סקר: בענף ההיי-טק הישראלי מועלים הכי הרבה

מסקר שערך משרד רוה"ח פאהן-קנה עולה כי אחוז המעילות שנחקרו בחברות תעשייה והיי-טק היה הגבוה ביותר - 39% ■ במרבית המקרים, הארגונים בהם התבצעו מעילות "מידרו" את המשטרה ונקטו הליכים אזרחיים ומשמעתיים

אחוז המנהלים בישראל החוששים ממעילות בארגונם עומד על 65%, ו-40% מהם צופים עלייה בהיקף המעילות במשק בשנה הקרובה. לאור זאת, 70% מהמנהלים מתכננים צעדים להקטנת הסיכון למעילות בארגונם.

כך עולה מסקר בנושא מניעת מעילות שערכה פאהן-קנה ניהול בקרה, המובילה בתחום שירותי הבקרה בישראל, וחברה-בת של פירמת רואי החשבון פאהן-קנה ושות' Grant Thornton ישראל.

בסקר השתתפו מנהלים ומבקרים פנימיים של חברות ציבוריות מובילות במשק, לצד חברות פרטיות גדולות, מלכ"רים, רשויות מקומיות וגופים ממשלתיים. החברות שהשתתפו בסקר קשורות למגזרי פעילות שונים, בהם מסחר, תעשיה, נדל"ן, פיננסים, היי-טק ועוד.

בסקר נבדקו חברות מובילות במגזר העסקי (פרטיות וציבוריות), ונמצא כי בקרב חברות תעשייה והיי-טק התגלה מספר רב יותר של מעילות יחסית לחברות אחרות. אחוז מקרי המעילות שנחקרו בחברות התעשייה היה הגבוה ביותר - 39%.

גם בקרב חברות העוסקות במתן שירותים ובמסחר התגלו מעילות בשיעורים גבוהים. אחוז מקרי המעילות שנחקרו היו - 35%.

לדברי השותף ומנהל תחום הביקורת החקירתית בפאהן-קנה, רו"ח שי מדינה, "חברות תעשייתיות וחברות העוסקות במתן שירותים ומסחר הן ארגונים מוטי כוח-אדם, וניתן לומר כי קיים יחס ישיר בין מספר העובדים בארגון לבין הסיכוי להתרחשות מעילה בו. בנוסף, בארגונים העוסקים במתן שירותים ומסחר מתבצעות עסקאות רבות על-ידי מספר רב של עובדים זוטרים בעלי גישה לנכסי הארגון, דבר אשר יוצר חשיפה למעילות. ההסבר לשיעור הגבוה במגזר ההיי-טק נעוץ במספר רב של חברות היי-טק צעירות, שממוקדות בעיקר במחקר-ופיתוח וטרם הספיקו לפתח מנגנוני בקרה".

נזקים עקיפים

רו"ח מדינה מציין בנוסף כי "ניתן לשייך את אחוזי המעילות הגבוהים המתרחשים בחברות תעשייה לכך שחברות אלה עובדות על אחוזי רווח נמוכים, ומתוקף כך הוצאות המטה, ובכללן ההשקעה במנגנוני בקרה, נמוכים - עובדה שמגבירה את החשיפה למעשי הונאות ומעילות".

בסקר נבחן גם הנזק שנגרם מכל מעילה. מתברר כי היקף הנזק הכספי למעילה עומד בממוצע על כמיליון שקל.

בפאהן-קנה מציינים כי מעילות בהיקפים כספיים נמוכים יותר מתרחשות חדשות לבקרים במציאות העסקית היומיומית של החברות, אך הן מטופלות, על-פי רוב, בהליך משמעתי בתוך החברה, ולכן הן לא נכללו בסקר.

במסגרת הסקר נבדק גם היקף הנזק הכספי הישיר שנגרם לחברות שבהן התרחשו מעילות. נמצא כי ב-66% מהמקרים הנזק הישיר מההונאה התבטא בסכומים נמוכים יחסית (פחות ממיליון שקל), וב-33% מהמקרים הנזק הישיר מההונאה עמד על יותר ממיליון שקל.

עם זאת, זה לא ה"קנס" הסופי שהחברה משלמת על המעילה שאירעה בה. לדברי רו"ח מדינה, "הנזקים הכספיים הישירים מההונאות אינם משקפים את הנזקים העקיפים שנגרמו לחברות ולארגונים. נזקים עקיפים יכולים להתבטא בפגיעה במוניטין החברה, בירידת ערך המניות בעקבות חשיפת ההונאה, בנזקים לצד ג' (לקוחות וספקים), באיבוד אמון הציבור בארגון, במשבר אמון של עובדי החברה ועוד. נזקים אלה עלולים ליצור שינוי לרעה באווירה בארגון, דבר שעלול להשפיע ולהביא לירידה בתפוקה וביעילות ולפגיעה חמורה ביחסי העבודה בין ההנהלה לעובדים".

בקרה יעילה

אם פעם סמכו על "מלשינים" כדי לחשוף את המעילות, כיום, מתברר, כלי הבקרה בחברה הופכים לדומיננטיים יותר ויותר. מהסקר עולה כי 42% מהמעילות (לעומת 52% מנתוני הסקר שנערך אשתקד) התגלו בעקבות חשד של ההנהלה בעקבות אירועים חריגים שהתרחשו בחברה ומידע פנימי שההנהלה קיבלה. מתברר כי יותר מ-35% מהמעילות שהתרחשו (לעומת 26% מנתוני הסקר שנערך אשתקד), התגלו על-ידי שימוש בביקורת וכלי בקרה בארגון.

לדברי רו"ח מדינה, "בעבר, הדרך העיקרית לגלות מעילה הייתה על-ידי מידע פנימי. כיום, עקב הגידול בשימוש בכלי בקרה מתקדמים יותר ויותר, מעילות מתגלות באמצעותם. בשנים האחרונות התפתחו כלי הביקורת והבקרה, לרבות כלי הבקרה הממוחשבים, המסייעים לארגונים לנקוט צעדים לצורך איתור ומניעת מעילות".

מדינה מציין כי "בסיסי המידע בחברות גדל בשנים האחרונות באופן עצום. הסיכוי כיום לאתר חריגים באמצעות נבירה בקומץ מסמכים הוא קטן בהשוואה לעבר. יחד עם זאת, עוצמת המחשוב השתפרה פלאים, וכיום ניתן בעזרת תוכנות ביקורת ייעודיות עוצמתיות לאתר מתוך מכלול הנתונים והרישומים הקיימים במערכות הארגונים (בין אם מדובר במערכות הכספיות ובין אם במערכות התפעוליות, לדוגמה, מערכות לניהול מלאי) פעולות חריגות הדורשות בחינה מעמיקה וממוקדת. כתוצאה מכך ניתן להשיג באמצעות הקצאת משאבי ביקורת קטנים יחסית, תוצאות מרשימות, ולפנות משאבים לטיפול באירועים חריגים שנמצאו".

ביקורות אלה, שמטרתן לאתר ולמנוע מעילות, מבוצעות כחלק מביקורות מתמשכות, שהפכו לחלק ממגמה שתופסת באחרונה תאוצה בעולם הבקרה. הייחוד שלהן הוא שהן מבוצעות באופן שוטף, במקביל לתהליכי העבודה בארגונים, וזאת בניגוד לביקורת תקופתית המבוצעת בדיעבד.

רק 23% בחרו בהליך פלילי

איך מטפלים במעילות? רק כ-23% מהארגונים שבהם התרחשו מעילות נקטו בהליכים פליליים נגד מבצעי מעילה, בעוד ש-47% בחרו לנקוט בהליכים אזרחיים, ו-30% בהליך משמעתי פנים-ארגוני. ייתכן כי נתון זה מעיד על חוסר האמון של החברות ברשויות האכיפה.

לדברי רו"ח מדינה, "אנו סבורים כי העובדה שבמרבית המקרים ארגונים בחרו לנקוט הליך אזרחי כדי למצות את הדין עם מבצעי המעילה, מעידה על כך שבעלי עסקים מאמינים כי ביכולתם להשיב לעצמם חלק מהכספים השייכים להם, באופן יעיל וזריז יותר על-ידי בדיקת החשדות באופן עצמאי, ובלי לערב את רשויות האכיפה".

אחת מפרשות המעילה הגדולות בישראל נחשפה לפני מספר שנים בהראל השקעות. גיא ויסמן, המשנה לשעבר של החברה, הורשע ב-2010 בגניבת 9 מיליון שקל מהחברה ונדון ל-10 שנות מאסר.

פרשה גדולה נוספת הייתה פרשת המעילה בבנק למסחר, שהגיע למצב של חדלות פירעון והתמוטט באפריל 2002. זאת, לאחר שהתברר כי במשך כ-5 שנים גנבה סגנית מנהלת מחלקת ניירות ערך, אתי אלון, כ-270 מיליון שקל. אלון ואחיה, עופר מקסימוב, שהכספים נגנבו כדי לכסות את חובותיו בשוק האפור, מרצים 17 שנות מאסר.

אופן
 אופן

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988