"אין אפליה, אבל מגבלת השעות מקשה יותר על עורכות הדין"

בשנים האחרונות חלו בישראל תמורות רבות בכל הנוגע לתפיסת הקריירה בקרב נשים. תהליך הפמיניזציה שממשיך לצבור תאוצה, והבנת החשיבות שבכינון שוויון עמוק ואמיתי בין המינים, הפכו למקובלים בקרב הציבור הישראלי הרחב. הדבר בא לידי ביטוי גם בשוק העבודה, שבו יותר ויותר נשים משתלבות בתפקידים בכירים.

תחום המשפט בכלל, ועריכת הדין בפרט, הוא אחד התחומים שבהם ניתן למצוא היום יותר ויותר נשים בתפקידי מפתח במערכת, שהשפעתה על החברה היא גדולה מאוד. עם זאת, בשפיץ של הפירמידה במגזר הפרטי - בתפקידי השותפות הבכירים במשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ - עדיין קיים רוב גברי מובהק.

לרגל יום האישה הבינלאומי שחל השבוע ולבקשת "גלובס", ערכה קודקס, חברת ההשמה המובילה בענף המשפט, ניתוח של מאות ראיונות ושאלונים שנערכו החולפת בקרב עשרות עורכות דין בכירות ושותפות במשרדי עורכי דין.

לדברי מנכ"ל קודקס, עו"ד אלינור מור-סיטבון, קיימים מספר מאפיינים המשותפים לדרכן של כלל השותפות הבכירות במשרדי עורכי הדין הגדולים. "מניתוח הראיונות שערכנו עולה כי כל השותפות שהתראיינו בשנה החולפת, העידו על כך שהן נדרשו לאורך השנים לשעות עבודה ארוכות ואינטנסיביות מאוד. האימהות שביניהן ציינו כי על אף שעות העבודה הרשמיות, במסגרת עבודתן ב'משרת אם', הן עובדות בפועל שעות נוספות רבות מהבית, ובפועל מסיימות את יום העבודה בשעות הקטנות של הלילה".

לדבריה, למרות העבודה הקשה, שבאה לעתים על חשבון המשפחה, מדווחות כל עורכות הדין הבכירות על תחושת סיפוק ושביעות-רצון גבוהה ביותר מבחירתן בקריירה האינטנסיבית.

בכתבה הראשונה בסדרה בנושא עורכות דין בכירות ושותפות שוחחנו עם 5 מעורכות הדין השותפות בפירמות הגדולות במשק ודנו עמן באתגרים ובמכשולים שצריכות לעבור נשים עורכות דין בדרכן לראש הפירמידה.

הנתונים המלאים של הפרויקט המשותף של קודקס ו"גלובס" ייחשפו בכתבה השנייה בסדרה.

 טל אייל בוגר / צלם: איל יצהר

- כיצד את רואה את מצבן של הנשים בענף המשפט ואת סיכוייהן להעפיל לעמדות שותפות?

"הקידום בעבודה הוא פונקציה של פרמטרים, שאינם תלויים במין העובד, כגון מקצוענות, השקעה, מסירות, היכולת לעבוד בצוות, לנהל אנשים, להיות יצירתי ולפתור בעיות".

- איך את משלבת את העבודה עם המשפחה?

"האתגר המרכזי העומד בפני כל עורך דין/עורכת דין (ללא תלות במינו) הוא השילוב בין החיים האישיים לבין העבודה. הקושי נובע מכך שקיימת חפיפה במידה רבה בין השנים בהם אדם מבקש לבנות את הקריירה שלו, לבין השנים בהם הוא מבקש להקים משפחה. נקודת האיזון יכולה להיות שונה אצל כל אחד ואחת, והיא גם יכולה להשתנות אצל אותו אדם בתקופות שונות".

- מדוע עורכת דין אחת מגיעה לשותפות, בעוד שאחרת, בעלת יכולות מקצועיות דומות, לא זוכה לכך?

"הקריטריונים שמשפיעים על קבלה לשותפות אינם משתנים לפי מינו של עורך הדין. ההתמודדות עם ריבוי האתגרים, בעבודה ובבית, היא האתגר האמיתי - לעורך הדין ולעורכת הדין. ככל הנראה כיום רואים יותר ויותר שותפות במשרדי עורכי דין, כי לאורך זמן ועל פני שנים חל שינוי במיקום של נקודת האיזון בין חיי המשפחה לבין הקריירה אצל יותר נשים. ייתכן שהדבר משקף חלק מהתהליכים שעוברים עלינו בחברה הישראלית".

 עו

- כיצד את רואה את מצבן של הנשים בענף המשפט ואת סיכוייהן להעפיל לעמדות שותפות?

"מצבן של הנשים הולך ומשתפר. כשהתמחיתי בעליון, כיהנה בו שופטת אחת. בימים אלה אנו מציינים את פרישת נשיאת העליון, כאשר גם לאחר עזיבתה נותרות 4 שופטות. אני רואה את אותו תהליך מתרחש גם בעריכת דין. עורכות הדין תופסות בהדרגה את מקומן בעמדות הבכירות ביותר".

- איך את משלבת את העבודה עם המשפחה?

"התשובה הכנה ביותר היא הצורך להכיר ולהשלים עם העובדה שכנראה לא אהיה האימא המושלמת וגם לא אהיה השותפה המושלמת. שתי המשימות הן משימות שאין בהן קו סיום שבו ממתינים לך עם מדליה של ניצחון".

- מדוע עורכת דין אחת מגיעה לשותפות, בעוד שאחרת, בעלת יכולות מקצועיות דומות, לא זוכה לכך?

"אני לא מאמינה שיש סט של תכונות שיוצר 'תעודת כניסה' לשותפות. הדבר המשותף לכולן זה שהן היו מוכנות להתאמץ מאוד על מנת להגיע לאן שהגיעו".

 דליה טל / צלם: תמר מצפי

- כיצד את רואה את מצבן של הנשים בענף המשפט ואת סיכוייהן להעפיל לעמדות שותפות?

"מנקודת המבט של השוק הפרטי, הבעיה היא שמדובר במקצוע ששואב את כל-כולך, וצריך להיות זמינים 24 שעות ביממה. זה קשה ביותר לאימהות לילדים, ויש נשים שפורשות מהתחום בשל כך, מכיוון שגם היום הנטל המשפחתי על כתפי האישה. בשוק הפרטי לא מתחשבים בנושא המגדר, וכשיש עסקה צריך לעבוד, גם אם זה בשעות לא שעות. אין מראש אפליה בין נשים לגברים, שניהם יכולים להיות מאד מוצלחים, אבל מגבלת השעות גורמת לכך שלנשים קשה יותר".

- איך את משלבת את העבודה עם המשפחה?

"כאשר הילדות שלי היו קטנות, עבדתי בבנק ישראל, וזה היה קל יותר מבחינת שעות העבודה. כאשר פרץ משבר המניות, עבדתי קשה מאד ומצאנו תחליפים כמו עזרה במשפחה, בעל וכיוב'. זה קשה מאוד, כי לא ניתן לגדל ילדים בשלט רחוק, זה מצריך המון כוחות נפשיים ורצון להגיע למטרה".

- מדוע עורכת דין אחת מגיעה לשותפות, בעוד שאחרת, בעלת יכולות מקצועיות דומות, לא זוכה לכך?

"אני לא רואה שום הבדל בין גבר לאישה. אני מחפשת בשניהם את אותן תכונות - שיהיו עורכי דין מצוינים, עצמאים ושיווקיים".

עו"ד ענת קליין: "סוד ההצלחה טמון בניהול נכון של הזמן"

- כיצד את רואה את מצבן של הנשים בענף המשפט ואת סיכוייהן להעפיל לעמדות שותפות?

"במשרד GKH השותפים אינם נבחרים בהתבסס על אבחנה מגדרית, אלא כפונקציה של יכולות וכישורים, ויש אחוז גבוה של נשים שותפות. אישה המעוניינת בתפקיד מאתגר בשוק העבודה, צריכה לעבור תחילה מחסום פסיכולוגי עם עצמה. על מנת לשלב בין קריירה לבין בית - האישה נדרשת בראש ובראשונה להאמין כי ניתן לשלב בין הדברים, ולהקדיש את התשומות לשם כך".

- איך את משלבת את העבודה עם המשפחה?

"כל יום הוא עבורי אתגר מחדש. באופן כללי סוד ההצלחה טמון בניהול נכון של הזמן, ביכולת להפריד בין עיקר לטפל, ובהקמת מסגרת תומכת בבית והבנה מלאה עם בן-הזוג. ניתן לראות שמנהלות ושותפות שהן גם אימהות - יעילות יותר בעבודה, ויעילות יותר בבית".

- מדוע עורכת דין אחת מגיעה לשותפות, בעוד שאחרת, בעלת יכולות מקצועיות דומות, לא זוכה לכך?

"כדי להיות שותפה במשרד עורכי דין צריך יכולת מקצועית וניהולית גבוהה. התפקיד גם דורש מוכנות לעבודה תובענית ולאתגרים מקצועיים; עמוד שדרה חזק; יכולת בין אישית גבוהה; ויצירתיות. ישנן עורכות דין מצוינות ומוכשרות, שמעדיפות להיות עסוקות בעבודה המשפטית, מבלי לחפש אפיקי התפתחות חדשים או לקוחות חדשים למשרד, ולהגיע לעבודה בראש שקט ורגוע יותר".

עו"ד אילת גולומב-פלנר: "הציפיות בחברה מאישה מקשות עליה להתקדם"

- כיצד את רואה את מצבן של הנשים בענף המשפט ואת סיכוייהן להעפיל לעמדות שותפות?

"בחלקים מאוד רחבים בחברה מצופה שהאישה היא זו שתהיה כל יום בבית עם הילדים, או לפחות רוב ימות שבוע, ואילו לגבי הגבר לגיטימי לחלוטין שהוא יגיע כל יום אחרי שהילדים כבר ישנים.

"כשאישה לוקחת את הילדים מהגן פעם או פעמיים בשבוע, זה נתפס כימים ספורים בלבד, והיא נתפסת כ'אשת קריירה' ולא במובן החיובי. על רקע זה קשה מאוד לנשים לעבוד באינטנסיביות דומה לגברים, ולכן קשה להן גם להתקדם כמו גברים".

- איך את משלבת את העבודה עם המשפחה?

"אנחנו מאפשרים גם לעורכי הדין וגם לעורכות הדין לצאת מוקדם לפחות פעמיים בשבוע לאסוף את הילדים ממוסדות החינוך ולהיות ההורה האחראי בבית".

- מדוע עורכת דין אחת מגיעה לשותפות, בעוד שאחרת, בעלת יכולות מקצועיות דומות, לא זוכה לכך?

"עורכת דין שמסוגלת לקחת אחריות על תיק ולהוביל אותו לבד, וגם הלקוח מרגיש שהוא בידיים בטוחות - שיודעת גם מתי להתייעץ עם אחרים כשצריך - מתאימה לשותפות".

מחיר הקריירה: אימהות בגיל מאוחר

רבות מהשותפות במשרדי עריכת הדין הפכו לאימהות בגיל מאוחר (מעל גיל 30) - כך עולה נתוני הסקר שערכה קודקס, חברת ההשמה המובילה בענף המשפט, בשיתוף עם "גלובס", בקרב עשרות עורכות דין בכירות ושותפות במשרדי עורכי דין. הסקר כלל מאות ראיונות ושאלונים שנערכו בשנה החולפת.

לדברי מנכ"לית קודקס, אלינור מור-סיטבון, על אף שהדברים אינם נאמרים או נדרשים באופן מפורש, לאישה המבקשת להתקדם לעמדת שותפות אין אפשרות ממשית לכהן כאם במשרה מלאה.

"רבות מהשותפות העדיפו ללדת רק לאחר שהרוויחו את מעמדן כשותפות וניטרלו את הקשיים שנלווים לאימהות מוקדמת. כמעט כולן ציינו כי המחיר הגדול ביותר שהן משלמות במסגרת התפקיד הוא מפגש מצומצם יחסית עם ילדיהן".

לדברי מור-סיטבון, עובדה מעניינת נוספת שעלתה במסגרת הראיונות היא כי השותפות הבכירות מצטיינות בהבנת וניתוח הפוליטיקה הארגונית במשרדיהן, וכי הן ניחנו ביכולת גבוהה במיוחד ליצירת קשרים משמעותיים ועמוקים עם מקבלי ההחלטות, לכל אורך שנות פעילותן במסגרת הפירמות.

"מדובר בנשים בעלות איכויות אישיות וחברתיות גבוהות מאוד, אשר השכילו לרתום לטובתן קשרים מקצועיים הדוקים שיצרו לאורך השנים עם גורמים בכירים בהיררכיה הארגונית".

לדברי מור-סיטבון, מדובר בנשים סמכותיות ואסרטיביות, המשתלבות באופן טבעי בסביבת עורכי הדין הבכירים, שהיא עדיין ברובה גברית ואגרסיבית. "חלק ארי מהשותפות פיתחו לאורך השנים קשרים אישיים מצוינים עם לקוחות גדולים במשק, ומומחיותן המקצועית, לצד הכישורים האישיותיים הגבוהים שלהן, מאפשרות להן להתבלט בנוף ההנהלה הבכירה של המשרדים".