מרכז השלטון המקומי: סמנכ"ל הכספים לשעבר גנב 7 מיליון שקל

בתביעה נטען כי אורי בורה גנב את הכספים בשנים 2004-2010 באמצעות חברות-קש, חשבוניות פיקטיביות ורישום של המחאות מרכז השלטון המקומי לפקודתו

תביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב והייתה אסורה עד כה לפרסום חושפת טענות למעילת ענק שביצע לכאורה סמנכ"ל הכספים לשעבר של מרכז השלטון המקומי, אורי בורה, בכספי מרכז השלטון המקומי בין השנים 2004-2010.

בתביעה בסך כ-8.8 מיליון שקל שהגיש מרכז השלטון המקומי נטען כי בורה, שכיהן כסמנכ"ל הכספים של מרכז השלטון המקומי עד לאחרונה, ביצע בין השנים 2004-2010, במהלך כהונתו כסמנכ"ל, מעילת ענק וגנב באמצעות חברות-קש יותר מ-7 מיליון שקל מכספי המרכז.

כבר לפי כשנה הגיש הגיש מרכז השלטון המקומי תלונה נגד בורה למפלג ההונאה של משטרת מחוז תל-אביב בגין מעשי המירמה הנטענים. מהמשטרה נמסר כי חומרי החקירה הועברו לפרקליטות והוחזרו למשטרה לצורכי השלמת חקירה. פרטי הפרשה המלאים נחשפים לראשונה ב"גלובס".

בכתב התביעה, שהוגש גם נגד 4 חברות-הקש שלטענת המרכז לשלטון מקומי הקים בורה, וגם נגד רזיאל פוניס, המנהל הרשום של החברות, טוען מרכז השלטון המקומי כי במסגרת כהונתו כסמנכ"ל הכספים "פעל בורה לגזילת כספי המרכז במירמה והעברתם, באמצעות רישום במירמה, של המחאות של מרכז השלטון המקומי לפקודתו ו/או לפקודת חברות-הקש ששימשו כפלטפורמה שסייעה בידי בורה להסוות את המעילה".

באמצעות עורכי הדין אדם פיש וצחי פיסטל ממשרד רחל בן-ארי, אדם פיש ושות', טוען מרכז השלטון המקומי בתביעתו כי "הנתבעים הקימו רשת הונאה מורכבת, שפעלה יחדיו ליצירת מצגי התנהלות עסקית (פיקטיבית) מול מרכז השלטון המקומי, כאשר בפועל ההתנהלות לא הייתה אלא התנהלות רישומית כוזבת (ללא קבלת כל תמורה מצד הנתבעים), התנהלות שתכליתה היחידה הייתה יצירת צינורות לגזילת כספי המרכז במירמה".

לפי כתב התביעה, החשדות נגד בורה צצו בעקבות דוח חקירה מפורט ומדוקדק של המבקר הפנימי של מרכז השלטון המקומי, רו"ח קובי נבון.

המעילה לכאורה נחשפה ביולי 2011, אז ביקש יו"ר מרכז השלטון המקומי, שלמה בוחבוט, ממשרד רואי החשבון נבון, ויספלד ושות' לערוך ביקורת חקירתית אודות תקינות הליכי הרכש והתשלום לספקים בשנים האחרונות. זאת, עקב חשד שהתעורר אצלו בדבר אי-סדרים בניהול השוטף של מרכז השלטון המקומי בשנים האחרונות לכהונתו של בורה כסמנכ"ל הכספים.

חשדותיו של בוחבוט התעוררו, בין היתר, עקב עלייה ניכרת ברמת ההוצאות והתשלומים שהוצאו לספקים בשנים אלה וירידה דרמטית ברמת ההוצאות הללו אחרי החלפתו של בורה בתפקיד.

לפי כתב התביעה, ממצאי דוח החקירה אוששו את החשדות וגילו כי בורה, בעזרת אחרים, ביצע לכאורה מעילת ענק בכספי מרכז השלטון המקומי בשיטות הונאה שונות.

3 שיטות הונאה

לטענת מרכז השלטון המקומי, הונאת הענק שביצע בורה בוצעה ב-3 שיטות הונאה שונות. לפי התביעה, שיטת ההונאה הראשונה הייתה של הפקדת המחאות במירמה ישירות לחשבונות של בורה.

"בין השנים 2004-2008 נמצאו המחאות מטעם מרכז השלטון המקומי בסך כולל של כ-1.3 מיליון שקל, אותם רשם ומשך בורה במירמה לפקודתו. את מרבית ההמחאות לפקודתו הסווה בורה ברישומי הנהלת חשבונות של המרכז באמצעות יצירת פקודות יומן פקטיביות (ללא קבלת חשבונית מנגד) בכרטסת ספק של רשות הדואר, כאשר בפועל ההמחאות נרשמו לפקודת בורה ואף נמשכו על-ידו", נטען.

עוד נטען כי כדי להסוות את ההונאה ו"במטרה להקשות על איתורן של פעולות המירמה, דאג בורה לרשות את מרבית ההמחאות לפקודתו, בסדר עקבי ורציף בצמוד להמחאות של המרכז, שאכן נרשמו והופקדו לטובת רשות הדואר, ובהמשך נפרעו על-ידה, הכול ביחס של 1:2 - כלומר, מיד לאחר כל המחאה אותנטית של המרכז שנרשם לפקודת רשות הדואר (על סך 25 אלף שקל), נרשמו במירמה שתי המחאות עוקבות של המרכז לפקודת בורה, כל אחת על סך 25 אלף שקל".

שיטת ההונאה השנייה של בורה, לפי התביעה, הייתה מיחזור חשבוניות וביצוע הפקדות לטובת חברות-הקש או לטובתו. לדברי המרכז, "השיטה כללה רישום שיטתי של המחאות לטובת חברות-הקש ובורה, שהוסוו ברישומי הנהלת החשבונות של מרכז השלטון המקומי, באמצעות יצירת פקודות יומן פיקטיביות בכרטסות של ספקים אחרים, תוך שחזור חשבוניות מקוריות של אותם ספקים אחרים משנה קודמת בכרטסת של אותם ספקים בשנה העוקבת, ויצירת העתק המחאה פיקטיבי לטובת אותם ספקים גם בשנה העוקבת. זאת, כאשר בפועל בשנה העוקבת נרשמו לפקודת חברות-הקש ובורה ונמשכו על-ידם".

בעל מניות זהה

שיטת ההונאה השלישית של בורה, לפי התביעה, הייתה של פירעון חשבוניות פיקטיביות בעבור שירותים שכלל לא ניתנו. לטענת מרכז השלטון המקומי, "במסגרת שיטה זו קשר בורה עם חברות-הקש להוצאת כספי מרכז השלטון המקומי במירמה דרך הגשת חשבוניות פיקטיביות מטעם חברות-הקש, בעבור מוצרים ושירותים שמעולם לא סופקו על-ידן".

עוד נטען בתביעה כי לחברות-הקש, שבאמצעותן פעל לכאורה בורה, היו מאפיינים פליליים משותפים. בין היתר, נטען כי ב-3 מהחברות לא הייתה כל פעילות עסקית מול המרכז, כי הקשר העסקי עם כל החברות נפסק מיד עם סיום תפקידו של בורה, וכי לאותן 3 חברות יש את אותו בעל מניות ומנהל רשום - רזיאל פוניס. פוניס, מפרטת התביעה, נתבע בימים אלה במסגרת פרשת תנובה, בגין הוצאת כספים במירמה מהחברה.

בשולי הדברים, מציין מרכז השלטון המקומי כי היקף המעילה שביצע בורה היה גדול משמעותית מממצאי דוח החקירה, אך התביעה היא רק על הסכום שבדוח.

"דיבה רעה"

פרקליטיו של בורה, עורכי הדין שלומי הדר ונטלי שטרול ממשרד רונאל פישר, נרי ושות', מסרו בתגובה: "מצער שטרם יבשה הדיו על כתב התביעה עליו אנו לומדים מהתקשורת, וטרם ניתנה למרשנו ההזדמנות לבחון ולהגיב לדברים לגופם, מיהר שלמה בוחבוט - שלגביו מיוחסות טענות קשות וחמורות שעוד יתבררו בבית המשפט - לפרסם דיבה רעה, שהוא ואנשיו כתבו מתוך מחשבה שהכל מותר והנייר סובל הכול.

"ברור מכל ברור כי אין מאחורי הפרסום דבר מלבד השחרת שמו הטוב של מר אורי בורה בעיתונות, לאחר שמר בורה שירת נאמנה וביושר את המרכז לשלטון מקומי למעלה מ-40 שנה. בכל מקרה, מרשנו דוחה את מה שעולה מהפרסום ויעשה הכול כדי שהציבור יידע את האמת שעומדת מאחורי תביעה זו".

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988