלי המו"מ מטעם מחזיקי אגרות החוב, ניתן לזקוף הישגים כבירים ביחס למעמד המשפטי הנחות של החוב. כן, דווקא המוסדיים מיטיבים יותר מכולם להשתמש בכוחם המסחרי כשחקנים חוזרים של ספקי אשראי.

הגיעה העת להפסיק עם הסיסמאות ולתת להם את הקרדיט המגיע להם בהצליחם פעמים רבות להביא בעלי שליטה להתחייב להזרמות עתק לחברה במסגרת של הסדר חוב, גם כאשר אין להם חובה משפטית לעשות כן.

תחת הכותרת "חוסר אמון בבתי המשפט" מציע לכם עו"ד נאור דם, יזע ודמעות -הוא מעיד על עצמו כמי שמנסה לחנך את שוק ההון להאמין בתביעות ובחקירות נגד מנהלים ובעלי שליטה ולהעדיפן על הסדרי חוב.

גם אני מאמין בבית המשפט, שלא יפסוק על פי סיסמאות אלא על פי ראיות ועל פי הדין וההלכה הפסוקה המכבדת הסכמים, מצגים ברורים שניתנו לא אחת במסגרת תשקיפי הגיוס ואת עקרון האישיות המשפטית הנפרדת כעקרון יסוד בדיני חברות. הדבר היחידי שאפשר להגיד בוודאות על תביעות מהסוג הזה, הוא שמדובר בשנים רבות של התמודדות משפטית קשה עד להכרעה סופית, שתוצאותיה בלתי ידועות.

דווקא עו"ד נאור הוא זה שמציע למחזיקי אגרות החוב תמורה מעורפלת ונדחית. עוד לא ראיתי את הליך פירוק של חברה שהביא למשקיעים יותר כסף מהסדר חוב. הסדר חוב מייצג פשרה שיש לה ערך בפני עצמה, ערך חברתי וכלכלי. אין בושה בהסדרי חוב אנחנו רואים שהסדר חוב הוא לא מילה גסה אף עבור המדינות בעצמן וכל העולם המערבי פועל כך.

הסדרי חוב אינם משקפים את חוליי שוק ההון. הם חלק בלתי נפרד ממתן אשראי ללא סיכון. במשבר כלכלי שעובר על חברה, הסדר הוא פתרון רצוי, נשמת אפו של שוק אגרות החוב.

חובות יש להחזיר, אך לפעמים זה לא ניתן וגם מנהלים טובים מאוד יכולים לטעות. יש להבדיל היטב בין טעויות עסקיות שהן במתחם שיקול הדעת העסקי לבין רמאויות והטעיות מכוונות. את האחרונות יש למגר ועליהן יש להעניש. את הראשונות יש לקבל כחלק מעשיית העסקים עצמם.

גילוי נאות - כותב המאמר הוא שותף במשרד עורכי הדין ליפא מאיר ושות' המייצג בין היתר את חברת דלק נדל"ן בע"מ וייצג את הנציגות המשותפת של מחזיקי אגרות החוב של אפריקה ישראל. מאמר זה הינו בגדר דעה אישית שאיננה מחייבת אף אחד חוץ מהכותב עצמו.