מאסר של 5 שנים ו-10 חודשים על הונאת ספקי אלקטרוניקה

אורי רש הורשע בביצוע מעשי עוקץ מתוחכמים בהיקף של יותר מ-2 מיליון דולר נגד ספקי אלקטרוניקה ומחשבים מ-6 מדינות ■ בנוסף הוטל עליו קנס של 70 אלף שקל

בית המשפט המחוזי בתל-אביב גזר היום (ב') עונש מאסר בפועל של 5 שנים ו-10 חודשים על אורי רש, שהורשע בביצוע מעשי עוקץ מתוחכמים בהיקף של יותר מ-2 מיליון דולר נגד ספקי אלקטרוניקה ומחשבים מ-6 מדינות בחו"ל. בנוסף הוטל על רש קנס של 70 אלף שקל.

על יהושע שלוש, המרותק לכיסא גלגלים כבר שנים ונזקק לטיפולי דיאליזה מדי יום, נגזרו 3 שנות מאסר בפועל וקנס בסך 400 אלף שקל. על הנאשמים האחרים, ארלדו פאריזי ואבי קלמרו, נגזרו 36 ו-30 חודשי מאסר בהתאמה וקנסות. על הנאשם יגאל פדלון נגזרו 8 חודשי מאסר בפועל וקנס.

אחד מעדי התביעה המרכזיים בתיק היה אלחנן טננבאום, שישב בעבר בשבי החיזבאללה.

בספטמבר 2011 הרשיע בית המשפט מחוזי בתל-אביב את רש, שלוש, פריזי, קלמרו ופדלון בביצוע סדרת מעשי עוקץ מתוחכמים בהיקף של יותר מ-2 מיליון דולר נגד ספקי אלקטרוניקה ומחשבים מ-6 מדינות בחו"ל.

החמישה הורשעו כי בין השנים 1999-2000 הם התחמקו מתשלום על סחורות שייבאו לארץ, באמצעות הקמת חברות-קש שערבו לתשלום באמצעות ערבונות פיקטיביים. עם זאת, בית המשפט המחוזי זיכה את הנאשם השישי בפרשה, רוברטו וגמן, מכל האישומים נגדו, מחמת הספק.

מי שעמד מאחורי מעשי המירמה וניצח עליהם היה רש. הנאשמים האחרים היו מעורבים בתחנות השונות במהלך המירמה, מי בהזמנת הטובין ומי בשחרור הטובין מהמכס באמצעות מסמכים כוזבים ומזויפים.

אחד מעדי התביעה המרכזיים במשפט היה כאמור אלחנן טננבאום, שישב בשבי החיזבאללה כשנפתחה החקירה, והיה בעבר שותפם לעסקים של רש ווגמן. זאת, מכיוון שחברת-הקש העיקרית בפרשה הייתה "שלוס סחר בינלאומי", שהוקמה על-ידי טננבאום ונרשמה על-שם חברתו לשעבר, ריימונדה פישר.

פישר, שהייתה אשת סודו של טננבאום, סיפרה במשטרה כי "שלוס" נרשמה על-שמה, וטננבאום ניהל את ענייניה. עוד סיפרה פישר כי היא יודעת שטננבאום ואורי רש "דפקו" את המכס לפחות פעם אחת, ואולי יותר.

טננבאום גם נחקר בחשד כי קיבל מרש 20 אלף שקל תמורת הקמת החברה וניהל את חשבונותיה. ואולם, בפרקליטות החליטו לא להגיש נגדו כתב אישום בפרשה, בין היתר בעקבות חסינות שקיבל עם חזרתו מהשבי.

אורי רש ושותפיו ניצלו את שהותו של טננבאום בשבי והעלילו עליו כי הוא מי שעמד מאחורי המעשים, וכי הם רק סיפקו לו שירות מקצועי תמים. עם זאת, בית המשפט קבע כי עדותו של טננבאום אמינה, על אף "קופת השרצים" שלו, ואף כינה אותה כעדות חשובה.

לפי הכרעת הדין, המירמה כנגד הספקים בחו"ל נעשתה בשתי שיטות: האחת - שיטת מכתבי האשראי. זוהי שיטה מתוחכמת, שהסתמכה על המומחיות של אורי רש בניסוח מכתבי אשראי והפלת ספקים בפח. רש היה מזמין מחשבים, חלקי מחשב, טלוויזיות ומכשירי חשמל אצל ספקים שונים בכל רחבי העולם, מאחורי מסך של חברות-קש, ומציע לשלם להם באמצעות מכתב אשראי בנקאי.

הספקים היו שולחים את ההזמנות לישראל, על סמך מכתב אשראי חוקי ותקין מבנק מכובד בישראל, אולם כשפנו לבנק לקבל את כספם, כמקובל בסחר הבינלאומי, הופתעו לגלות כי הבנק מסרב לשלם, עקב אי-התאמה של מסמכי היצוא לדרישות מכתב האשראי. כשהספקים ניסו לברר מה קרה, הם מצאו את עצמם מול חברות-קש ומתווכים.

השיטה השנייה שימשה את רש ושותפיו כדי לעקוץ ספקי מחשבים באירופה. הנאשם פריזי הזמין את המחשבים בשם חברות מהרשות הפלסטינית שהיו חברות מומצאות. הספקים בחו"ל שלחו את הסחורה לישראל וציפו לקבל את כספם מהבנק הערבי ברמאללה, אליו שלחו את מסמכי הבעלות על הסחורה. הם הופתעו כשהסחורה שוחררה מהמובילים ומהמכס באמצעות שטרי מטען מזויפים, שנראים כאילו הוסבו על-ישי הבנק הערבי.

המדינה יוצגה בידי עו"ד נעם עוזיאל מפרקליטות מחוז תל-אביב; רש - בידי עורכי הדין פרופ' קנת מן וירון גת; שלוש - בידי עו"ד קובי סודרי; פריזי - בידי עורכי הדין אורית חיון וגיא אשכנזי; קלמרו - בידי עו"ד שרון מאירוביץ'; וגמן - בידי עו"ד אהוד דגן; ופדלון - בידי עו"ד אלון רפפורט.