המשקיע המסתורי שוויתר על ערוץ 10: מי אתה, יעקב אגם?

בזה אחר זה הגיעו בכירים בטלוויזיה הישראלית אל המלון הקטן שבאזור הכפרי שבפאתי פריז. יעקב אגם, אדם מסתורי שאיש מהם לא הכיר לפני כן, שהה עם משפחתו במקום. באחרונה רכש טירה צרפתית עתיקה, ועל מנת ללוות את תהליך השיפוץ, עבר להתגורר במלון סמוך.

על הדרך, החליט אגם לבחון רעיון שעלה בו לאחרונה, והוא להשקיע בטלוויזיה המסחרית בישראל. זכיינית ערוץ 2 רשת וערוץ 10 המשבריים היו האופציה המיידית.

השבוע, כחודשיים לאחר מכן, הוא הודיע סופית כי הוא יורד מהרעיון, לפחות עד שלא יקרה שינוי משמעותי בתעשייה המקומית.

כך או כך, במסגרת בחינה זו נקשרה דרכו בזו של יוסי מימן, בעל השליטה בערוץ 10, וכעת, עם סיום ההרפתקה ההיא, נודע כי הוא בוחן את רכישת חברת הכימיקלים גדות מידיו של איש העסקים (ראו בהמשך).

מעט מאוד יודעים בישראל על אגם, איש עסקים שמקום מגוריו העיקרי בלונדון. האניגמטיות שלו, מתברר, מלווה אותו שנים ארוכות. כל מי שפגש אותו במהלך השנים והכיר אותו ברמה כזו או אחרת, מספר על איש מאוד מסוגר, מבוצר כמעט, שחולק מעט גם עם ידידיו הקרובים.

לכתבה זו אגם סירב להתראיין, ובאותה מידה אסר, על מי שהצליח לאסור, לשוחח עם "גלובס".

הוא נולד ברמת-גן למשפחת עג'מי. אולם כשהתגייס לצבא ב-1974, אחרי שנים שבילה בקיבוץ, כבר קראו לו אגם. את שירותו הצבאי עשה בסיירת המובחרת שקד. סמל המחלקה שלו היה מוטי שקלאר, לימים מנכ"ל רשות השידור; המ"פ שלו היה אבי רונצקי, שהפך ברבות השנים לרב הראשי של צה"ל; ובמיטה לידו ישנו יובל דיסקין, לשעבר ראש השב"כ; ואריק שור, מנכ"ל תנובה. שור ובעיקר דיסקין הם עד היום חברים קרובים שלו.

אגם, גדול גוף וחסון, הפך במהרה למאגיסט. לדברי הרב רונצקי, הוא היה חייל בלתי נשכח, ולא תמיד מהסיבות הטובות. "הוא היה עקשן", אומר רונצקי ל"גלובס", "החייל הכי מטורטר, הכי מוענש שהיה לי, ואני מדבר על טרטורים של הימים ההם, לא כמו היום. הוא תמיד היה בחור מאוד חזק וחייל אמיץ. אשתי (רונית רונצקי, ל"א, ג"ו) הייתה הפקידה הפלוגתית באותם ימים בסיירת, ולשניהם היה קשר מיוחד. הוא היה בולט בייחוד שלו, במבנה הגוף, והיה זאב בודד עם עולם פנימי מאוד עשיר. אני חושב שהוא דיבר עם אשתי יותר משדיבר עם כל אחד אחר, שיחות מאוד ארוכות".

גם ח"כ יעקב (כצל'ה) כץ זוכר בעיקר את מידותיו הפיזיות של אגם ואת העובדה שברבות השנים התמקצע עד מאוד באמנויות לחימה.

גם שקלאר, שייצג את אגם בסיבוב האחרון שעשה בטלוויזיה המסחרית בישראל, זוכר חייל מהשורה הראשונה. הוא הונחה על-ידי אגם שלא לשתף פעולה, אבל בשיחות שונות, בין היתר בפגישותיו בנושא עם שר התקשורת משה כחלון, הוא תיאר את אגם כאדם יוצא דופן, חכם מאוד וציוני.

יו"ר קבוצת ורטיקל

אגם מכהן היום כיו"ר ומנכ"ל קבוצת ורטיקל (The vertical Group), שאותה ייסד בשנת 1991. מדובר בקבוצה המתמחה בהשקעה בחברות נסחרות בארצות-הברית, בעיקר בקנה-מידה גדול ובינוני. הקבוצה מגייסת הון עבור חברות או משקיעה בעצמה בחברות קטנות ובינוניות וכן מעניקה להן ייעוץ פיננסי ואסטרטגי.

בשנות ה-90 השקיעה הקבוצה בחברות ישראליות, אמריקניות ואירופיות, ובהן החברות הישראליות הראשונות בנאסד"ק, תאת טכנולוגיות, TVG, BOS, אראל תקשורת ורובומטיקס. 27 חברות בסך-הכול.

על-פי מצגת החברה שעודכנה במארס האחרון, הניבו עד כה השקעות החברה תשואה של כ-250%, וערך כל החברות שבהן מושקעת הקבוצה מגיע ל-2 מיליארד דולר.

ישראל אופן, בעבר בעל השליטה וסמנכ"ל הכספים בתאת טכנולוגיות, שעל-פי אתר הקבוצה ורטיקל השקיעה בה ב-1993, לא זוכר את החברה. את אגם, לעומת זאת, הוא זוכר היטב. "הכרנו כשהוא היה קולגה של מי שהיה העורך דין של תאת בהנפקה שלה בבורסה, וזמן מסוים היינו חברים, אך מאז הקשר אבד", הוא מספר.

לדבריו, "אגם אולי היה עורך דין, אבל הוא לא עסק באותו זמן בתחום, אלא היה אחראי על הבאת משקיעים. הוא הביא להנפקה שלנו את בית ההשקעות נמורה, וזה היה הישג גדול, כי היינו חברה קטנה. גם ב-TVG, שבפעילותה הייתי מעורב, הוא עזר והביא את בית ההשקעות מאירסון, אבל אני לא זוכר שהוא או קבוצה בשם ורטיקל השקיעו בנו. אולי הם קיבלו מניות כחלק מההנפקה".

מה שמתאר אופן דומה מאוד למה שמספרים החברים מהצבא. "למיטב זכרוני הוא היה זאב בודד ברמה העסקית. אני לא בטוח שהוא עבד אז במשרד משלו. אני הייתי פוגש בו במשרד של עורך הדין שלי, והוא עבד משם. מעולם לא היה חסר לו כסף, והוא גם לא היה פראייר. הוא גר בבית מאוד יפה והכיר את כולם. הוא היה אז גבר נאה, רווק מבוקש, תמיד בחליפות 'פירסט קלאס'. יאפי ניו-יורקי אמיתי. הייתי קורא לו 'עג'מי' בצחוק, למרות שהכרתי אותו מלכתחילה כאגם".

לאחר תקופתו של אגם כרווק מבוקש, כפי שמתאר זאת אופן, הוא פגש את אשתו, שוודית במוצאה. רעייתו, המתוארת על-ידי אנשים שפגשו אותו כאישה מרשימה מאוד, היא נצר למשפחת מו"לות סקנדינבית משגשגת. לזוג שני ילדים, ועל-פי ההערכה חלק ניכר מהונו מגיע מנישואיו.

במשך כל השנים שמר אגם על קשר עם ישראל, ולפי הערכות עמד אף לבצע כאן עסקה של רכישת השליטה באגרקסקו שנקלעה לקשיים. לדברי רונצקי, בשנה האחרונה משהו התחזק בו, והוא מבקר פה יותר מתמיד.

למרות שביקר את הרב בביתו באיתמר שמעבר לקו הירוק, ולמרות שהוא שומר על יחסים חמים עמו, הוא השמיע בפגישותיו לא אחת דעות שמאלניות והעביר ביקורת על יחס המדינה לפלסטינים. את שקלאר, המתגורר בעופרה, כינה בחיבה ביותר מהזדמנות אחת "המתנחל".

"בשנה האחרונה הוא הגיע הרבה וחודש עמו הקשר", מספר רונצקי, "הוא מאוד מעורב, לבו ונפשו בארץ. הוא מחובר לישראל, ורואים עליו את הגעגועים".

לא הקשיב למניפולציות

את ישראל עזב אגב בשנת 1984, לאחר שסיים לימודי משפטים באוניברסיטת תל-אביב. ב-1986 סיים לימודי מימון פיננסי באוניברסיטת פנסילבניה בארצות-הברית והחל לכהן כעורך דין בפירמה הניו-יורקית קורניש, לייב ווינר והלמן, עד 1988. בתחילת שנות ה-90 החל לפעול כמתווך בהנפקות, במסגרת קבוצת ורטיקל.

בתחילה השקיעה הקבוצה בעיקר בחברות היי-טק וביומד קטנות, טרם הנפקתן, הובילה אותן להנפקה ומימשה את השקעתה. ב-1998 התנסתה בהשקעה גדולה יותר בחברה תעשייתית, חברת המזון והווטרינריה Pertini. לאחר שראתה כי טוב, השקיעה בחברת ההנדסה האירופית Trevifin ובחברת הטלוויזיה האינטראקטיבית Twister - טבילת האש שלה בתחום ערוצי התקשורת. הגישה של החברה היא עדיין בעיקר השקעת גישור לפני הנפקה ומימוש זמן קצר אחריה.

על-פי ההערכות, הונו של אגם נאמד במאות מיליוני דולרים. לפי הידוע, הוא צבר חלק מהון זה גם דרך עסקאות מוצלחות שביצע ברשתות מזון איטלקיות ובמדיה הגרמנית, השקעות שאינן בהכרח באמצעות ורטיקל.

כעת, כאמור, התחדש עניינו של אגם בישראל, ובעיקר בתקשורת. באותה סדרת מצגות במלון הצרפתי - ובהן של מנכ"ל ערוץ 10, יוסי ורשבסקי, ומנכ"ל רשת, אבי צבי - אגם בעיקר הקשיב. שידר קשיחות אבל הפגין בקיאות מרשימה במספרים. כולם חזרו מהמפגשים ההם בתחושת אופטימיות, כי הנה צץ מושיע שמבין את העניינים.

בפגישות שהגיעו לאחר מכן ההתרשמות הייתה מעט שונה. אגם הפגין ביטחון ושידר הרבה יותר נוכחות. הוא התעמק במספרים, אך בעיקר הבהיר כי הוא יודע את התשובות מראש.

בערוץ 10 וברשת כרכרו סביבו, כשכל צד מנסה למשוך לצד אחר. רשת דחפה למיזוג לתוך ערוץ 2 ושיגרה את היועץ שלי תשובה לשכנע את אגם כי כך יש לנהוג. בערוץ 10 ראו בדבר סכנה מוחשית לסגירת הערוץ.

אך אגם, אומרים אנשים שהיו מעורבים בתהליך, היה צמוד לנתונים הכלכליים שאותם קיבל בהמשך מחברת רואי החשבון קסלמן וקסלמן ולייעוץ המשפטי שקיבל. "הוא לא הקשיב לניסיונות המניפולציה השונים ואפילו קצת שידר זלזול ושחצנות סביבו", אומר גורם מעורב.

אדם אחר אומר כי "אין ספק שהאיש לא מתעניין בתקשורת הישראלית מהסיבה שבגינה מתעניינים מרבית האנשים. הוא לא מעוניין להשפיע ולא רוצה יוקרה. הוא איש עסקים מחושב וענייני. כשראה שכסף הוא לא יעשה מזה, הודיע לגורמים שככה הוא לא מוכן". בינתיים.

עשוי לרכוש את חברת גדות

ל"גלובס" נודע כי אגם מתעניין ברכישת חברת גדות, המנוהלת על-ידי ארז מלצר ומספקת פתרונות יבשתיים וימיים לסחר ואחסון כימיקלים. החברה נרכשה על-ידי אמפל שבשליטת יוסי מימן בכמה שלבים בשנים 2007-2008 מידי משה יוחננוף, וזאת לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל.

עם השלמת הרכישה מינה מימן את ארז מלצר, לשעבר מנכ"ל אפריקה ישראל ונטפים, לתפקיד מנכ"ל החברה, בנוסף על תפקידו כסגן יו"ר אמפל. זו האחרונה שיעבדה את כל החזקותיה בגדות לבנק דיסקונט, לו היא חבה היום כ-80 מיליון דולר.

עם השלמת הרכישה על-ידי אמפל הפכה גדות לחברה פרטית, כך שהיא אינה מפרסמת את מצבה הכספי באופן מפורט, ואמפל מפרסמת רק חלק מתוצאותיה בדוחות.

כ-60% מהכנסותיה של גדות מגיעות מחו"ל, בעיקר מאירופה, ולאחר צמיחה של 8.6% בהכנסות בשנת 2011 לרמה של 540 מיליון דולר, ברבעון הראשון של 2012 נרשם קיטון קל בהכנסות, ואלה הסתכמו ב-131 מיליון דולר.

אמפל לא מפרסמת את הרווח הנקי של גדות, אלא רק את ה-EBITDA שלה - רווח בנטרול מס, ריבית, פחת והפחתות אחרות. רווח זה הסתכם ב-2011 בכ-30 מיליון דולר, ורבעון הראשון של 2012 הסתכם ה-EBITDA ב-6 מיליון דולר.

גדות עצמה היא חברה ממונפת למדי, והיקף התחייבויותיה לבנקים ולמספנות עמד בסוף הרבעון הראשון על 208 מיליון דולר. לפני כחודש דיווחה אמפל כי היא מנהלמת משא-ומתן מתקדם על הכנסת משקיע בינלאומי לחברה.

על-פי המתווה המתגבש, תזרים הקרן 250-300 מיליון שקל לחברה, ובתמורה גדות תקצה לה 30%-35% ממניותיה. ההשקעה מתוכננת להיעשות לפי שווי חברה של 750-800 מיליון שקל אחרי הכסף, בעוד גדות רשומה היום בספריה של אמפל לפי שווי של 400 מיליון שקל בלבד.

מאמפל נמסר בתגובה: "חברת גדות זוכה להתעניינות מצד מספר משקיעים בינלאומיים, בין היתר בשל היותה חברה מובילה בתחומה. אין בכוונתנו להתייחס לזהותם של הגורמים הבינלאומיים. החברה מחויבת להמשיך ולבחון כל אפשרות שתציף ערך למחזיקי אגרות החוב".