תוכן שיווקי

כתבה זו נכתבה והופקה על ידי כותבי תוכן מקצועיים בשיתוף גורם מסחרי.

כתבות התוכן השיווקי בגלובס כוללות מידע ענייני בעל ערך מוסף לקורא, תוך שמירה על שקיפות מרבית כחלק מהקוד האתי של גלובס.

בנק ישראל: צריך להעלות מסים עקיפים - זה יגרור עליית מחירים במשק, אך היא תהיה חד פעמית

בדיון לקראת החלטת הריבית לחודש יולי 2012 הצביעו חמישה מחברי הוועדה להוריד את הריבית ■ חשוב להעלות את שיעורי המס ובמקביל נדרשת הורדה בשיעורי הגידול של הוצאות הממשלה הנגזרים מה"טייס האוטומטי"

סטנלי פישר / צלם: רויטרס
סטנלי פישר / צלם: רויטרס

היום (ב') פרסם בנק ישראל את הפרוטוקולים של ישיבת ששת חברי הוועדה המוניטארית האחרונה, במסגרתה הוחלט להפחית את גובה ריבית בנק ישראל. בדיון לקראת החלטת הריבית לחודש יולי 2012 הצביעו חמישה מחברי הוועדה להוריד את הריבית בשיעור של 0.25% וחבר אחד הצביע להשאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 2.5%.

הדיון התמקד בהשלכות ובסיכונים הנגזרים למשק הישראלי ממצב הכלכלה העולמית ובפרט באירופה, ברמת האינפלציה בישראל והתחזיות לאינפלציה, במדיניות הפיסקאלית בישראל, ובשוק הדיור.

חברי הוועדה הצביעו על כך שלמרות שהסיכון ממשבר מיידי כתוצאה מיציאה של יוון מגוש האירו ירד, הצטברו אינדיקציות לכך שהמצב בעולם הורע. במסגרת זו, נראה כי שיעורי הצמיחה בכמה מדינות בעולם, אף מחוץ לאירופה, ירדו. במקביל, תחזיות הצמיחה בעולם של מספר בתי השקעות עודכנו כלפי מטה.

הובע החשש שגם ללא החרפה משמעותית במשבר יתקשו חלק מהמשקים המפותחים לחזור לתוואי של צמיחה במהלך השנה או השנתיים הקרובות. בנוסף, ישנן ציפיות בשווקים להורדת ריבית במדינות נוספות לאלו שכבר הורידו החודש, ולפעולות הרחבה מוניטארית נוספות. חברי הוועדה מעריכים כי המשך הירידה בשיעורי הצמיחה בעולם עלול לפגוע בצמיחת המשק הישראלי, בעיקר דרך פגיעה אפשרית ביצוא.

חברי הוועדה מעריכים כי בחודשים האחרונים נמשכה צמיחת המשק בשיעור של כ-3% במונחים שנתיים. אחד מהחברים ציין שהחודש נוספו אינדיקטורים שקצב צמיחה זה נמשך גם ברבעון השני. עם זאת, הועלו חששות להמשך קצב הצמיחה הנוכחי בשל הירידה בקצבי בצמיחה של התוצר העסקי, והחששות להמשך גידול היצוא.

שוק הדיור: לא נדרש צעד נוסף כיום

חברי הוועדה ציינו שהאינפלציה ב-12 החודשים האחרונים נמצאת מתחת למרכז יעד האינפלציה, העומד על 1-3% לשנה, וההפתעה במדד המחירים הצרכן לחודש מאי הובילה לירידה חדה יחסית בתחזיות לאינפלציה ב-12 החודשים הקרובים.

הוועדה דנה בעלייה בגירעון הממשלה לשנת 2012 ובצורך בצעדי צמצום לקראת תקציב 2013 כדי להבטיח את שימור האמינות של המדיניות הפיסקאלית ואת המשך ירידת משקל החוב בתוצר. במסגרת זו, הודגשה חשיבות העלאת שיעורי המס. במקביל, נדרשת הורדה בשיעורי הגידול של הוצאות הממשלה הנגזרים מה"טייס האוטומטי" כדי לעמוד בכלל ההוצאה. הצעדים בצד המיסוי וההוצאה נדרשים כדי לשפר יכולת ההתמודדות עם התפתחויות משבריות אפשריות. עלייה במסים העקיפים עשויה, אמנם, להביא לעליית רמת המחירים במשק, אולם עלייה זו צפויה להיות חד פעמית.

עליית מדד מחירי הדירות בשיעור של 1.4% לחודשים מארס-אפריל, הגידול במשכנתאות שניתנו במהלך חודש מאי והירידה הקלה בהתחלות הבנייה (שנמצאות עדיין ברמה גבוהה) עוררו דיון סביב השפעת המדיניות המוניטארית על שוק הדיור. ההערכה בדיון הייתה שבשל החלשות מנגנון התמסורת של ריבית בנק ישראל על שוק הדיור בעקבות הצעד המאקרו יציבותי האחרון שננקט שהביא להקטנת משקל הרכיב המשתנה במשכנתאות, ולמרות הורדת הריבית לא נידרש בעת הזאת צעד מקרו יציבותי נוסף.

בעקבות הדיון הצביעו ששת חברי הוועדה המוניטארית על גובה ריבית בנק ישראל לקראת חודש יולי 2012. הטיעון המרכזי בעד הפחתת הריבית היה תרומתה לחיזוק יכולתו של המשק להתמודד עם השלכות שליליות אפשריות במשק העולמי על המשק הישראלי, וזאת תוך שמירה על האינפלציה בקרבת מרכז תחום היעד. חבר הוועדה שהצביע להותיר את הריבית ללא שינוי, נימק זאת בכך שלמרות הסיכונים הנשקפים לצמיחה מהתפתחויות מחוץ למשק, הצמיחה עדיין יציבה, בעוד שקיימים איומים משמעותיים ליציבות הצמיחה שמקורם במדיניות התקציבית. עד שלא תתבהר התמונה התקציבית, ראוי להמתין, לשיטתו, עם הורדת הריבית.