הפרקליטות: העונש לדורס שחר גרינשפן שגוי - אך לא נערער

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ופרקליט המדינה, משה לדור, מסכימים כי העונש במסגרת הסדר הטיעון שהוטל על מרק פטריק, שדרס ופגע קשה בילדה שחר גרינשפן, היה "שגוי, וקל באורח קיצוני למעשים שבביצועם הוא הודה" - כך הודיעה היום (ה') פרקליטות המדינה לבג"ץ, בתגובה לעתירתה של משפחת גרינשפן, הדורשת מהמדינה לערער על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה, שאימץ את הסדר הטיעון בין התביעה המשטרתית לבין הדורס.

בחודש ינואר האחרון עתרה משפחתה של גרינשפן נגד היועמ"ש ופרקליט המדינה, בבקשה לבטל את ההסדר המקל שנחתם עם הנהג הדורס. על-פי הסדר זה, הוטלו על פטריק קנס של 1,000 שקל, רשיונו נפסל למשך 6 שנים, ובנוסף הוטלו עליו מאסר על-תנאי למשך חצי שנה וכן 600 שעות עבודות לתועלת הציבור בבית לוינשטיין, בחברת פגועי תאונות דרכים.

בעקבות הביקורת הציבורית הרחבה על ההסדר - שנחתם בין הנהג הדורס לבין התביעה המשטרתית ולא מול הפרקליטות - הורה פרקליט המדינה לדור על בדיקת המקרה, ובסיומה הוצאו נהלים חדשים בנוגע להסדרי טיעון בתחום תאונות הדרכים.

בין היתר נקבע כי עמדת התביעה בכל הסדר טיעון בהליך פלילי בעקבות תאונת דרכים שבה יש נפגעים קשה - היא מאסר בפועל ושלילת רישיון לתקופה ממושכת.

פסק דין חלוט

בהודעת המדינה מצוין כי "הסדר הטיעון בין התביעה לבין פטריק היה שגוי, אנו מצרים על כריתתו ופועלים למנוע טעויות דומות בעתיד".

עם זאת, המדינה הודיעה כי מאחר שמדובר בפסק דין חלוט שניתן לפני כשנה, לא ניתן עוד לערער עליו, ולפיכך דין העתירה לבג"ץ להידחות.

הפרקליטות מציינת בהודעתה כי בעקבות הפרשה הזו, הוקמה בפרקליטות המדינה יחידת סיוע לנפגעי עבירה, "שתפקידה להבטיח את מימוש זכויותיהם של נפגעי עבירה בהתאם לחוק ולהנחיות פרקליט המדינה, תוך מתן דגש מיוחד לנפגעי עבירות של תאונות דרכים".

עו"ד ענת קאופמן, המייצגת את משפחת גרינשפן, מסרה בתגובה: "הפרקליטות מודה בכשלים שנפלו בטיפול התביעה המשטרתית במסגרת ההליכים הפליליים שהתנהלו כנגד הנהג השיכור, ומודה בכל טענות המשפחה כנגד הסדר הטיעון, אך סבורה כי בשל אינטרס ההסתמכות של הנאשם, הצורך בהגנת מוסד הסדרי הטיעון ועקרון סופיות הדיון, אין מקום להיעתר לעתירה.

"שיקולים אלה הם רק צד אחד לשיקולים שצריכים להילקח בחשבון במקרה זה. מנגד, יש להתחשב גם בטובת הציבור, הצורך בהגשמת מטרות המשפט הפלילי, הצורך בהרתעה והצורך בהגנת הציבור ומיגור התופעה של תאונות דרכים תחת השפעת אלכוהול, שהינה כיום מכת מדינה. האיזון בין כל אלה מחייב את ביטול פסד הדין שאישר את הסדר הטיעון השגוי, הגם שמדובר בתקדים". (בג"ץ 681/12).