עמדה: פשיטת-רגל של מקצוע ראיית החשבון? עוד רחוקה הדרך

דוברים עלומי-שם שהתראיינו לכתבה ב"גלובס" טענו לפשיטת-רגל של המקצוע ■ כדאי להיזהר בכבודם של משרדי רו"ח שאינם נמנים עם "הגדולים": גם במשרדים בינוניים וקטנים ניתנים שירותי מסים ברמה גבוהה, והמתמחים בהם אינם נחותים

בכתבה שפורסמה ב"גלובס" בשבוע שעבר, טענו דוברים עלומי-שם ממקצוע ראיית החשבון לפשיטת-רגל של המקצוע, תוך השחרת פניהם של חלק מהעוסקים במקצוע ושימת דגש לכך שישנם, לכאורה, מעמדות בין רואי החשבון, כך שרואה חשבון ממשרד "גדול" נחשב יותר מאשר בעל משרד "בינוני-קטן".

עוד השתמע מדבריהם כי חלק ניכר מהעוסקים החדשים במקצוע אינם ראויים לרישיון ממועצת רואי החשבון, והוטחה ביקורת על הכשרה לקויה, כביכול, של רואי חשבון, לרבות ביקורת על ריבוי המוסדות המכשירים רואי חשבון.

כיו"ר קבוצת רואי החשבון אליוט ישראל, מקבוצת אליוט העולמית, המאגדת כ-20 משרדי רואי חשבון קטנים ובינוניים, כבעל משרד משפחתי קטן לראיית חשבון ברעננה, כמרצה זה 10 שנים לביקורת בלימודי התואר ובשנת ההשלמה, וכמי שהתמחה בשני משרדי רואי חשבון קטן ובינוני - איני מסכים עם רוב הדוברים, ולדעתי, הם שבויים בתפיסה ישנה שאינה מתאימה לתקופתנו, כפי שאסביר בהמשך.

שכר גבוה מהממוצע

לימודי ראיית חשבון הפכו לנחשקים בקרב צעירים רבים, אשר מוכנים להקריב 4 שנים ללימודי עומק קשים מאוד, הדורשים השקעת אלפי שעות לימוד, כדי לקבל את הרישיון הנכסף ממועצת רואי חשבון לעיסוק במקצוע. לא ניתן לסיים את הלימודים בהצלחה בלי להשקיע מאמצים רציניים בלימודים, ועם זאת יש נהירה למקצוע. להלן הסיבות העיקריות לכך:

* רכישת מקצוע - בשונה מרכישת השכלה כללית, ראיית חשבון היא מקצוע. בעשור האחרון עלתה המודעות לרכישת מקצוע לעומת רכישת השכלה רחבה כללית, כך שהחוגים לחשבונאות התרחבו על חשבון החוג לכלכלה, לדוגמה, שהצטמק יחסית.

* פרנסה טובה - ראיית החשבון נתפסת כמקצוע ששכרו גבוה מהממוצע במשק.

* כבוד - אנשי המקצוע נתפסים כאמינים וכישרים, מיישמים כללי אתיקה מחמירים, והציבור רוכש להם הערכה ואמון.

* אפשרויות עיסוק רחבות - כל תפקיד ניהולי כמעט דורש כהשכלה רלבנטית ראיית חשבון. האפשרות לעסוק במגוון רחב של תפקידים גורמת לצעירים לרכוש את המקצוע.

איני מסכים עם הטענה כי הכשרת רואי החשבון היא בינונית ו"טכנית". בלימודי הביקורת אנו "יוצרים" אנשים חושבים, גורמים להם להתנסות במצבי לחץ עם סיטואציות מורכבות מתוך הפרקטיקה של המרצים, והסטודנטים נחשפים לדוגמאות רבות מהשטח.

לכן, בוגרים שמצליחים לעבור את בחינות מועצת רואי החשבון - לרבות בחינה על יישום הידע שנצבר בלימודים, תוך ניתוח אירועים בלחץ זמן שבו הם נדרשים להפריד בין עיקר לטפל - זכאים לעסוק בראיית חשבון. כל בוגר יודע כמה קשה להכיל את ההיקף העצום של חומרי הלימוד וליישמם בבחינה מסכמת.

לאור זאת, אין רלבנטיות לטיעון נגד מספרם ההולך וגדל של הסטודנטים ושל המוסדות להכשרת רואי חשבון.

לעניין הטענה כי רק המצטיינים נבחרים לעבודה במשרדים הגדולים - זהו שוק חופשי, ולדעתי, גם מי שלא הצטיין בעברו כתלמיד בבית-הספר, זכאי לקבל אפשרות לעסוק במקצוע. תלמידים רבים חוו מגוון קשיים בצעירותם או לא הבינו את הצורך בהישגים. עם זאת, הפוטנציאל היה טמון בהם, הם עברו בחינות כניסה למוסדות שונים, למדו ברצינות, ובעזרת המרצים עברו הכשרה לראיית חשבון.

סטודנטים אלה ראויים לשבחים. ניסיון החיים שצברו, הלימודים המעמיקים והניסיון המקצועי שיצברו, אמורים לגרום להם להצליח בעיסוק בראיית חשבון; מי שלא יעמוד במשימה יידחק לשוליים, אך מכאן ועד פשיטת-רגל של המקצוע רב המרחק.

צדקו הדוברים בכתבה כי קיימת קיבולת מרבית למשרדי רואי החשבון הגדולים, כך שלא ניתן לקבל לעבודה את כל הבוגרים, והשוק היום הוא של ביקושים, אבל זה טיבו של שוק חופשי. העובדה שהמשרדים הגדולים קולטים את רוב הבוגרים וגם מכתיבים למשל את תנאי ההעסקה, לא אומרת שיש לחשוש מפשיטת-רגל של המקצוע, שכן השוק ינתב את הבוגרים למגוון עיסוקים רחב שהמקצוע מאפשר.

כמי שמכיר את משרדי רואי החשבון הקטנים והבינוניים, אומר כי המתמחים בהם אינם נחותים לעומת עובדי המשרדים גדולים.

מגוון של שירותים

כמה מאפיינים של עבודת המשרדים הקטנים-בינוניים:

* חשיפה למגוון רחב של שירותי חשבונאות ועיסוקים נלווים - כך שלצד הביקורת ישנם עיסוקים נוספים ומרתקים הדורשים מומחיות גבוהה והיכרות עם חקיקה עדכנית ועם רשויות המס. לדוגמה, במשרדים הקטנים ניתנים שירותי מסים ברמה גבוהה (לרבות מס שבח וביטוח לאומי), הנהלת חשבונות וחשבות שכר (דיני עבודה), ביקורת פנימית, הערכות שווי, הצהרות הון ועוד.

* הכרת התאגידים המבוקרים לעומק - הכרת העסק היא תנאי הכרחי לביקורת, וזו מקבלת ממד רחב יותר במשרד קטן, כי בעליו מכיר מקרוב את הלקוח, מאפייני העסק, הסיכונים והסיכויים שבפניהם הוא עומד. המתמחים במשרדים קטנים מכירים הן את כל סעיפי הדוחות הכספיים וגם נהנים מאספקטים רחבים, למשל על תהליכי קבלת החלטות, ניהול עובדים וניהול פיננסי של עסקים.

* שבירת המיתוס של סוגי התאגידים המבוקרים - בישראל ישנן עשרות אלפי חברות המבוקרות על-ידי רואי חשבון (רק כ-500 מתוכן ציבוריות). המשרדים הקטנים מבצעים ביקורת על כל סוגי החברות, עם היקפי פעילות של עשרות מיליוני שקלים לרבות חברות תעשייתיות, קבלנים, שותפויות לחיפושי נפט, וכן על חברות-בנות זרות ועוד.

* פרנסה - אפשר להתפרנס מצוין גם כבעל משרד קטן-בינוני.

* עבודה קרוב לבית - ניתן לפעול גם בקרבת אזור המגורים ולחסוך את פקקי התנועה לתל-אביב, ובכך להיות רגועים יותר וגם לתרום לסביבה ירוקה יותר.

לסיכום, כדאי להיזהר בכבודם של הצעירים שבחרו ללמוד ראיית חשבון ובמשרדים שאינם נמנים עם "הגדולים". אני נוהג לציין לסטודנטים שלי: זכרו את המשפט של אלברט איינשטיין, שלפיו "רק מי שלוקח סיכון והולך רחוק מגלה עד כמה רחוק הוא יכול להגיע"; וכן, תמיד תישארו בני אדם. כל עבודה מכבדת את בעליה, במיוחד אם היא נעשית ביושר.

הכותב הוא יו"ר קבוצת רואי החשבון אליוט ישראל.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988