דרוש: גאון מחו"ל

בקבוצות הכי גדולות בעולם לא עובד המודל של "מנהל מקצועי" מעל המאמן. אז למה שזה יקרה דווקא במכבי ת"א של מיטש גולדהאר?

מכבי ת"א, אם טרם התעדכנתם, מצאה פתרון לכל תחלואיה. מנהל מקצועי מאירופה, "בעל שיעור קומה", ינחת בעונה הבאה בקרית שלום. תחתיו יעבוד גם מנג'ר במשרה מלאה, כנראה ישראלי. מה שלא הצליח למכבי עם הרבה כסף ומעט שכל, יתחיל להסתדר כשיגיע הגאון מחו"ל.

האמת, זה נורא מתסכל שבכלל צריך להידרש בהקשר שלילי לפועלו של מיטש גולדהאר בארץ: בליגה שיש בה אלי טביב, גל יוסף, לוזונים, פרשיות כדורים מרכזיים, חשדות להימורים לא חוקיים ושופטים מעלימי מס, הנדבן מקנדה (שנחת בשבוע שעבר בנתב"ג, לרגל הדרבי וההודעה המתקרבת על המינוי החדש) - הוא נקודת אור. אם היו עוד 10 גולדהארים הכדורגל כאן היה רק מרוויח. אבל עם כל הכאב, ההחלטות שמקבל גולדהאר לא משאירות ברירה אלא להמשיך לתהות: מה לעזאזל הוא עושה?

בורסת השמות שרצה בשבועות האחרונים לתפקיד המנהל המקצועי כוללת כמה חבר'ה עם רקורד לא מאד מרשים (ארון וינטר, ארווין קומאן, ג'ורדי קרוייף, ווינפריד שייפר, וולטר זנגה) וגם כמה אנשי מקצוע קצת יותר מלהיבים (אוטמר היצפלד, קו אדריאנסה, סוון גוראן-אריקסון). אבל לפני שהוא בכלל מתחיל לבחון את היתרונות או החסרונות של כל אחד מהמועמדים, גולדהאר צריך לשאול את עצמו שאלה פשוטה: למה שמודל של מנהל מקצועי בכלל יעבוד?

אם להסתמך על מודלים מוצלחים מהעולם, וזה הרי מה שעושים בחברות רציניות כמו שמכבי מתיימרת להיות - הרי ש"מנהל מקצועי" זה משהו שכמעט לא קיים ברמות הגבוהות ביותר. ריאל מדריד נכשלה במשך כמה שנים רצופות כשחורחה ואלדנו עמד בראש המערך המקצועי שלה. הגיע ז'וזה מוריניו, הצליח לגרום לפיטוריו של ואלדנו ולהפוך למקבל ההחלטות הבלעדי, וראו זה פלא: ריאל בדרך לאליפות הראשונה שלה מאז 2008. גם אין אף אחד שאומר לפפ גווארדיולה איזה שחקנים לקנות לברצלונה, באיזו עמדה על המגרש להציב את מסי, ולא שמענו על מנהל מקצועי שמכתיב הוראות לאלכס פרגוסון ביונייטד, למנצ'יני בסיטי, ליופ היינקס בבאיירן וכו'. אין סיבה להניח שמה שלא טוב לקבוצות הכי טובות באירופה יהפוך פתאום להצלחה מסחררת דווקא במכבי ת"א.

עניין נוסף שגולדהאר שוכח הוא שתרבות הכדורגל הישראלית נוטה להקיא מתוכה אנשי מקצוע זרים, בלי קשר למידת ההצלחה שלהם: לותר מתיאוס, שם ענק שעשה עונה גדולה בנתניה, נס מפה על נפשו; אוסי ארדילס החזיק מעמד שלושה חודשים בבית"ר ירושלים (אח"כ יוסי מזרחי לקח את אותה קבוצה בדיוק לאליפות); ריצ'ארד מולר נילסן התפטר אחרי פחות משנתיים כאן וקמפיין סביר לחלוטין בנבחרת; אפילו איש סובלני כמו ג'ון גרגורי חטף כאן טראומה כל כך גדולה שגרמה לו לברוח לאמן בערבות קזחסטן.

"כדורגל הוא כדורגל בכל העולם, וגם בישראל", הגיב לאחרונה במספר ראיונות נציגו של גולדהאר במכבי, ג'ק אנגלידיס, לתהייה האם איש מקצוע זר מסוגל להצליח כאן. אולי במהות הוא צודק. אבל קודם הוא צריך להידרש לשאלה אחרת, ומורכבת הרבה יותר: האם בעלים זר מסוגל?