למדתם מדעי החברה? כך לא תתפשרו על מקום העבודה

תהליך חיפוש העבודה הולך להיות ארוך ומייגע, גם השכר ההתחלתי שמצופה לא ממש גבוה, ובכל זאת - מהו היתרון היחסי בשוק העבודה, וכיצד ניתן לתרגם את התואר האקדמי למקצוע בפועל?

אלפי סטודנטים מסיימים בימים אלה את לימודי התואר הראשון שלהם במדעי החברה, ומתחבטים בשאלה איך למצוא עבודה בתחום לימודיהם. לא רק שתהליך חיפוש העבודה שלהם הולך להיות ארוך ומייגע, גם השכר ההתחלתי שמצופה להם לא ממש גבוה, בלשון המעטה. נתוני הלמ"ס מצביעים על פערים בין השכר של בוגרי תואר ראשון בהנדסה ובמדעים מדויקים לבין שכרם של בוגרי מדעי הרוח והחברה: סטודנט שסיים לימודי מדעי הרוח משתכר - שלוש שנים אחרי התואר - כ-7,027 שקל, סטודנט למדעי החברה כ-8,302 שקל, ובוגרי מדעי הטבע צפויים להרוויח כ-8,903 שקל. לעומתם, בוגרי מתמטיקה וסטטיסטיקה נהנים - 3 שנים אחרי התואר - משכר של 14,296 שקל בחודש, בוגרי הנדסה מ-18,226 שקל, ובוגרי מדעי המחשב יכולים להרוויח כ-20,139 שקל בחודש.

ההסבר כנראה אלמנטרי. האינפלציה בתארים המוגדרים כהומניים אילצה אלפי בוגרים להתפשר על עבודה שאינה הולמת את כישוריהם ואינה קשורה לתחום אותו למדו. באופן טבעי, מצב זה הביא עם הזמן לירידה משמעותית בגובה המשכורות ולהרעה בתנאים המוענקים לעובדים בתחום. בעיה נוספת שעומדת בפני הבוגרים הללו היא הדרישה לניסיון תעסוקתי קודם. דרישת סף זו גורמת לבוגרים חסרי ניסיון לשלוח קורות חיים לכל משרה שאין בה דרישת סף, וכך הם מוצאים את עצמם עובדים במשרות שיכולות להתאים גם למי שאינו אקדמאי.

עמית רשף, מנכ"ל קבוצת מעוף למשאבי אנוש ולהשמת עובדים, רואה בשטח כי לימודים במקצועות הריאליים נותנים סיכוי גבוה יותר להשתלבות מהירה ואיכותית בשוק העבודה: "הבוגרים יכולים להתחיל במשרות ראשוניות מקצועיות בתחומם מיד עם סיום התואר, ושכרם יהיה גבוה יותר מזה של בוגרי מדעי החברה". רשף אף מגבה את הדברים בנתונים לדוגמה: "בוגר הנדסה אזרחית יכול להשתלב במשרת תכנון בשכר של 7,000 שקל לחודש, לעומת בוגר תקשורת שיתחיל ככל הנראה בשכר של 4,500 שקל, אם לא בשכר מינימום, כעוזר מפיק או תחקירן".

בכדי לחדד את היתרון היחסי של בוגרי מדעי החברה בשוק העבודה ולתת לו ביטוי בתהליכי החיפוש ובקורות החיים, ממפה "גלובס" חמישה חוגים פופולריים ומסביר לבוגריהם כיצד עליהם לתרגם את התואר האקדמי למקצוע בפועל.

1. סוציולוגיה

מה לומדים: רשף: "הלימודים בחוג עוסקים בבחינה שיטתית של החברה האנושית ובזיהוי דפוסים כלליים של התנהגות ומקנים את היכולת לחקור, לנתח ולהבין תופעות חברתיות מרכזיות במגזרים שונים".

איפה עובדים: "בוגרי החוג יכולים להשתלב בחברות השמה, משאבי אנוש, סקרים, הדרכה, עמותות חברתיות, מתנ"סים, וכן כחוקרים באקדמיה. עם זאת, בפרסומים אחרונים באתרי חיפוש עבודה ניתן למצוא גם תפקידים מעניינים שעוסקים במחקרי שוק ואוכלוסיות בחברות לייעוץ אסטרטגי ועסקי, בחברות בתחום הפיננסי, ואף בחברות היי-טק וביוטכנולוגיה".

איך מוצאים עבודה: "היתרון היחסי של בוגרי החוג הוא הידע המעשי שנלמד סביב תהליכים חברתיים. לכן, בקורות החיים יש לציין קורסים והתנסויות מעשיות קונקרטיות. לדוגמה, לסטודנט שערך במסגרת סמינריון מחקר אנתרופולוגי-יישומי בנושא 'התנהגויות מרחביות של אוכלוסיות עירוניות', מומלץ להדגיש את זה בקורות החיים, ולמקד את חיפוש העבודה בארגונים מתאימים כמו עיריות ומועצות".

שכר התחלתי: "ברוב המקרים שכר מינימום".

2. גיאוגרפיה

מה לומדים: ד"ר עינת גלזר, פסיכולוגית ארגונית ובעלת חברת רנמה לייעוץ ולליווי ארגוני: "הלימודים בחוג כוללים מגוון נושאים כגון גיאוגרפיה תרבותית, חברתית, עירונית, היסטורית, תיירות, תכנון ומדיניות סביבתית, אקלים, גיאומורפולוגיה, מערכות מידע גיאוגרפיות, חישה מרחוק, אקולוגיה, משאבי מים והתמודדות עם מצבי חירום".

איפה עובדים: "בוגרים יכולים להשתלב בתפקידי מיפוי ומדידה, תכנון ערים, פיתוח ושימור הסביבה, ותכנון קהילתי. ארגונים אפשריים הם חברות שעוסקות בתשתיות מים, בנייה, גופי ממשל כמו מנהל מקרקעי ישראל, רשויות מקומיות ועוד. בוגרים יוכלו להשתלב לאחר הסבה לתעודת הוראה כמורים או כמדריכי של"ח".

איך מוצאים עבודה: "הקושי של הבוגרים מונח בדרישה לניסיון תעסוקתי בתחום, אבל היתרון היחסי שלהם טמון בידע שרכשתם, למשל, בתוכנות שרטוט או במערכות מידע גיאוגרפי. עם בעיית הניסיון ניתן להתמודד בשתי דרכים: להציע מועמדות בארגונים מתאימים למשרות בתפקידים זוטרים ולהתקדם משם; או להציע מועמדות להשתתף בפרויקטים מקצועיים נקודתיים".

שכר התחלתי: "תלוי בארגון שבו מתברגים. בארגונים ציבוריים השכר הממוצע מתחיל ב-6,000 שקל לחודש (ברוטו)".

3. תקשורת

מה לומדים: רשף: "לימודי התקשורת מגוונים מאוד וכוללים עיתונאות כתובה, טלוויזיה, רדיו, פרסום ושיווק, מיתוג, דוברות, יחסי ציבור ועוד. בנוסף, מתנסים הסטודנטים במגוון סדנאות מקצועיות בתוך חברות שעוסקות בתחום, ומקבלים פתח להתברג בעולם העשייה התקשורתית".

איפה עובדים: "בוגרי החוג יכולים לאייש שלל תפקידים במשרדי הפרסום ויחסי הציבור, לעבוד בתחומי השיווק, הדוברות, העיתונות, הרדיו, הטלוויזיה וחברות בתחומי האינטרנט שעוסקות בקידום אתרים, ברשתות חברתיות ועוד. בין התפקידים המוצעים אפשר למצוא משרות כגון כתב, תחקירן, עורך, מפיק, קריין, עורך תוכן, עוזר פרלמנטרי, דובר, איש יחסי ציבור, מנהל תוכן בחברות אינטרנט, מגיש חדשות ועוד".

איך מוצאים עבודה: "תחום התקשורת הינו תחום תחרותי שבו היצע המועמדים עולה על הביקוש. המסקנה? לבוגרים שרוצים להשתלב בתחום אסור להיות ביישנים: יש לחתור לפגישה ולא רק לשלוח קורות חיים. בנוסף, ניתן לפנות לגופי התקשורת השונים או למשרדי הפרסום ולבקש להתחיל במשרה של תחקירן, עוזר אישי, כתב פרילנס או עוזר הפקה, ולהתפתח משם. כשאתם פונים מיוזמתכם צרפו גם דוגמאות לכתבות, למאמרים, לנאומים שכתבתם בנושאים אקטואליים וכיו"ב. נסו להציע שירותים באופן עצמאי. גופי תקשורת מעדיפים לשלם לכתבים עצמאיים במקום לכתבים על פיירול".

שכר התחלתי: "שכר מינימום במשרת תחקירן. בתחום הפרסום ויחסי הציבור המשכורות מתחילות מ-5,000 שקל בממוצע לחודש (ברוטו)".

4. מדעי המדינה

מה לומדים: רשף: "מטרת הלימודים היא להקנות לתלמידים ידע על העולם המדיני, המבנים והמוסדות המרכיבים אותו, תהליכים פוליטיים וכלים לניתוח תופעות פוליטיות. הבוגרים יוצאים עם ידע בממשל, בכלכלה פוליטית, במנהל ומדיניות ציבורית, במחשבה מדינית, ביחסים בינלאומיים, באסטרטגיה, בתורת המשטרים, בדמוקרטיה ועוד".

איפה עובדים: "בוגרי תואר ראשון יכולים לאייש משרות במגזר הציבורי, ברשויות מקומיות, בכנסת, בעולם התקשורת, במשרד החוץ. במגזר הפרטי מוצעות משרות בחברות לייעוץ אסטרטגי או תקשורתי. התפקידים יכולים להיות מגוונים מאוד, החל מעוזר פרלמנטרי, דרך לוביסט וכלה בכתב פוליטי. השתלבות בקורס צוערים של משרד החוץ היא אופציה פתוחה נוספת".

איך מוצאים עבודה: "בתחום הזה יש אתגר תעסוקתי גדול, מכיוון שהתפקידים המוצעים אינם מתפרסמים בדרך-כלל בערוצים המקובלים למציאת עבודה. משרות רבות בתחום מתפרסמות באתרים ייעודיים, במכרזים שמתפרסמים באתרים של משרדי הממשלה, או עוברות מפה לאוזן. חלקן עוברות באמצעות קשרים והמלצות אישיות. קושי נוסף הוא מיקום העבודה: מרבית המשרות ממוקמות בירושלים או במרכז, מה שמקשה על בוגרים מהפריפריה למצוא עבודה סמוך למגוריהם. קשרים בהקשר הזה היא מילת מפתח".

שכר התחלתי: "ברוב המקרים שכר מינימום".

5. סטטיסטיקה

מה לומדים: גלזר: "הלימודים מקנים ידע תיאורטי ויישומי במדעי הסטטיסטיקה, המתמטיקה וההסתברות ככלי לאיסוף נתונים, ניתוח כמותי והסקת מסקנות. תחומי ההתמחויות לתואר שני כוללים ביו-סטטיסטיקה, ביטוח (אקטואריה), חקר ביצועים, סטטיסטיקה תעשייתית, יישום שיטות סטטיסטיות בכלכלה ועוד".

איפה עובדים: "השימושים בסטטיסטיקה נרחבים כל-כך ומשיקים כמעט לכל תחום אפשרי. אין כמעט ענף שלא חייב להיעזר בשיטות סטטיסטיות לצורך התייעלות ארגונית, פתיחת שווקים, השקעות וכדומה. לפיכך, בוגרי החוג יכולים להשתלב בתפקידי אנליזה ומחקר בחברות פרטיות וציבוריות שעוסקות בתחומים כמו כלכלה, פסיכולוגיה, מחשבים ,פיסיקה, היי-טק, תעשייה, ייעוץ עסקי ואסטרטגי, בריאות, פרסום, סקרים ועוד".

איך מוצאים עבודה: "המודעות לצורך באנשי מקצוע בתחום הולכת וגוברת משנה לשנה. החברות המסחריות הפכו מתוחכמות יותר והצורך לנתח את מצב השוק הפך צורך כלכלי קריטי. עם זאת, במרבית המקרים יש להמשיך לתואר שני על מנת לעבוד בתחום. בעלי תואר ראשון יכולים גם הם להציג מועמדות, ואז חשוב להציג את תכני הלימודים בקורות החיים באופן שיקל על המעסיק הפוטנציאלי להבין את הערך שאתם מביאים".

שכר התחלתי: "כ-7,000 שקל בממוצע לחודש (ברוטו)".

צרו איתנו קשר *5988