גבינה מחוררת: ביהמ"ש מינה מפרק ליבואנית הגבינות "מרסלה"

זאת על רקע חובות של כ-13 מיליון שקל לנושים השונים ■ החברה משווקת את מוצריה למסעדות רבות בארץ, בהן "מסה", "כרמלה בנחלה", "מאראבו" ו"אדלינה"

ועדת קדמי לבחינת מוצרי המזון והצריכה פירסמה בחודש שעבר המלצות בנוגע לשוק מוצרי החלב, ביניהן המלצות להגדלת הרפתות הקטנות, והפחתת המכס על יבוא גבינות קשות, אך בינתיים הקמעונאים והבוטיקים הקטנים בענף המזון מתקשים לשרוד.

בית המשפט המחוזי בתל-אביב מינה לאחרונה מפרק זמני לבוטיק הגבינות "מרסלה - עולם הגבינות הטובות", העוסק ביבוא ומכירת גבינות גורמה מכל רחבי אירופה, ובין היתר מצרפת, איטליה, ספרד, בריטניה, דנמרק וטורקיה. זאת, על רקע חובות של כ-13 מיליון שקל לנושים השונים, בהם ספקים בארץ ובחו"ל, בנקים ועובדי החברה וחברות-הבת שלה.

"מרסלה" היא זרוע היבוא והמכירות הסיטונאית של רן בוק, מומחה הגבינות הישראלי, שבנוסף ליבוא הגבינות מייצרת מספר גבינות בישראל, לפי מתכונים של בוק. החברה משווקת את מוצריה למסעדות הטובות בארץ, ביניהן "מסה", "כרמלה בנחלה", "מאראבו" ו"אדלינה".

חובות לעובדים

השופטת ורדה אלשיך מינתה את עו"ד ערן אטלס לתפקיד המפרק הזמני, תוך שהיא קובעת כי "על פניו, עניין לנו בחברה אשר מצויה בהתמוטטות ובקריסת מערכות מהירה. זאת ועוד, טיב עיסוקה של החברה והעובדה כי המלאי שלה, במקרה שקיים, הינו של סחורה המתכלה במהירות, מצדיק התערבות מהירה לייצוב המצב למניעת הברחות נכסים".

בראשית החודש הגישו שבעה עובדי החברה, באמצעות עו"ד אופיר רונן, בקשה למתן צו פירוק נגד "מרסלה", בטענה כי החברה צברה חובות של כ-12 מיליון שקל לנושים השונים וכן חובות של כחצי מיליון שקל לעובדים.

בבקשה נטען כי החברה העסיקה כ-11 עובדים, אך לאחרונה פיטרה ארבעה מהם. עוד נטען כי מ-1 בפברואר לא שילמה החברה משכורות לעובדים, וכן נמנעה מלשלם להם את דמי ההודעה המוקדמת, פיצויי הפיטורים, דמי הבראה, חופשה והוצאות שונות.

העובדים טוענים עוד כי בספטמבר 2011 קיצצה החברה 13.5% משכרם והבטיחה להם כי הכספים יוחזרו להם כשמצב החברה יתייצב. אלא שתחת זאת חלה לאחרונה הרעה במצבם, ובין היתר חדלה החברה להפריש את ההפרשות לקרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים, וכן נלקחו הרכבים מעובדי המכירות של החברה.

בבקשה נטען עוד כי החברה פעלה לאחרונה למכירת חלק משמעותי ממלאי הגבינות שלה ב"מכירת בזק", כדי להחזיר חובות לאחד הנושים ובכך ביצעה העדפת נושים אסורה.

על הרקע הזה נטען כי בוק "אמר לעובדים כי אם החברה לא תעמוד בהתחייבויותיה מול העובדים, אלה יוכלו לפנות למוסד לביטוח לאומי, וזה ישלם את כלל הכספים המגיעים להם".