במקביל לדירוגים החליטו בחברת המידע העסקי BDI לברר עד כמה אטרקטיביים משרדי עורכי הדין כמקום עבודה פוטנציאלי. התוצאות מדאיגות. מתברר כי הטענות על אובדן כבוד המקצוע, השכר הנמוך והקושי למצוא עבודה משפיעים גם על הסטודנטים שכבר בחרו ללמוד את המקצוע.
מסקר שערכה BDI בקרב 450 סטודנטים בפקולטות למשפטים באוניברסיטאות ובמכללות המוכרות על-ידי המועצה להשכלה גבוהה, במחצית השנייה של שנת 2011 - עולה כי 83% מהסטודנטים למשפטים אינם מעוניינים לעבוד במשרד. רק 17% מהסטודנטים מעוניינים לעבוד עם סיום הלימודים במשרדי עורכי דין.
ומי הם אותם משרדים "בני מזל" שמיעוט מהסטודנטים מעדיפים לעבוד בהם? עם המשרדים האלה נמנים, כצפוי, רבים מהמשרדים הגדולים, משרדי הכולבו המובילים את השוק מבחינת גודלם וכן בתחומי התמחות רבים. ביניהם: הרצוג-פוקס-נאמן; פישר-בכר-וול-אוריון; גולדפרב-זליגמן; ש. הורוביץ; יגאל ארנון; מיתר-ליקוורניק-גבע & לשם-ברנדויין; ומשרד שבלת.
ובמה מעוניינים לעבוד הסטודנטים למשפטים? מתברר כי רובם יעדיפו לעבוד בייעוץ משפטי בחברות עסקיות. ויש להם גם העדפות בנוגע לסוג החברה: בקרב הסטודנטים קיימת העדפה ניכרת לעבודה בחברות היי-טק (30%); אחריהן בדירוג בחברות הפיננסים (25%); תעשיות שונות (7.5%); תקשורת ומדיה (7%); ושירותים (6.5%).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
