המאסטרו זובין מהטה: "ניצחתי באיטליה ולא שילמו לי"

מאסטרו זובין מהטה, שחוזר לאחר שנת שבתון, מספר בראיון בלעדי ל"גלובס" על השלכות המשבר הכלכלי באירופה, על עמדתו בפרשת וגנר: "אני לא מבין את הצביעות של אוניברסיטת ת"א"

המנצח זובין מהטה חזר בשבוע האחרון לישראל, לאחר שנת שבתון שבה השאיר את הפילהרמונית בידיים של מנצחים אורחים. השבוע כבר ניצח על התזמורת כמעט מדי יום, ובעונה הבאה ינצח על לא פחות מ-14 סדרות קונצרטים שונות.

"הפילהרמונית חסרה לי מאוד במהלך השנה הזו", אומר מהטה בראיון בלעדי ל"גלובס". "לנגני התזמורת יש צליל ייחודי וחם, ונזכרתי בהם בגעגועים בעת שניצחתי על תזמורות אחרות במהלך התקופה".

מהטה מציין כי השבתון שלו היה רחוק מאוד מלהיות שנת חופש. "הופעתי במקומות אחרים במקום בישראל", הוא אומר. "בין היתר ניצחתי בציריך, ולנסיה, ברלין, וינה ומינכן. אלו התחנות שלי בעולם. אני נמנע, בדרך-כלל, מלהופיע כמנצח אורח, אלא חוזר לאותם מקומות קבועים".

מעבר לתחנותיו הקבועות, מהטה, 76, מחלק את זמנו במהלך השנה בין כמה מקומות בעולם. במשך כחצי שנה הוא חי עם אשתו בלוס-אנג'לס, במקביל הוא מחזיק בית בפירנצה, שם הוא מנצח על בית האופרה "מאג'ו מוזיקאלה", וכשלושה חודשים מדי שנה הוא נמצא בישראל, שבה הוא משתכן במלון הילטון בתל-אביב.

- לאחר קריירת ניצוח של יותר מ-50 שנה, מה אתה מחשיב בתור ההישג המקצועי הגדול ביותר שלך בחיים?

"את 42 השנים שלי עם הפילהרמונית הישראלית. זו חוויה של התפתחות מתמדת. אני מאוד גאה בנגני הפילהרמונית. הם מנגנים עם הרבה אהבה ומסירות, והם חסרו לי מאוד בשנת השבתון. זו גם הסיבה שבשנה הבאה אני מופיע פה כל-כך הרבה".

הפילהרמונית אמורה לחזור בחודש מארס 2013 להיכל התרבות בתל-אביב, העובר כעת שיפוצים נרחבים. החזרה הזו דרושה לה כאוויר לנשימה, עקב הבעיות הרבות הנובעות מהיעדר אולם בית ראוי.

"לא הכול יהיה מוכן במארס", אומר מהטה, "אבל האולם עצמו והלובי אמורים להיות מוכנים. אני מקווה שגם חדרי השירותים הנוספים של הנשים יהיו מוכנים עד אז", הוא צוחק.

מהטה גאה מאוד בעונה הבאה של התזמורת, שבה תופיע שורה ארוכה של מנצחים וסולנים גדולים. הוא עצמו יחזור לתזמורת במלוא המרץ, וינצח כאמור על 14 סדרות קונצרטים. מנצחים בולטים נוספים יהיו גוסטאבו דודאמל, ולדימיר יורובסקי, כריסטוף אשנבאך, קיריל פטרנקו, כריסטוף פון דוהנני, קורט מאזור ואחרים. בין הסולנים בולטים הפסנתרנים מאריי פרהיה, יוג'ה וואנג, דניס מטסוייב וקון וו פייק, הכנרים ניקולאי זניידר, ג'ושוע בל, ג'נין יאנסן ויוליאן רחלין, ושורה ארוכה של זמרים מעולים שיופיעו בשלושה ביצועים קונצרטיים של אופרות - "פיק דאם" מאת צ'ייקובסקי ו"אותלו" ו"פלסטאף" מאת ורדי.

בין יתר האמנים שיופיעו עם הפילהרמונית בעונה הבאה, מונה מהטה שלושה "בנים של", שלכולם תהיה זו הופעת בכורה עם התזמורת. הראשונה היא נגנית הסיטאר אנושקה שנקר, בתו של ראווי שנקר, שתנגן קונצ'רטו לסיטאר מאת אביה בניצוחו של מהטה. השני הוא הכנר מיכאל ברנבוים, בנו של דניאל ברנבוים, שינגן את הקונצ'רטו לכינור של שנברג (גם הוא בניצוח מהטה). השלישית היא זמרת הסופרן אריאנה צוקרמן, בתו של פנחס צוקרמן, שתשיר את תפקיד הסופרן בסימפוניה הרביעית של מהלר בניצוחו של אביה.

הבעת אמון מצד התזמורת

באופן לא מפתיע, מהטה מכיר היטב את פרטי פרשת ביטול הקונצרט מיצירות וגנר, שהיה אמור להתקיים בת"א לפני מספר שבועות בניצוחו של אשר פיש. למהטה אף יש עניין אישי בסיפור: הוא היה הראשון שניסה לבצע בארץ מוזיקה של וגנר, בשנת 1981. הוא הוביל אז את הפילהרמונית לביצוע הדרן מאת וגנר, ונתקל בהתנגדות עזה מצד הקהל. בעקבות אותו אירוע, זכה למינוי של מנהל מוזיקלי לכל ימי חייו, כהבעת אמון מצד התזמורת.

על ביטול הקונצרט בחודש שעבר באוניברסיטת ת"א הוא מביע צער גדול: "אני לא מבין את הצביעות הזו. אוניברסיטה אמורה להיות מקום שיש בו חופש ביטוי. אני לא יודע מי היה בדיוק הגורם באוניברסיטה שביטל את האירוע, אבל לדעתי זו הייתה החלטה שגויה".

- הבעת את דעתך בזמן אמת?

"רציתי להביע תמיכה באשר פיש ובקונצרט, אבל לא הייתה לי הזדמנות לכך. חשבתי שיציפו אותי בטלפונים בעניין, אבל איש לא התקשר. מצד שני, אני שמח שהקונצרט לא התקיים בהילטון, כי האקוסטיקה שם גרועה. מגיע למוזיקה של וגנר להישמע באקוסטיקה טובה יותר".

- אז מה, ויתרת על הרעיון לבצע וגנר בארץ?

"אני עדיין חושב שצריך לבצע את המוזיקה של וגנר בישראל. למרבה הצער, כל העניין הזה תפס כיוון לא ענייני. מדוע אוסרים על ביצועו כאן - כי הנאצים השתמשו בו? הוא הרי מת עשרות שנים לפני הקמת המפלגה הנאצית. כי הוא היה אנטישמי? זה נכון גם לגבי חצי מהאריסטוקרטיה האירופית באותה תקופה. לא ברור לי למה נטפלים דווקא לווגנר. חבל לי שנמנעת מהקהל הישראלי האפשרות לשמוע את המוזיקה שלו".

"הקהל הישראלי הוא שמרני"

מהטה פעיל מאוד כמנצח בזירה הבינלאומית, ועוקב מקרוב אחרי השפעת השינויים הכלכליים בעולם על עולם המוזיקה. "דרום-אירופה נמצאת כעת בתקופה קטסטרופלית", הוא אומר. "איטליה נמצאת בתחתית החבית. ניצחתי שם השנה על 12 הופעות ולא שילמו לי. פשוט אין כסף. אותו סיפור בספרד. הממשלות שם לא נותנות החזרי מס לתורמים, ולא נותנות בעצמן כסף לתזמורות בגלל המצב. מי שמציל קצת את האווירה הקשה הוא הקהל, שרוצה לשמוע מוזיקה וממשיך לבוא. בישראל, בינתיים, המצב יותר טוב".

- אז איפה יש כסף?

"יש כסף בעולם הערבי. בשנים האחרונות הייתי פעמיים באבו-דאבי והגעתי גם לקטאר, שבה יש תזמורת סימפונית. יש יותר כסף גם במזרח, במדינות כמו סין ויפן".

בשבועות הקרובים תצא הפילהרמונית בניצוחו של מהטה לאירופה, ותנגן בפסטיבל זלצבורג היוקרתי. בין היתר, היא תבצע שם את "מחייה המתים", יצירה ווקאלית מאת המלחין הישראלי הוותיק נועם שריף. בחירה זו אינה מעידה על הכלל: ברוב הופעותיה בחו"ל, הפילהרמונית דווקא לא מבצעת יצירות מאת מלחינים ישראלים, אלא מתמקדת ברפרטואר סטנדרטי. מהטה טוען כי התזמורת דווקא עושה מאמץ גדול לקידום המוזיקה הישראלית: "אני מקבל באופן קבוע תווים של יצירות של מלחינים ישראליים, ולפי התווים מחליט אם הם מתאימים לנו לביצוע.

"בעונה הקרובה, לדוגמה, נבצע יצירה של מלחין ישראלי בשם אייל אדלר, שעליו המליץ דניאל ברנבוים. בנוסף נבצע במהלך העונה יצירות של בוריס פיגובט ויחזקאל בראון".

- שלושה מלחינים בעונה זה לא נשמע הרבה.

"הקהל הישראלי הוא שמרני, בעיקר הקהל המבוגר. הם נעשו אמנם סובלניים יותר למוזיקה מודרנית, אבל ממשיכים להעדיף מוזיקה קלאסית ורומנטית. מעבר לזה, גם רוב המנצחים שבאים לפה לא רוצים לבצע מוזיקה מודרנית אלא ללכת על בטוח. הרבה פעמים אנחנו מבקשים מהם לבחור רפרטואר מודרני, אבל בסופו של דבר הם בוחרים יצירות שיותר כיף להם לבצע".

- אתה מוכר בארץ כמנצח ולא כנגן. מה היה כלי הנגינה שלך?

"ניגנתי קונטרבאס ופסנתר. אבל כיום אני לא מנגן בפומבי, רק למטרות אימון ולימוד".

- לאיזו מוזיקה אתה מקשיב בשביל הנאתך הפרטית?

"אני בקושי מקשיב למוזיקה בשביל ההנאה. אבל כשזה כבר קורה - אני מקשיב למוזיקה קאמרית. זו המוזיקה שגדלתי עליה בבית".

משתדל להגן על ישראל

מהטה, שמעורה מאוד באקלים הפוליטי והחברתי בארץ, צופה בדאגה על המצב הישראלי-פלסטיני: "כשאני מחוץ לישראל, אני משתדל להגן עליה. אבל כשאני פה - אני צריך לומר את מה שאני באמת חושב. "שני הצדדים אומרים שהם מוכנים להקריב קורבנות למען השלום. אבל כשאני רואה את המצב בשטח, הדברים נראים אחרת לגמרי.

"אני רואה, לדוגמה, התנחלויות בדרך לירושלים. אלו כבר לא התנחלויות, אלו ערים. ברור שאי אפשר יהיה לפרק אותן, אלא שיהיה צורך למסור שטח אחר במקומן. אבל כדי שזה יקרה, צריך להגיע להסכם. אני לא מבין למה שני הצדדים לא יושבים ומדברים".

מהטה מספר כי בכל פעם שהוא מגיע לארץ הוא מבקר גם ברמאללה, לשם הוא נכנס עם דרכונו ההודי. "מה שברור זה דבר אחד", הוא פוסק. "הפלסטינים חיים בישראל כמו אסירים. אני לא מדבר רק על גדר ההפרדה אלא על כל ההגבלות - על תנועה, על מזון, על מים וכדומה. לצערי ישראלים לא יכולים לנסוע לרמאללה, אבל הייתי שמח אם היו נוסעים ורואים מה קורה שם.

"יש שם מכלי מים על גגות של בתים. זו ההקצאה שניתנה לפלסטינים ע"י ישראל. לעומת זאת, בהתנחלות שנמצאת גבעה אחת ליד - יש גנים פורחים. "האם זה הוגן? האם ייתכן שלמישהו יהיה רצון טוב כלפיך כשאתה מתייחס אליו בצורה כזו?"

- אלו דברים שקשה לאוזן ישראלית לשמוע.

"אני אוהב את הארץ הזאת ואומר זאת כחבר של ישראל. הרבה אנשים מעדיפים לעצום עיניים, כי המצב לכאורה משגשג. אבל אני חייב לומר - פיתחו את העיניים וראו את האמת".

- דיברת על זה עם מישהו מהנהגת המדינה?

"עם שמעון פרס. הוא היחידי שם שאפשר לדבר איתו על הדברים האלו".

זובין מהטה - תחנות בחייו

1936: נולד במומבאי. אביו, הכנר והמנצח מהלי מהטה, ייסד את התזמורת הסימפונית של מומבאי

1954: החל ללמוד ניצוח בווינה, כשהיה בן 18

1958: זכה בתחרות הניצוח הבינלאומית בליברפול, ומונה לעוזר המנצח של הפילהרמונית בעיר

1960-1967: כיהן כמנהל המוזיקלי של התזמורת הסימפונית של מונטריאול

1961: החל לנצח על התזמורת הפילהרמונית הישראלית. התמנה ליועץ המוזיקלי של התזמורת ב-1969, ולמנהלה המוזיקלי ולמנצחה הראשי ב-1977

1978-1962: כיהן כמנהל המוזיקלי של הפילהרמונית של לוס-אנג'לס

1991-1978: כיהן כמנהלה המוזיקלי של הפילהרמונית של ניו-יורק

1981: הוכרז כמנהל המוזיקלי של הפילהרמונית הישראלית לכל ימי חייו, כהבעת אמון בעקבות תקרית שבה ניסה לבצע הדרן מאת וגנר וזכה להתנגדות עזה מצד הקהל

החל מ-1985: מנהל מוזיקלי של בית האופרה "מאג'ו מוזיקאלה" בפירנצה

2006-1998: כיהן כמנהל המוזיקלי של האופרה הממלכתית של בוואריה במינכן

כיום: משמש במקביל כמנהל המוזיקלי של הפילהרמונית הישראלית ושל בית האופרה "מאג'ו מוזיקאלה" בפירנצה