תעשיין ביו"ש: "החרם - משחק פוליטי; לא מעניין הצרכנים"

חשש בהתאחדות התעשיינים ובמשרד התמ"ת מהתרחבות האפליה של תוצרת ישראלית ברחבי העולם, לאחר ששר התעשייה בממשלת דרום אפריקה הצהיר בסוף השבוע כי מוצרים שמיוצרים מעבר לקו הירוק יסומנו בסימון מיוחד.

שר התמ"ת שלום שמחון אמר היום (א') בשיחה עם "גלובס" כי "היקף הייצוא של סחורה שמיוצרת במפעלים ישראליים מעבר לקו הירוק זניח מאוד ביחס להיקף הייצוא של סחורה ישראלית. עם זאת, אני מאוד חושש מתגובת שרשרת שתוביל לכך שהיוזמה בדרום אפריקה תאומץ במקומות נוספים. כרגע אני מעריך שמדובר ביוזמה נקודתית".

בכירים בענפי התעשייה אמרו היום ל"גלובס" כי היקף הייצוא של תוצרת ישראלית שמקורה במפעלים שמייצרים בתחומי יהודה ושומרון נאמד בכמה עשרות מיליוני דולרים בשנה, שמהווים שיעור זניח ביחס לייצוא סחורות בהיקף שנתי של כ-46 מיליארד דולר.

עם זאת, הגורמים הבכירים אמרו כי המהלך שמובילה ממשלת דרום אפריקה, מעלה חשש כבד ממצב שיהווה השראה למדינות אחרות ולתגובת שרשרת ברחבי העולם: "זאת לא הפעם הראשונה שנושא כזה עולה לסדר היום", אמר ל"גלובס" שר התמ"ת שמחון, "בעבר הנושא הזה עלה בעיקר בהיבטים של תוצרת חקלאית טרייה שמקורה בשטחים והדבר נשמר על אש נמוכה. גם במקרה הזה, ההיקפים לא גדולים, אך בשל היותה מדינה מוטית ייצוא - אסור לישראל לתת למצב כזה לצאת משליטה ולהתפתח. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להירדם בשמירה, ואנו פועלים בשיתוף ובתיאום עם משרד החוץ בתקווה שמצב כזה לא יתרחב למקומות נוספים".

שר החוץ, אביגדור ליברמן, התייחס אף הוא היום להודעת שר המסחר של דרום אפריקה ואמר, כי "שתי המדינות מפסידות מהעניין אבל הכדור נמצא אצל דרום אפריקה". בתשובה לשאלת כתבים במסיבת עיתונאים משותפת עם המזכירה לביטחון המולדת של ארה"ב, ג'אנט נפוליטנו אמר ליברמן, כי "לצערי, דרום אפריקה מאמצת בשנים האחרונות מדיניות אנטי-ישראלית מובהקת ואני מצטער שדווקא מדינה שסבלה שנים מגזענות ומתופעות שליליות מאמצת את אותה מדיניות כלפי ישראל". שר החוץ המשיך ואמר כי "לא במקרה ועידת דרבן, שהיא הפורום הכי אנטי-ישראלי שקיים, מתקיימת בדרום אפריקה".

בתוך כך, שגריר דרום אפריקה בישראל זומן לשיחת הבהרה ונזיפה במשרד החוץ, ובמשרד החוץ הגדירו את ההחלטה של דרום אפריקה "גזענית".

היקף הסחר: חצי מיליארד דולר

שר התעשייה הדרום אפריקני, ד"ר רוב דייויס, מתכוון להחיל בעוד כחודשיים את החובה שלפיה כל סוחר מקומי יהיה חייב לסמן מוצרים שמקורם בשטחים שנכבשו בידי ישראל ב-1967. זאת, בין השאר משום שממשלת דרום אפריקה לא מכירה בגבולות ישראל. על רקע המהלך, משרד החוץ זימן לבירור את שגריר דרום אפריקה בישראל.

מנתוני מכון הייצוא עולה כי בשנת 2011 הסתכם היקף הסחר בין דרום אפריקה לבין ישראל בכ-538 מיליון דולר, וסימן עליה של כ-4% לעומת היקף הייבוא והייצוא בין שתי המדינות בשנת 2010. אשתקד, הסתכם הייצוא מישראל לדרום אפריקה בכ-435 מיליון דולר והייבוא ממנה הסתכם בכ-103 מיליון דולר. כ-40% מהיקף הייצוא הישראלי לדרום אפריקה הוא של יהלומים, כ-18% מכונות וציוד חשמלי, כ-15% כימיקלים והשאר הם מוצרי פלסטיק וגומי, מתכות פשוטות ועוד.

"ברמת המאקרו לא תיגרם שום פגיעה לכלכלה הישראלית במקרה שהיוזמה של דרום אפריקה תקרום עור וגידים ותהפוך להוראה מחייבת. ברמת המיקרו, יתכן שכמה מפעלים שפועלים ביהודה ושומרון ירגישו אי נוחות. מעבר לסיפור כלכלי, זה סיפור פוליטי, שמשקף בעיה פוליטית, ולכן פוליטיקאים ודיפלומטים אמורים לפתור אותו ובשקט", אמר היום גורם בכיר שפועל בתחום התעשייה.

גם מנכ"ל חברת אחווה, יעקב מלאך, סבור כי יש לקיים את השיח בסוגיית החרמות של מוצרים ישראליים במה שהגדיר "פרופיל נמוך". במפעל אחווה, שממוקם באזור התעשייה ברקן, מועסקים כ-250 עובדים, ישראלים ופלסטינים, ומיוצרים בו מוצרי שומשום, ובהם חלבה וטחינה על סוגיהן. לדברי מלאך, תוצרת מהמפעל שלו בברקן נמכרת בכל העולם: "זה משחק של פוליטיקאים", אמר היום ל"גלובס", "את ציבור הצרכנים זה לא באמת מעניין היכן ייצרו מוצר כזה או אחר, אלא אם המוצר טוב לו או לא. היינו בסרט הזה גם בעבר, לפני 6-7 שנים, כשכמה רשתות בעולם התכוונו להוריד מוצרים שמיוצרים מעבר לקו הירוק. אז חששנו מאוד, אבל לא קרה דבר, ואני מקווה שכך יקרה גם הפעם. ככל שימעיטו בדיבורים על כך, וככל שיעשו פחות רעש מהנושא הזה - ייטב. זו בעיה שהולכת ומעצימה ככל שדנים בה יותר".

כ-60 מעובדי מפעל אחווה בברקן, הם פלסטינים, ולדברי מלאך "השלום האמיתי יבוא מהמפעל שלי, מהמקום שבו עובדים ישראלים ועובדים פלסטינים עובדים כתף אל שכם, מקיימים דו-קיום בצורה מופלאה ומעוררת השראה ומקיימים שכנות טובה. אני שומע על היוזמה שנרקמת בדרום אפריקה, אך אני לא חושש. יוזמות כאלה עולות מעת לעת, אך כאן אני מעדיף לחיות ולקיים את המציאות, לייצר ולשגשג".

חשש מחרם גורף

כשברקע החרם בדרום אפריקה מבשיל, גם בדנמרק האיצו מהלכים לסימון מוצרים שיוצרו בהתנחלויות. במשרד התמ"ת מסרו בתגובה, כי "הצו האמור בדרום אפריקה טרם התקבל והגיע לעיונם ולטיפולם של הגורמים המקצועיים במשרד, וכשיתקבל - יילמדו משמעויותיו והשלכותיו על מדיניות הסחר של ישראל עם דרום אפריקה. במנהל סחר חוץ במשרד לא התקבל מידע מבוסס הנוגע לכוונות דומות של מדינות נוספות".

בכירים בתעשייה הביעו היום חשש כי חרף היקף הייצוא הזעיר של מוצרים המיוצרים בשטחים, מדינות רבות בעולם ירחיבו את החרם לכלל התוצרת הישראלית כדי להימנע מהטרחה הכרוכה בבירור היכן נמצא כל אזור תעשייה שבו מיוצר כל מוצר מיובא. "זה אחד החששות הגדולים, שהחרם יהיה גורף וכדי לחסוך את כאב הראש הזה, של בירור יסודי היכן יוצר כל דבר, יחרימו באופן אוטומטי כל דבר שבא מישראל. כמובן שאותם גורמים ינמקו זאת כאמצעי להפעלת לחץ כלכלי על ישראל כדי לסיים את הכיבוש", אמר אחד הגורמים. "יש כל הזמן קמפיינים נגד ישראל ועושים לה דה-לגיטימציה בעולם ומנסים לפגוע בה בכל דרך. אנחנו לא שותקים ואנחנו מגיבים למצבים האלה תמיד, אבל בטונים נמוכים מאוד, ומקפידים לקיים את המלחמות שלנו בנושא הזה בצינורות הדיפלומטיים המקובלים. חלק מהעניין הוא לדאוג שלא יהיו למהלכים כאלה הרבה הדים, כדי לא לעורר את דעת הקהל במקומות נוספים נגדנו וכדי לא להעיר יוזמות נוספות".

הזדמנות לתעשיין הנבוך: קשה באיו"ש? תעבור לירדן

איומים לחרם על מוצרים ישראליים מסיבות פוליטיות, כבר אילצו בעבר חלק מהתעשיינים הישראליים להתחכם וללמוד שיטות לטשטוש עקבות ואתרי ייצור "בעייתיים". זאת, בין השאר, באמצעות קשירת קשרים עסקיים עם חברות אחרות; שיווק המוצר באופן שלא קושר ישירות בינו לבין ישראל או בין המוצר לבין החברה שפועלת באזור שנוי במחלוקת. למקרה שהמהלכים שנרקמים בדרום אפריקה ובדנמרק יבשילו לכדי הגבלה משמעותית על הייצוא הישראלי - השכנים מירדן מציעים פתרון, שאולי יש בו בשורה ליצרן הישראלי שמבקש לייצר בזול, למכור בעולם ולהשאיר את הוויכוחים הפוליטיים לפוליטיקאים ולמדינאים: פארק התעשייה המשותף "שער הירדן", שפועל מצדו הירדני של הגבול, מציע לחברות ישראליות לייצר בתחומו בתנאים של סחר חופשי, תוך נגישות לעולם הערבי. כל זאת, כך מבטיחים בהנהלת אזור התעשייה הירדני-ישראלי, תחת החותמת פותחת הדלתות "תוצרת ירדן".

פארק התעשייה, שמשותף לישראל ולירדן, ממוקם כ-8 קילומטר ממעבר הגבול חוסיין, ולדברי המנכ"ל הישראלי שלו, רו"ח יובל יעקובי, הוא מהווה חלופה אטרקטיבית לייצור בהודו, בסין ובווייטנאם. מחר (ב') יופיע יעקובי לפני תעשיינים במסגרת תערוכת PLM לרכש וללוגיסטיקה, שתתקיים בגני התערוכה בתל אביב.

בועה כלכלית

הפארק, שמשתרע על שטח של כ-700 דונם, נפתח בשנת 2000, ומאז פועלים בו ארבעה מפעלים בלבד: לייצור מסננים, לאריזת מספוא, טקסטיל ולהרכבת מדי חום. בהנהלת הפארק, ששואפת לפתח את הפעילות הכלכלית בו, קוראים לתעשיינים ישראליים לנצל את האטרקטיביות של עלויות הייצור הנמוכות בכפי 6 מהעלויות בישראל, קרקע זולה, בירוקרטיה פשוטה וגישה לשווקים חדשים, ולהשקיע בפתיחת מפעלים במקום.

לדברי יעקובי, המשרד לשיתוף פעולה אזורי עתיד לפתח בקרוב את צדו הישראלי של הפארק, בסמוך לקיבוץ טירת צבי, ולחבר אותו באמצעות גשר באורך של כ-300 מטר עם הצד הירדני: "ניצור בועה של פעילות כלכלית, שפועלים בה משקיעים ירדנים, ישראלים ומשקיעים בינלאומיים - מה שיוביל לשגשוג האזור ולשמירה על הנורמליזציה", סיכם יעקובי.

הטבות והנחות

החלטתן של דרום אפריקה ודנמרק לסמן את התוצרת שמקורה ביהודה ושומרון מיוחד התקבלה דווקא ביום שבו ישראל מציינת את יום ירושלים.

ביהודה ושומרון קיימים היום 14 אזורי תעשייה, ובהם 788 מפעלים ועסקים שמעסיקים 17 אלף עובדים, מתוכם 11 אלף פלסטינים. הבולטים שבאזורי התעשייה ביו"ש הם אזור התעשייה ברקן במועצה האזורית שומרון, פארק תעשיות אדומים שבמעלה אדומים ופארק תעשייה עטרות, המשויך מוניציפלית לעיריית ירושלים.

אזורי התעשייה ביו"ש נחשבים אזורי עדיפות לאומית א' לפי חוק עידוד השקעות, ולכן נהנים המפעלים שם ממענקים והטבות מס. במשרד התמ"ת מסבירים שמפעל תעשייתי באזור עדיפות לאומית א' יכול לבקשת הקצאת קרקע בפטור ממכרז, אם יש מספיק מגרשים להקצאה. כמו כן, מקבל מפעל תעשייתי סבסוד על הוצאות הפיתוח של הקרקע ואף זוכה להנחה במחיר הקרקע עצמה ממנהל מקרקעי ישראל.

מעבר להטבות שמספקת המדינה נהנים המפעלים הפועלים מעבר לקו הירוק מדמי שכירות נמוכים בהשוואה למרכז הארץ: 24-27 שקל למ"ר לחודש בברקן ו-23 שקל למ"ר בפארק תעשיות אדומים ובפארק התעשייה עטרות. זאת, לעומת 35 שקל למ"ר ומעלה בקיסריה ובראש העין ו-42 שקל למ"ר ויותר באזור שוהם.

גם הארנונה זולה יותר באזורי התעשייה מעבר לקו הירוק - למשל, 47 שקל למ"ר לשנה בברקן לעומת 100 שקל למ"ר בראש העין. תעריף הארנונה בעטרות הוא 74.35 שקל למ"ר לשנה לעומת התעריף בירושלים - 91.60 שקל למ"ר לשנה.

 התעשיה ביו