מה באמת אומר המבקר?

האם מסמך המבקר, החושף באופן נחרץ את דמותם של הגנרלים, יזעזע מישהו?

אני חושש שהציבור הישראלי לא ראוי למיכה לינדנשטראוס. מבקר המדינה, כדרכו, מגיש מסמך טיוטה של ביקורת יסודית ורצינית - והציבור? אפשר להניח שגם הוא יעשה כדרכו, כלומר לא יעשה דבר. האם אנחנו באמת רוצים ללמוד מהמסמך? האם יש לנו את היכולת להסיק ממנו את המסקנות המתבקשות, להפיק ממנו את הלקחים הנחוצים?

מי ייצא יותר או פחות טוב מהמסמך או מהדוח לכשיפורסם? - בינתיים זו השאלה העיקרית המעסיקה את התקשורת והציבור. איזו לשכה לכלכה יותר, מי אמר או כתב למי ולמה.

אם יש לפרטים אלה חשיבות כלשהי, זה רק בגלל התמונה הגדולה שהם יוצרים. היא, התמונה העולה מהפרטים, הינה הדבר החשוב ביותר במסמך. ואני לא מדבר על תמונת המלחמה בין הלשכות - אלא על הסיבות שגרמו לה, ולשכמותה בעבר.

איפה ולמה התחילה מלחמת הלשכות? - יריית הפתיחה ניתנה כאשר פורסם סקר, לפיו רוב הציבור רואה ברמטכ"ל גבי אשכנזי את הדמות הציבורית האמינה והמקובלת ביותר. הדבר הזה פורסם על רקע ידיעות בדבר כניסתו של אשכנזי לפוליטיקה לאחר שחרורו מצה"ל. והשורה התחתונה, כמובן, הייתה, שאם אשכנזי לא צפוי להגיע אל כס ראש הממשלה - לתפקיד שר הביטחון הוא בטוח יגיע.

עלה על רבו

לא צריך יותר כדי להצית כל שר ביטחון, לא כל שכן אהוד ברק. אנחנו רואים שאין כמעט דבר שברק לא יעשה כדי לשמר בידיו את תיק הביטחון, כולל מעבר לשורות הליכוד. רמטכ"ל המהווה עליו איום הוא כמו קוץ בעין, שאם אינך מסיר אותו, הוא גומר אותך.

מכאן ואילך התחיל ברק להורדת הרייטינג של אשכנזי. לא אדם כאשכנזי יפקיר את שדה הקרב, והוא נכנס במלוא המרץ אל מלחמת הלכלוכים, ומהר מאד עלה על רבו.

מה אומר לנו המבקר בין השורות, ובתוכן? אתם רוצים גנרלים פחות מאוימים ומאיימים? תרחיקו אותם כמה שיותר מהפוליטיקה האזרחית. במקרה הזה, למשל: אם הרמטכ"ל היה מנוע מכוח החוק להיכנס לפוליטיקה במשך 5 שנים (לפחות) לאחר שחרורו - כל הסיפור הזה, וסיפורים רבים כמותו, היו נמנעים. כי דברים שעלולים לקרות לאחר תקופה כה ארוכה אינם מטרידים במיוחד אף אחד, ובוודאי שהם פחות מאיימים.

הכול תלוי באורך הצינון

אני טוען זאת כבר שנים, ולא אתעייף עד שזה יקרה: צינון הגנרלים הוא תנאי לתפקודם התקין בשנות שירותם האחרונות. במצב הנוכחי, כאשר תקופת הצינון קצרה, מוקדשים מירב האנרגיות של הגנרלים לתכנון עתידם הפוליטי, ובנקודה זו מתחילות התופעות השליליות.

אבל הציבור רוצה גנרלים, אז גם המפלגות רוצות, ומהר. זו מעין התמכרות לדמותו של החזק, גם אם החזק הוא מושחת או סתם טיפש.

האם מסמך המבקר, החושף באופן נחרץ את דמותם וערכם של הגנרלים, יזעזע משהו או מישהו? הלוואי והייתי יכול להאמין שכן.