ב"י: לטפל בבעיית המינוף; לא להעניש על "תספורות"

דוח‎‎‏ בנק ישראל מותח ביקורת על אגף שוק ההון באוצר וקורא להגברת הפיקוח על השוק החוץ-בנקאי‏

‎‎ ‏"לאחר שנתיים של מגמות חיוביות והתאוששות מהירה מפגעי המשבר הגלובלי של 2008, חלה בשנת 2011 תפנית לרעה במערכת הפיננסית המקומית", קובע דוח בנק ישראל ומזהיר: גברו הסיכונים הגיאו-פוליטיים, עלה היקף החובות הבעייתיים שיש למחזר בשוק אג"ח החברות, הורע גם מצבן של הקבוצות העסקיות, הלוות הגדולות בשוק אג"ח החברות ובמערכת הבנקאית, ויש חשש לתפנית שלילית בענף הבנייה למגורים, שחשיפת הבנקים אליו גדלה.

כותבי הדוח מדגישים כי שוק אג"ח החברות "היה מוקד הסיכון למערכת הפיננסית המקומית ב-2011" בעקבות העלייה בסיכון ובחובות הבעייתיים. לפי הדוח, כ-18% מהאג''ח לפירעון ב-2012 נסחר בתשואה ריאלית גבוהה (יותר מ-12%). בבנק ישראל מוטרדים במיוחד מכך שהלווים הגדולים בשוק החוץ-בנקאי הם הלווים הגדולים גם בשוק הבנקאי, ולכן חשיפת הבנקים לגופים הללו גדלה. על הקבוצות העסקיות כותבים כלכלני הבנק כי הן מהוות "גורם סיכון מערכתי". הסיכון מתעצם כאשר החברות בקבוצה ממונפות מאוד או כאשר היא כוללת גם ספק אשראי וגם צרכן אשראי.

‎‎הפתרון ל"תספורות" - לא בענישה

‎‎בדוח מתייחס בנק ישראל גם להסדרי החוב ("תספורות") שבוצעו בעיקר בקרב חברות המשתייכות לקבוצות עסקיות. בבנק ישראל ממליצים שלא לאמץ פתרונות של "ענישה", כפי שמופיעים בכמה הצעות חוק שהוגשו בכנסת (למשל, ההצעות של חיים כץ וזהבה גלאון) אלא להתרכז בטיפול בבעיות היסוד בשוק: רפיון משמעת השוק, מינוף גבוה וריכוזיות ברמה גבוהה מאוד.

בבנק ממליצים לחזק את מנגנוני ההגנה ואת מעמדם של המשקיעים, של הנאמנים ושל הגופים המוסדיים; לשפר את מבנה התמריצים; לחזק את הממשל התאגידי; להתנות חשיפה ללווים גדולים בהתאם לגובה המינוף; ולהקשיח תנאים לחלוקת דיבידנד בחברות שנמצאות במינוף גבוה.

גם השנה יורים בבנק ישראל חצי ביקורת לכיוון אגף שוק ההון במשרד האוצר וקוראים לאנשיו להגביר את הפיקוח על השוק החוץ-בנקאי, שמאפשר את הגדלת המינוף ומגביר את הסיכון העצום של קבוצות לווים וענפים. על הגופים המוסדיים אומרים בבנק כי עליהם לשפר את הליך ההשקעה.

‎‎ייתכן מחנק אשראי

‎‎בדוח נכתב עוד כי רווחיותם של הבנקים ב-2011 נפגעה "על רקע התממשותם של סיכוני שוק בתיק ניירות הערך שלהם והרעת המצב הריאלי במשק". עם זאת, צוין כי החשיפה הישירה של הבנקים למדינות הפריפריה באירופה היא זעירה והם הפגינו "עמידות" בפני המשבר הזה.

גם מצבן של חברות הביטוח אינו מזהיר: הן הציגו הפסד כולל והונן העצמי נשחק "בעקבות חשיפתן הגבוהה לסיכוני שוק". עם זאת, בבנק ישראל מציינים כי קופות הגמל והפנסיה אינן חשופות לסיכוני השוק והשחיקה בתשואה שספגו התיקים הייתה נמוכה בהרבה לעומת 2008. יתרה מזאת, הלחץ על הפדיונות של קופות וקרנות ממשקי בית, היה נמוך מזה שב-2008.

על רקע המצב הזה, בבנק ישראל מודים כי ייתכן מחנק אשראי במשק: "התמשכות ההאטה בעולם ועלייה נוספת של הסיכון הגיאו- פוליטי עלולות להוביל להידוק בהיצע האשראי; זאת על רקע פגיעותו של שוק אג"ח החברות והיערכות הבנקים להגדלת יחס ההון הראשוני".

עם זאת, בדוח מציינים כי מצבה של המערכת הפיננסית טוב יותר משהיה ערב המשבר של 2008, לפחות לפי הפרמטרים הבאים: יחס החוב של המשק נמוך, יתרות המט"ח גדלו מאוד, יחסי ההון בבנקים עלו ובשוק אג"ח החברות כבר פועלת תשתית להסדרי חוב. ‏‎‎‏